יין סיני מנצח בטעימה עיוורת את הנמכרים ביינות העולם

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

בשנת 1976 טעמו מומחי יין מכל העולם יינות צרפתים מול יינות אמריקאים, והעולם גילה את יינות ארה”ב. האם הטעימה הזו תחשב “מהפכנית” באותה מידה?

היינות הסינים לא נחשבים לסוגה עילית בקרב חובבי יין בעולם. יכול להיות שבגלל ש- Made in China הוא ביטוי נרדף למשהו שלא קשור ביין (מלבד פותחנים, נניח), אבל מאוד יכול להיות שבגלל ששתייני העולם פשוט לא מכירים את היינות האלה. כרגע.

יין סיני - נובל צ'נגיו

יין סיני ב- 450,000,000 בקבוקים?! (אתר היקב)

מגזין המשקאות The Drinks Business ערך טעימה עיוורת של מספר לא מבוטל של יינות נפוצים ונמכרים ביותר מכל העולם. מולם הוא הציב בין השאר את ה- Noble Dragon של יקב Changyu; יקב שהוקם ב- 1892, וכיום יש לו שמונה אתרים בסין וחמישה יקבים שונים ברחבי העולם. הטועמים היו רובם ככולם בעלי תואר MW או מאסטר סומליה, והתוצאות, חייבים להודות – מפתיעות, במיוחד בהקשר הכמותי.

ראשית: הציונים עצמם. היין הטוב בטעימה – הסיני – קיבל ציון 90 , ואילו יינות רבים אחרים, שאת חלקם אנחנו מכירים גם בארץ, קיבלו ציונים של 86 – 89. שום דבר לכתוב עליו הביתה או משהו חריג. מדובר ביינות של שבעה עד 15 דולר, פחות או יותר. היין הסיני נמכר ב- 15 יורו בערך, בכ- 5,000 נקודות מכירה ברחבי העולם, כך שהוא אינו חריג מבחינת התמחיר.

שנית, מה שכן חריג: אם להאמין למה שהיצרן כותב, הרי שהוא מפיק מהיין הזה 450,000,000 בקבוקים בשנה (2015, לפחות). 450 מיליון בקבוקים.

זה נשמע מופרך או בלתי אפשרי? אני בעצמי לא יודע לחשוב, אבל מאוד יכול להיות.

כל תפוקת היין של סין בשנת 2015 עמדה על 13,300 אלפי הקטוליטרים, או (אם אני לא טועה בגלל כל האפסים), מיליארד ושלוש מאות מליון ליטרים של יין. אם היין המדובר הוא אכן 450 מליון בקבוקים, אנחנו מדברים על כ- 335 מיליון ליטרים, שהם 25% מתפוקת היין של סין.

אני משאיר לכם לחשוב אם מדובר ב- 25% או 2.5%, אבל ההישג הוא מדהים. אלה הם מידות וקני-מידה בלתי נתפסים ממש של ייצור, לוגיסטיקה, כח אדם ומה לא. יין הוא בסופו של דבר מוצר חקלאי, והמספרים האלה – ליצרן אחד בלבד, ומתווית אחת בלבד – מדהימים.

הבלנד, אגב, הוא בלנד של 20% קברנה סוביניון עם ענב ששמו לא מוכר בכלל בישראל, בשם קברנה גרנישט: שנים רבות חשבו שמדובר בקלון דומה או זהה לקברנה פרנק, אבל בדיקות גנטיות בשנים האחרונות גילו שמדובר למעשה בקרמנר. יש אמנם קרבה לקברנה סוביניון ולקברנה פרנק, אבל הטעם הירקרק-בשרני של היינות הוא יותר זה של קרמנר.

היין היה היין האדום היבש הראשון בסין (לפני יותר מ – 80 שנים) והוא נמכר, כאמור ביותר מ- 5,000 נקודות מכירה ברחבי העולם.  היצרן כותב שהוא מתבגר במשך שישה (או תשעה) חודשים בחביות עץ צרפתי, אבל לא מציין נפח.  אני רק חושב על כמויות השעם שצריך ונעשה לי חם.

הנה המאמר השלם וטבלת היינות ב- DRINKS BUSINESS, וקישור גם לאתר של צ’נגיו פיוניר.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, תהיות שונות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.