פאוסטינו VI (6): פאוסטינו כשר ראשון

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

לא פשוט לייצר יין כשר בחו"ל, במיוחד כאשר מדובר באיזורים מסורתיים, כמו ריוחה. והנה כאן, פאוסטינו VI – פאוסטינו כשר ראשון, שמאפשר לקהל שומרי הכשרות הצצה אל אחד מאזורי היין המפורסמים בעולם.

יש לא מעט יינות כשרים שמגיעים מיקבים מפורסמים או מקומות ידועים בעולם. האנשים של הרצוג מייצרים כבר כמה וכמה שנים יינות כשרים במיטב היקבים בצרפת, ואלה מוצגים כאן ובמקומות אחרים בעולם בירידי יין לקהל הדתי.

אבל איך היין? האם, עם הפאוסטינו VI, היין הראשון של אחד ממותגי היין הידועים בריוחה (ואני אומר 'ידועים', לאוו דווקא הכי טובים או מעניינים וכו'), פאוסטינו נשארו נאמנים לעצמם, או עשו כאן משהו "שמתאים לישראלים", למשל? הנה רשמים מטעימה ושיחה עם מנהל הייצוא של היקב, אנחל הרננדז ולז (Hernandez Velez).

ראשית, מהו פאוסטינו VI?

מבחינת סיווג אפלסיוני – דרגת יישון וייצור – מדובר ביין המסווג הצעיר ביותר. JOVEN הוא הסיווג הבסיסי בריוחה, של יינות שלא עוברים התיישנות בחבית בכלל, ויוצאים ברוב המקרים בשנה שלאחר הבציר או בשנת הבציר עצמה (זה פחות נפוץ במותגים הגדולים). עד כדי כך מזוהה הדרוג הזה עם אותה שנת בציר, שהיין נקרא גם פשוט "Cosecha", שפירושו פשוט 'בציר'.

הפאוסטינו 6, שהוא הפאוסטינו הכשר, הוא אם כך יין בסיסי. היין הראשון שיצא הוא בציר 2019; בציר שנחשב לבציר בהחלט טוב ואפילו טוב מאוד בריוחה. בציר 2019 מגיע אחרי הרבה שנים של "יובש", מבחינה זו, כאשר הבציר הגדול האחרון היה 2011.

אז יש לנו יין צעיר, שלא עבר חביות או התבגרות ארוכה מדי, אבל מבציר ראוי. עדכאן, הייתי אומר, מעים סכום אפס.

מעבר לכך, הנתונים דווקא טובים: האזור ממנו לקוחים הענבים לפאוסטינו הכשר, למשל (100% טמפרניו, מן הסתם),  הוא אזור גבוה יחסית בריוחה אלבזה, ממש למרגלות הסיירה קנטבריה; אותו רכס הרים שנמצא בצפון ריוחה, ומגן על האזור מהלחות והרוחות של האוקיינוס. בתמונה בגלריה אפשר לראות כיצד העננים שמגיעים מצפון לא מצליחים לעבור את הרכס, ומשתפלים על העמק, בלי להוריד גשם, למעשה.

הכרמים אינם מבוגרים מאוד, אבל הם נטועים בלגוארדיה, בגובה של 610 מטרים, שהוא גובה יפה ועדיין קריר באזור ריוחה. אם משווים את הפאוסטינו VI ליין ה- Joven הרגיל של פאוסטינו, שהוא פאוסטינו VII, הרי שהענבים ליין הרגיל מגיעים מכרמים הרבה יותר נמוכים, באזורים פחות מבוקשים או מיוחסים של כרמי הבית.

זו – נקודת הכרמים – היא בהחלט נקודה לזכות היין.

נשארה נקודת הייננות:

פאוסטינו כשר: מי עושה את היין?

