שאטו גולן: 7 יינות וטעימות חבית

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

רוב היינות של שאטו גולן טובים ואפילו טובים מאוד. השאלה היא רק כמה אתם מוכנים להוציא על בקבוק יין

שאטו גולן הוא אחד היקבים היפים בארץ. בימים אלה הוא גם פתוח למבקרים, כמעט כרגיל, כאשר אתם מוזמנים לבוא, לקנות בקבוק יין, ולשבת בגן היפה של היקב. ההבדל בין ימים רגילים לימי קורונה ביקב, שנמצא כמעט בכניסה למושב אליעד בדרום רמת הגולן, הוא שאתם לא יכולים לערוך טעימות או לסייר ביקב.

קצת מספרים והיסטוריה: נוסד בשנת 1996 על ידי משפחת ריבק, שנטעה את הכרמים הראשונים. ב- 1999 הצטרף אליה שוק שי ז”ל, כשותף. אורי חץ, היינן, הצטרף ליקב, שכבר ייצר אז כ- 30,000 בקבוקים בשנה, בשנת 2001. בשנת 2014 נפרד שוקי שי משאטו גולן והעביר את המניות שלו ביקב למשפחת ריבק, אחרי התמחרות.

שאטו גולן כשר? כן, אבל

פחות או יותר מיד בכניסה, אורי חץ, היינן של היקב, מחווה ומצביע על מבנה גדול, שבנוי בבנייה קלה ונמצא ב’חצר האחורית’ של המבנה המקורי: בקוביה האפורה, הגדולה, שוכן מה שהוא היקב הכשר של שאטו גולן. יקב חדש, שעדיין אינו פעיל באופן רשמי או הוציא כבר יינות לשוק, ואת היינות שלו ימכרו תחת תווית אחרת ושם אחר.

למה? כי אתה לא יכול למכור יין כשר ושאינו כשר תחת אותו שם יקב. ובעניין הזה, הרי מה שאסור בישראל, אגב, מותר בחו”ל. למה? כנראה שהרבנות חושבת שבישראל יש לה לקוחות מטומטמים, שלא יכולים לקרוא את ה”לא כשר” שכתוב על התווית האחורית בצורה מפלה בהשוואה ליינות כשרים.

יותר מטומטמים, בהשוואה ליהודים בחו”ל, נניח.

לא משנה. למה להשבית שמחות?

בכל מקרה: היקב הכשר של שאטו גולן – נקרא לו סתם “שאטו אליעד” לשם הנוחות – ייצר משהו כמו 30,000 בקבוקים (חלק על חשבון היין שאינו כשר), מה שיביא את תפוקת היקב ל- 110,000 – 120,000 בקבוקים בשנה.

שאטו גולן – טעימת חביות

טעמנו כמה דוגמאות, בין השאר כבר גשם אדום 2019, ששוכן לו עכשיו במכל עץ גדול. היין – בלנד של גרנאש ופטי ורדו שתססו יחד – הוא מאוד “גרנאש” כרגע, פרחוני ויפה. סירה 2019 נראה מפולפל ואילו קברנה סוביניון מבציר 2019, מחלקה ותיקה, נראה עסיסי ומתקתק, מלא וקצת מזכיר חבית חדשה.

הדוגמא המעניינת ביותר אולי הייתה זו של טוריגה נסיונל 2019: פרי אבן צהוב – משמש – על רקע של פרחים. יין שהוא מאוד ארומתי מצד אחד, ומצד שני חסר לו משהו נוסף בפה, כדי שהשניים יהיו בני אותו משקל. יכול להיות שחץ יוסיף משהו משל זן אחר, לפני שיוציא אותו לשוק.

שאטו גולן – טעימת יינות

גשם ורוד – רוזה 2019
90% גרנאש עם סירה שנבצרו ונסחטו יחד. היין תוסס כחמישה ימים ואז מועבר לחביות ישנות כמה חודשים. הצבע ורוד, יפה, האף נעים. הפה חלק ואופייני לעשייה של חץ (עדין). חומציות טובה. רוזה מאוזן, אבל לא יותר מזה. (87)

גשם לבן 2019
בלנד של 60% גרנאש בלאן ו- 40% רוסאן. האף מאוד יפה, מפתה ועשיר, אבל עדין מאוד. הפה עושה את ההבדל, והופך את היין מיין טוב, ליין מצוין, לטעמי. הרוסאן במיטבו, ומעניק עוד ועוד שכבות של פרי כתום ותפוזים, וסיומת מצוינת. עשייה מאוד יציבה, כבר שנים. (92) 2020 – 2025

סוביניון בלאן 2019
בלנד של ענבים מתל פארס, שחלקם מגיעים מכרם של היקב עצמו וחלק מכרם של דלתון. האף מאוד ארומתי, לא מאוד אופיני לזן, אבל טוב. הפה עגול, חומצי ושומר על עדינות. סיומת טובה. (89)

גשם אדום 2017
בציר 2018 כבר מחכה בפתח, מוכן לשיווק. היין הזה מאוד ‘דמי’ (blood), מפולפל-מתובל. הפה מרגיש קל – בודאי קל יותר מהאף. שזיפים, פרחים עם סיומת חומצית טובה. (90) 2020 – 2025.

סירה 2018 (2014)
טאני, צעיר. פה עגול ולא מאוד מעניין. דרושה התרככות של היין הזה. טעימה של יין מבציר 2014 מגלה שהסירה מהיקב אכן דורש יותר זמן להתפתח; יוצאים ממנו אופי בשרני, עסיסי, וטאנין מצוין ומאוזן.  בציר 2018 – (89/90). בציר 2014 – (92)

אליעד 2017
עיקר הבלנד (קברנה סוביניון, פטי ורדו ומרלו) מגיע מחלקה ותיקה של קברנה סוביניון. הפה מצוין! מתובל-מפולפל וטאני בדיוק במידה; “קר”. נגיעה של ירוק, לא יותר מדי, על רקע של דובדבנים. (91) 2020 – 2030.

בסופו של דבר היינות טובים, אין ספק. הסגנון המאופק, העדין מאוד, של אורי חץ, שולט בכל, לכל אורך היינות שטעמתי. המחירים מזכירים מחירי יין במסעדות, יותר מאשר מחירים של יינות לצרכן.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.