יין וסביבה: מחירו של בקבוק

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

מחירו של בקבוק יין נמדד לא רק בשקלים, אלא גם בהשפעתו על הסביבה שלנו. באופן ספציפי מודדים את ה’מחיר’ הזה על פי כמות הפחמן שמשתחרר במהלך חיי הבקבוק. אנחנו יכולים כולנו לתרום להקטנת הערך הזה, בכמה צעדים פשוטים

במהלך חייו של בקבוק יין, הוא עובר כמה שלבים, שלכל אחד מהם ישנה השפעה על כמות ה- CO2 שמשתחררת לאוויר העולם. עלות של בקבוק יין במושגים של ק”ג CO2 נעה במחקרים שונים, בין 0.8 ק”ג לערך, ל- 3.5 ק”ג ויותר, אבל הממוצע הוא סביב 2 ק”ג (Rugani et al.)  יש לקחת בחשבון גם מים וצריכת אנרגיה, וגם אלה לא מבוטלים.

שלבי ייצור יין

שלבים שונים בייצור יין והשפעתם על הסביבה (מתוך Rugani et al.)

– כורמות: חלק משמעותי מאוד בייצור יין. מחקרים מדברים על כך שלחלק הזה בייצור יין יש השפעה כמעט על כל אספקט של איכות הסביבה, כולל צריכת אנרגיה, מים, בריאות קרקע, המלחה או זיהום מים ועוד. דשן וחומרי הדברה תורמים ל- 82% מההשפעה של הסעיף הזה על ה- Global warming potential בכרם, ושימוש בדלק (דיזל ובנזין לכלי רכב ומכונות) ל- 18% הנותרים.

– ייננות: חלק זה כולל את כל מה שמבוצע ביקב. אנחנו נוטים לחשוב על בקבוק יין כעל ישות אחת, כוללת אבל זה לא המצב. ייצור של בקבוק יין לבן, למשל, במיוחד באיכות גבוהה, יקרה יותר במונחים של איכות הסביבה, מאשר ייצור של יין לבן בסיסי או יינות אדומים.

הסיבה לכך היא בעיקר כל נושא ההצללה, שחלק גדול ממנה נעשה בקור. ההשפעה של הורדת טמפרטורת היין לצורך קלריפיקציה לפני סינון ובקבוק, היא מדהימה, כפי שמראה המחקר הזה.

– גידול יין אורגני: כרם אורגני יכול לשפר מאוד את עלות היין לסביבה, אבל רק עד גבול מסוים. צריך לזכור שמשך חייו של כרם ממוצע בישראל – גם בגלל הווירוסים, אבל לא רק – לא בהכרח מאפשר למצות תא הפוטנציאל של הנושא הזה. מאידך, אין ספק שגם אם מבצעים שנטוע או עקירה ונטיעה מחדש בכרם שעבר מעבר לכורמות ידידותית לסביבה, ומשווים זאת לכרם רגיל, עדיין חוסכים לא מעט.

מה יכול לעשות הצרכן? אנחנו יכולים בהחלט להעדיף יינות מיקבים שמתיחסים לנושא כורמות וייצור יין ידידותיים, ולהעדיף יינות ‘ירוקים’ יותר.

– אריזה: לא מעט כבר דיברתי על חשיבות המשקל של הבקבוק, בתוך כל המעטפת של צריכת האנרגיה בייצור בקבוק יין.

לא מדובר רק על עלות ייצור הזכוכית, אלא גם על השפעת המשקל של הבקבוקים בזמן השינוע אל ובתוך היקב ובעיקר על השינוע של בקבוקים מלאים אל נקודות המכירה. צריך לזכור שרוב הבקבוקים בהם אנחנו משתמשים כאן בישראל הם בקבוקים מיובאים, והעלות שלהם – גם אם הם זולים בשער המפעל – יקרה מאוד מבחינת האפקט על הסביבה.

בקבוקי ROUND THEORY

מניו זילנד: Round Theory בבקבוקים נמוכים יותר, קלים, מחומרים ממוחזרים ובזכוכית צלולה שקל למחזר

כל הסלט ההלכתי שיצרו החרדים (בד”ץ) לפני שנה או שנתיים סביב התנורים של פניציה, בהחלט לא שיפר את המצב מבחינה זו.

בישראל ובעולם אין עדיין שימוש נרחב באריזות קרטון או אריזות חלופיות ליין, בכלל. אנחנו רואים יותר ויותר אריזות כאלה וללא ספק, אם יין זול ופשוט היה ממולא באריזות קרטון, היה נחסך לנו הרבה כאב ראש.  אריזת קרטון צורכת כ- 50% פחות CO2 מאשר בקבוק זכוכית.

אם אי אפשר להשתמש בקרטון, אפשר לשקול שימוש בבקבוקים שמיוצרים מזכוכית ממוחזרת. יש בהחלט יינות שאפשר להשתמש להם באריזה שהצורה שלה אינה שגרתית או מקובלת. להיפך: אריזה כזו יכולה להיות בדיוק הדבר שמבדל את היין ומקדם אותו.

בינתיים, לפחות, על היקבים להפסיק את השימוש בבקבוקים כבדים ועל הצרכנים לסרב לקנות בקבוקי יין כאלה, ולא משנה כמה יוקרתיים הם ייראו.

– משלוח: הובלה היא נושא כאוב, בעיקר של יין מיובא. המחקר על יין אוסטרלי לבריטניה (Amienyoa et al.) מדבר על כך שהובלה של בקבוק יין אוסטרלי ללונדון עולה כ- 330 גרם פחמן. אני יכול להעריך שהעלות הזו לישראל אפילו גבוהה יותר, כיון שלא כל היבוא נעשה לארץ ישירות (חלק מיובא מאירופה).

הובלת יין לצרכנים עצמם גם היא יקרה, למרות שאנחנו לא יודעים לכמת אותה כל כך: אנחנו לא מכירים את הרגלי הקניה של כל צרכן ולא יכולים לדעת כמה רחוק הוא מוכן לנסוע בשביל כל בקבוק יין, אבל ללא ספק, קנייה מחנות מקומית או הזמנה ברשת ומשלוח מרוכז, מקלים על העניין הזה.

מה עוד אפשר לעשות?

לשים מערכות סולריות לייצור חשמל ביקב ובכרם. העלות של מערכות אלה כיום היא די נמוכה וישנן לא מעט תוכניות מימון, שאפילו מכניסות כסף ליקב.

אפשר להשתמש במערכת כלשהי לניתוח עלויות הייצור לסביבה. גם אם לא מיישמים את כל ההמלצות, רק מבט אל האימפקט עשוי לחולל שינוי מחשבתי.

למתן את צריכת הדלק של העובדים ולעבוד יותר מהבית – המשבר הנוכחי לימד שזה אפשרי. אפשר לבזבז פחות על אריזות משניות מפוארות ומפונפנות, שממילא הולכות לפח ולגבות עבורן כסף. אין שום סיבה שחברה גדולה או בנק, שמזמינים מאות בקבוקי יין לחג, יקבלו את היין במארזים יקרים בלי שהם מודעים להשפעה של זה על הסביבה.

B. Rugani, I. Vázquez-Rowe, G. Benedetto, E. Benedetto A comprehensive review of carbon footprint analysis as an extended environmental indicator in the wine sector
J. Clean. Prod., 54 (2013), pp. 61-77

David Amienyoa Cecil Camillerib Adisa Azapagica Environmental impacts of consumption of Australian red wine in the UK
J.Clean. Prod. Volume 72, 1 June 2014, Pages 110-119

צילום Round Theory – מכאן.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, תהיות שונות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.