קלות הפרי: 9 יינות של רמת נגב

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

רמת נגב הוא שמו של יקב משפחתי שנמצא ממש על גבול מצרים. בעבר היה שמו ‘קדש ברנע’, על שם המושב שבו הוקם ופועל גם היום. האם גם כאן רואים את ‘חותמת הנגב’ ביין?

אומר שכן, אבל לפני זה, איך אפשר בלי הקדמה?

יקב רמת נגב – היסטוריה, אנשים ושות’

את היקב פגשתי לראשונה בסיור ערכתי לנגב, לפני עשר שנים. אותו סיור שבו פגשתי את ערן רז, שלימים יקים את יקב ננה, את ארז רוטה ואחרים, כולל למשל אייל יזרעאל (כרמי עבדת). במהלך השנים שינו בני משפחת צדוק, מקימי היקב והעלים שלו, את שם היקב וכיום הוא נקרא “רמת נגב”.

השם, הם אומרים, בא לבטא את העובדה שהם עושים יין רק מהאזור שלהם. יש להם כרמים שלהם, נטועים בחולות שבסביבות הגדול, ויש ענבים – כמו הסירה, למשל – שהם לוקחים מכרם בסביבות מצפה רמון. בכל מקרה, כיום הם אכן מהיקבים הבודדים שלוקחים את הענבים שלהם רק מהנגב ועושים את היין במקום עצמו.

מייסדי יקב רמת נגב

יוגב, אלון ונירה צדוק ב- 2010

רמת נגב מייצרים כ- 120,000 בקבוקים בשנה ומייצאים חלק גדול מהיין. השנה הם נטעו כרמים נוספים. מחירי היין מתחילים ב- 59 ש”ח לבקבוק בסדרה הבסיסית – קדש ברנע – ומטפסים דרך 80-90 ש”ח לסדרת הביניים (נווה מדבר) עד הסדרה הגבוהה – רמון או אקסודוס, שבה המחירים הם 130 – 140 ש”ח לבקבוק. יוגב צדוק הוא אשר על היין וגלעד, אחיו, על השיווק.

יקב רמת נגב – היינות בטעימה

טעמתי תשעה יינות, שהיקב חשב שהם מייצגים את העשייה שלו ומכאן גם שאת מה שאפשר לעשות עם ענבים מהאזור. יתרה מזאת, מדובר בכרם די ותיק בחלקו, כיון שהנטיעות הראשונות היו ב- 1996 (סביר שלפחות חלק הוחלף, מאז).

ההתרשמות הכללית לא שונה בהרבה מאלה של 2015 או 2018, השנה האחרונה שבה כתבתי בצורה יחסית מסודרת על היינות של היקב: יש כאן שימוש די רב בעץ, שאני לא בטוח שהפרי המקומי יכול להתמודד איתו.

דבר נוסף הוא עשייה של יינות זניים, בעיקרם: מתוך 18תוויות (אני לא סופר את הקינוח המחוזק), חמישה בלבד הם בלנדים. ההתרשמות שלי במהלך השנים היא שקשה מאוד לעשות יינות זניים מהפרי המקומי בנגב, ובלנדים היו עושים דווקא טוב יותר. התוצאה היא מאפיין של יינות קלים בעיקרם, שבהם הפרי ממוסך על ידי שימוש בעץ – לעיתים חדש או אמריקאי ‘מדי’.

רוב היינות הם בעלי תכולת אלכוהול של 13 – 14% בלבד.

רמת נגב – יינות לבנים או קרים

רמת נגב רוזה 2019

רמת נגב קדש ברנע קברנה סוביניון 2018 (צילום מאתר היקב)

רמת נגב קדש ברנע קברנה סוביניון 2018 (צילום: אייל קרן)

צבע סלמון חיוור נעים. אף קל, עם רמזים לתות. הפה טוב, יבש. היין קצת חומצי ומעט טאני. (87)

רמת נגב סוביניון בלאן “סתיו” 2019
לא מורכב, אבל נעים מאוד; אפריטיף טוב. החומציות טובה ויש נגיעות של אשכולית. (88)

רמת נגב פינו גרי 2019
אף פרחוני-פירותי, נעים מאוד ויחסית מפתה ואפילו די עשיר. בפה יש מרירות של קליפת אשכולית. (88)

רמת נגב אקסודוס לבן 2018
100% שנין בלאן מכרם במצפה רמון (צור שיזף). שימוש בעץ צרפתי חדש למשך 10 חודשים. תחושה שהיין עבר מלולקטית  לפחות חלקית. החומציות בינונית. הגוף די מלא ואין ספק שיחסית זהו יין לא שגרתי. (87)

רמת נגב גווירצטרמינר קדש ברנע 2019
אף פרחוני, מאוד אופייני לזן:  הרבה ורדים וליצ’י. חצי יבש. פה נעים. (86)

רמת נגב – יינות אדומים

קדש ברנע מלבק 2018
הרבה מאוד טעמים וריחות של קליה וקפה (עץ אמריקאי, שמונה חודשים). נגיעה של משהו ירקרק מתחת לכל זה. הפה נעים במתקפה, חלק ואפילו קטיפתי, עם נגיעה של מרירות. הסיומת מעט מימית, וחבל. (86)

קדש ברנע קברנה סוביניון 2018
אותו אופי קפה קלוי. ה’ירוק’ מעט חזק כאן יותר. הפה חלק והסיומת טאנית יותר מזו של המלבק, בינונית. יין נעים. לשתות מעט מקורר. (87)

נווה מדבר סירה 2018
האף בשרני, די אופייני לסירה, עם נגיעה של גומי חרוך. הטאנינים חזקים מאוד, והפה יחסית מריר. הסיומת ארוכה ויש בה מתיקות קלה מאוד. (88)

רמת נגב רמון פטי ורדו 2018
באף: דובדבנים ופלפל שחור קל. העץ משולב טוב יותר מאשר בכל היינות האחרים והפה ממשיך את הפלפל השחור שיש באף; הוא חלק במתקפה. הטאנין ממשיך בפה ודי משתלט על היין; מרגיש כאילו הוא מגיע מהעץ. הסיומת טאנית-בינונית. (88)

היקב פתוח למבקרים בתיאום מראש ונמצא בערך 45 דקות נסיעה מבאר שבע. יש די הרבה מה לראות ולעשות באזור.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.