ירדן כרם אלוני הבשן 2017 ובציר 2016 – מצא את ההבדלים

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

אימייל שהגיע מקורא באתר ושאל על הבציר החדש של כרם אלוני הבשן – הבלנד של יקב רמת הגולן, הניע אותי לבחון את שני הבצירים שלו: 2016 ו- 2017, זה מול זה

את שני היינות מכרם אלוני הבשן, הציג יקב רמת הגולן לפני כמעט שנתיים – בנובמבר 2019. אז היה מדובר במרלו ובבלנד של זנים אדומים מבציר 2016.

שנה וחצי חלפה, והיקב הוציא לשוק בציר נוסף של הבלנד האדום: 2017. אלא שהוא שינה בו שני דברים:

1. הוא הוסיף כמה אחוזי קברנה פרנק לבלנד (מבוסס קברנה סוביניון, סירה ומרלו).

2. הוא בקבק את היין בבקבוק במשקל קל יותר ב- 100 גרם מזה של הבציר הקודם: כ 600 גרם, לעומת 700 גרם), ושם על הבקבוק תווית קיימות של ה- Lodi Initiative.

האם לא רק הזכוכית קלה יותר, אם ככה, אלא גם התחושה של היין בפה?

אני מניח שבגלל הקורונה, היקב לא ביצע השקה מסודרת של היין מבציר 2017. כך, עד שלא קיבלתי מייל של קורא שביקש לדעת מה דעתי על השינויים בבלנד, לא הייתי מודע בכלל לבציר החדש.

ירדן אלוני הבשן

ירדן אלוני הבשן: 2016 מול 2017

שני הבלנדים עדיין משאירים רוב לקברנה סוביניון 35% מהבלנד. הסירה והמרלו יורדים כל אחד פחות או יותר במידה שווה, וויקטור שונפלד הוסיף לבלנד 9% של קברנה פרנק: זן שיש לו אופי ירקרק וקל יותר בהשוואה לשני הזנים האחרים; בוודאי לאופי של הסירה. האם תוספת הקברנה פרנק באה כדי לתת ליין קצת יותר קלות, בעקבות מה שהשוק משדר? אולי זו תגובה לאופייה של שנת הבציר? אולי זה מה שיש בכרם?

אני משאיר את השאלות האלה פתוחות, בכוונה.

שני היינות נפתחו כארבע שעות לפני הטעימה והורדתי 'כתפיים'.

ירדן כרם אלוני הבשן 2017

ליין חומציות גבוהה וטובה, והתחושה הראשונה היא שהיין צעיר, אבל לא רק בגיל, אלא גם באופי: הוא ממוקד ו'אדום' יותר, בהשוואה לתחושה הסגולה הכהה, כמעט שחורה, של בציר 2016. יש לו נימות ירקרקות קלילות מאוד – מיורן או עשבי תיבול אחרים. הצדדים הכהים יותר מתאפיינים בריחות וניחוחות של תאנים ומעט קליה. (93) 2022 – 2033+

ירדן כרם אלוני הבשן 2016

35% קברנה סוביניון, 33% סירה, 32% מרלו. לצד דובדבנים, רוב הפרי מאוד שחור – שזיפים ופרי בשל אבל לא ריבתי – על רקע של קפה. החומציות מתונה יחסית אבל נוכחת (הוא היה די בעטני לפני שנתיים) ואפשר לחוש במעט אפר. הטאנינים דומיננטים ביין, יותר מאלו של 2017. רק אחרי זמן די רב בכוס הוא מתחיל לקבל גוף קל יותר, לשתייה. (93) 2022 – 2035.

שני היינות מצוינים. נתתי חלון שתיה קצר יותר ל- 2017 רק בגלל שהוא קצת יותר קל ופחות טאני אולי, אבל ההבדל הוא באמת בגדר של ניואנס והעדפה אישית. שווה בהחלט לקנות כמה בקבוקים מבציר אחד וכמה בקבוקים מבציר שני, ולפתוח מדי פעם, במרווחים של כמה שנים בכל פעם. המחיר – 285 ש"ח – הופך את ההצעה הזו שלי לגדר היפותטית, אבל אנחנו הלוא חיים בעולם היפותטי.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.