אדומים טובים: 10 יינות לראש השנה תשפ”א

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

היצע היינות לראש השנה יהיה, כמו בכל חגי תשרי, גדול. ביינות האדומים, רוב היקבים הישראלים מוציאים את בציר 2018, אבל אפשר למצוא יינות טובים גם מבציר 2017

הסקירה הזו היא בעיקרה סקירה של יינות אדומים, כיון שלמרות החום, עדיין, רוב האוכל שנאכל יהיה מן הסתם כזה שמתאים ליין אדום.

עם זאת, בין היינות הלבנים, יינות מתאימים לראש השנה תוכלו למצוא משל איתי להט – להט לבן או ‘לייכטר’ (או שניהם): הראשון פירותי יותר והשני על הצד המאופק. ריזלינג קאיומי של כרמל – בציר 2016; מעולה בין הריזלינגים הישראלים, ובמחיר שהוא ממש ‘צרכני’.

“ויילד שנין” של סוסון ים (18 אזל ביקב, 19 עוד לא בשוק) או ג’יימס 2018, עושים שניהם כבוד לזן הזה. שרדונה אפק 2018 עושה כבוד גדול לזן ההוא; פירותי וטיפה טרופי. סוביניון בלאן מצוין שמסתובב עכשיו בשוק וקל מאוד למצוא אותו, הוא זה של רמת הגולן – ירדן 2019. אחרת, נסו את זה של טוליפ, שהזכרתי רק לאחרונה.

טעימת יינות לראש השנה

היינות הטובים בטעימה

אדומים: יינות לראש השנה

הקו המנחה הפעם הוא יינות שיתאימו לא רק לפיינשמעקר שבראש השולחן, אלא גם לדוד ולדודה. אם יהיה סגר, והדודים לא יבואו, גם הפיישמעקר לא יסבול. את רוב היינות יש לפתוח כשעה לפני הארוחה ולהוריד כתפיים, אלא אם כן ציינתי אחרת. לקרר ל- 16 מעלות – לפחות.

נטע אדום 2018
בלנד של זנים אדומים. זה אולי היין הקל ביותר והפירותי ביותר מכלל היינות שברשימה הזו. קצת פרחים, דובדבנים. יין שמרגיש “שמח”. אחרי קצת זמן הוא מוציא דובדבנים אדומים-שחור, מתוקים יותר. הפה נעים, אבל עדיין טאני. תעשו טוב אם תפתחו אותו כמה שעות לפני ארוחת הערב או אפילו יום קודם. (88)

טוליפ אספרו 2018
יין מאוד עסיסי, שיודע גם לשמור על איפוק. הפה מרגיש קצת בוגר וביין יש נגיעות ירקרקות, שבמקרה הזה מרגישות בסדר ואני מהמר שמקורן בקברנה שיש בבלנד. עם זאת, זה יין שבו הסירה נותן את הטון, והוא רך באופיו. טוב לאוכל מתובל – לא חריף. (88)

גבעות מחול הכרמים 2018
זה יין שמרגישים שהוא ממש “עשוי לטעם”, כלומר למי שאוהבים את הצד הכבד, המסורתי יחסית של יינות ישראלים. הצבע עמוק למדי והאף, בפתיחה, סגור. הוא מתפתח ומזכיר אז זיתים שחורים ואלה מתחלפים בריחות ירוקים, ככל שעובר הזמן. זה דווקא יין שהייתה נותן לו להתפתח בכוס כדי לשמור על החלק הירוק שלו קצת “מבוקר” יותר. בסך הכול יין טוב, עם גוף וטאנינים בטעם הישראלי. (88)

טורא מאונטיין הייטס 2017
קברנה סוביניון – ומריחים שזה קברנה סוביניון. אין בכלל ספק מאיזה זן היין עשוי, והוא על הצד הירוק של הזן. הפה, מצד שני, מאוד בשל. יש כאן חומציות גבוהה על רקע של דובדבנים שחורים. אם אתם מחובבי הטלה הממלא, למשל, זה יין שמתאים לו. (88)

ברבדו לנדמרק מרלו 2015
שימו לב לשנת הבציר. כמו כל היינות האדומים של ברבדו, גם כאן יש עומס של פלפל ירוק ביין. זהו מרלו טאני, די כבד שחייב אוכל. (87)