בהרבה מאוד יקבים לא כשרים, שבהם נעשה יין כשר, הייצור נעשה לכל היותר בליווי יינני היקב, תחת משטר קשה יותר או פחות של פיקוח כשרות, ועל ידי יינן מיוחד. כאן, אומרים אנשי פאוסטינו, הייתה מן הסתם מעורבות כזו – של אנשי הפיקוח – אבל העשייה היא של יינן של היקב; דומה מאוד למה שנעשה כאן, אצלנו.

תופתעו אולי, אבל אני גם לא חושב שבמקרה של פאוסטינו VI זה משנה כל כך: מדובר ביין פשוט, צעיר מאוד, שמידת המניפולציה והמשחק בעשייה שלו לא כל כך רבה.

לו היה מדובר ביין שעבר חביות או עץ למשל, או בבלנד של מספר כרמים או זנים, היה יותר מקום ל"טעויות" או הבדלים בין פאוסטינו כשר לפאוסטינו רגיל. ואם כבר, הרי שבטעימה שלי לפחות, פסאוטינו VI עולה על פאוסטינו VII.

תוכניות לעתיד? פאוסטינו כשר בדרגות גבוהות יותר?

האם נראה גם 'פאוסטינו II' או 'פאוסטינו IV'?

בשיחה איתו אמר הרננדז-ולז שכרגע מדובר בכמויות יין קטנות יחסית ליקב (כ- 35,000 בקבוקים), אבל מדובר בהצלחה יחסית. היקב ושותפיו בישראל – היבואנית היא חברת שקד – לא פוסלים את האפשרות לייצר גם דרגות גבוהות יותר של היין; יינות מקבילים לרמות של קריאנזה או אפילו ריזרבה (שנתיים ושלוש שנים מינימום בחבית; על פי התקן). צ'וטי לא רואה את היקב מוציא גם גרנד ריזרבה (וממילא פופולריות היינות בדרוג הזה מאוד נמוכה היום בקרב הדור הצעיר. ש.ק.), אבל עוד חזון למועד.

האם יהיו יינות פאוסטינו כשרים גבוהים יותר גם מבציר 2019? לא, אומר צ'וטי, כיון שהם לא שמרו יין למטרה הזו, אלא השתמשו בכל הכמות לייצור של היין הנוכחי.

אז איך היין? פאוסטינו 6, שווה או לא?

ראשית, צריך לזכור משהו: היקב לא מייצר יינות ייעודיים לשווקים מסוימים. אין יינות שמיועדים לארה"ב למשל, או יינות שנעשים בהתאם לטעם ה"סיני". פאוסטינו כשר הוא לכן יין ראשון שהיקב עושה תחת המותג שלו (הם גם לא עושים מותגים או יינות לאחרים) והייעוד שלו הוא שוק ספציפי.

הרעיון הכללי היה ונשאר ליצור יין שהוא כל-כולו פאוסטינו, עם אותו אופי, עם אותה פירותיות. ההרגשה שלי היא שכל שמדובר ביין צעיר, המשימה הזו הצליחה: יש כאן פרי מאוד אופייני לטמפרניו, מאוד דובדבנים ופירות יער, על רקע פרחוני של סיגליות.

המבחן האמיתי של יכולות היקב בעניין הזה יהיה אם וכאשר ירצו לייצר יינות מתיישנים, שעברו חביות: כאן כבר יצטרכו לעבוד קשה יותר כדי לאזן בין עץ חדש, שלרוב לא משמש אותם ביינות קריאנזה בכלל, ומעט יחסית אפילו בריזרבה, ופירותיות. ההימור שלי הוא לכן שנראה כאן  – ורק בעוד ארבע או חמש שנים לפחות – ריזרבה של פאוסטינו כשר, לפני יין בסיסי יותר.

פאוסטינו VI

פרי אדום טרי טוב, רקע פרחוני. טאנינים צעירים וחומציות טובה ומאוזנת. (87). לשתות בשנה או שנתיים הקרובות, מקורר לכדי 16-17 מעלות.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, טעימות, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.