יינות לראש השנה

בנימינה חושן יהלום: מצוין בין יינות לראש השנה

טוליפ סירה ריזרב 2018
זה הצד השני של היינות של היקב; כמעט היפך גמור של ה’אספרו’: האף מאוד ארומתי, די כבד, די הרבה פרי שחור, מתובל ומפולפל וריחות סירה אופייניים אחרים. הפה רך מאוד אבל מתפתח לכיוון הטאני. החומציות טובה – בינונית-גבוהה. יין יבש, טוב שמולו צריך אוכל יחסית עשיר. (89)

לה פורה בלאנש דביר (בלנד) 2017
כתבתי על היקב לפני כמה זמן. אני לא מת על ההבטחות השיווקיות שלו, אבל היינות טובים. היין הזה – בלנד של ק”ס, שיראז ומרלו – הוא בין הטובים שבהם: יש כאן ריחות עץ די כבדים, שמתערבבים עם ריחות ירקרקים. הוא מאוד רך במתקפה ומשיי. הטאנינים מתפתחים במהירות ומשאירים את הפה קצת עמוס ולכן הצורך בחדרור. הוא מזכיר את ה’גבעות’ בסגנון שלו. (90) 2021 – 2023

יתיר, הר עמשא 2017
בלנד דומה לזה של לה פורה בלאנש, אבל ניגוד גמור: האף סגור, עם נגיעה ירקרקה נעימה. הפה טאני, מפולפל. הוא חלק במתקפה ומפתה לשתיה, אבל לא נעדר טאנינים או חומציות. יין לא כבד, שיש להגיש אחרי חדרור רציני. (91) 2021 – 2025

צובה סירה 2015
עוד אחד מיינות הבציר הזה, אבל הפעם יין טוב(!): סירה אופייני, עם טעמים של קפה ומוקה – אולי דווקא מהעץ – ועם זאת קצת פטריות חומות, קצת גומי ואפילו אדמתיות באף הראשון. הפה מאוד חלק, משיי, במתקפה ומתפתח היטב בפה ועם הזמן. פאלט בינוני, לא עמוס, עם חומציות מדויקת מאוד ומאוזנת. בסיומת יש נגיעה של מליחות. (91) 2020 – 2025

בנימינה חושן “יהלום” 2017
“בנימינה” הוא אולי האנדרדוג של הרשימה הזו, ממש כשם שהקאיומי של כרמל הוא בין הלבנים, והוא מנצח אמנם בנקודות, אבל בצורה משכנעת: יש כאן יין בעל אף נעים, עם ארומתיות טובה ועל רקע של עץ חדש, אבל מווּסת היטב ומבוקר. הפה טוב – לא לגמרי משיי במתקפה אבל עדיין מושך ונעים. הטאנינים מאוזנים מאוד והסיומת הטאנית היא קצת חריפה, מעט מתובלת וקצת דובדבנית. טיפונת ירוק יוצא כאן וגם משהו ספק מינרלי/מלוח. יופי של יין ישראלי, באריזה יפה ותווית חגיגית, ובמחיר מאוד הוגן – 89 ש”ח בערך. (92) 2020 – 2024.

כמה הערות כלליות, בקניית יינות לראש השנה

בשוק יש הרבה היצע, והוא מגוון מאוד. נסו לחפש בצירים קודמים שעדיין יש בשוק, ולאו דווקא יינות שיוצאים ממש עכשיו, אם אתם רוצים להבטיח “שתייתיות”.

כדאי לזכור שאם מדובר בארוחת חג, הרי שיינות לראש השנה צריכים להיות כאלה שיתאימו באמת לכולם ואז לאוכל, ולאו דווקא הפוך.

הערה אחת – חשובה – לסיום: משקלי הבקבוקים.

הרבה יקבים עדיין שבויים בקונספציה שבקבוק כבד משמעו יותר מכירות ומחיר נתפס גבוה יותר. זה אולי נכון בשוקים מסוימים, אבל העניין הזה מזיק לכולנו. בקובקים קלים זולים יותר, נוחים יותר לשינוע וחוסכים הרבה מאוד משאבים. בבקשה: תורידו משקלים. אפשר להסביר את זה גם לקהל הכי מוטה-משקל. זה לא מסובך. באמת.

שנה טובה.

 

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, טעימות, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.