בנימינה ריזרב סמיון 2018

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

בנימינה מציעים את ה'סמיון ריזרב' שלהם, מבציר 2018, בתור יין לחול המועד פסח 2020. הוא לא רע והוא גם מעניין.

לא נהוג לפתוח סקירת יין אחת, עם התייחסות ליין אחר ולסקירה שלו, אבל הימים קשים, ולכן אנחנו צריכים לוותר על נאמנות למוסכמות או כניעה להן. אז אציב את היין הזה – הרזרב סמיון של יקבי בנימינה, בציר 2018 – עם יין אחר, שסקרתי רק אתמול: סמיון-סוביניון בלאן של יקב צובה 2018. אותה שנת בציר ממש, אבל בהחלט לא יין דומה.

שני יינות דומים – ושונים

שני היינות – זה של צובה וזה של בנימינה – הם יינות בסדרות הבסיסיות של היקבים: בנימינה מציעים את היין שלהם ב- 60 ש"ח מומלץ לצרכן ואילו 'צובה', בהיותם יקב בוטיק אולי, מציעים את הבלנד שלהם ב- 75 ש"ח.

שני היינות מכילים גם סוביניון בלאן: בנימינה – רק 10%, ואילו צובה – 50%.

בנימינה ריזרב סמיון 2018

בנימינה ריזרב סמיון 2018

אי אפשר להתעלם מהעובדה שהיין הוכנס לבנימינה על ידי יעל סנדלר, ייננית שלמדה באוסטרליה (יינן בנימינה היום הוא יונתן שוטס, שלמד באיטליה), והיועץ ליקב צובה הוא איתי להט – יינן שגם הוא למד באדלייד, אם גם הרבה לפני סנדלר (היינן בצובה הוא פול דאב, בעל האוריינטציה הדרום אפריקאית יותר).

ואכן, העשייה דומה: שני היינות שוהים על המשקעים במשך כמה חודשים, ושניהם יוצאים שנה אחרי שהיית מצפה מיינות בסיסיים לצאת לשוק. ההבדל הגדול בין שני היינות הוא בכך שהבנימינה לא עובר התבגרות בחבית, אלא רק בנירוסטה, ואילו היין של להט/דאב עובר התבגרות של אותו מספר חודשים כמעט – שישה מול שמונה – בחביות.

בנימינה ריזרב סמיון 2018

בהתרשמות כללית, ליין הזה יש אופי ירקרק וחומצי יותר מזה של 'צובה': עדיין יש בבימינה אותה שמנוניות סמיונית שיש ל'צובה', אבל כל היין כולו רזה יותר; 'חומציות' היא לא הדבר הראשון שאתה מבחין בו אולי, כאשר אתה ניגש ליין של צובה.

ובעוד שביין של צובה אפשר לחשוב שהרעננות מגיעה מהסוביניון בלאן, כאן קשה קצת להבין מה הוא תורם, עם 10%, אלא אם כן הפרי מרמת סירין היה נעדר חומציות לגמרי, והסוביניון נבצר מוקדם.

בנימינה ריזרב סמיון הוא יין בהחלט קל, עדין ופרחוני ויש בו אלמנטים של ליים, לצד תפוחים ירוקים. זה הרבה יותר יין לסושי, נניח, ולאוכל יפני בכלל, מאשר המקבילה שלו מהרי ירושלים.

סיכום? ליין ב- 50 – 55 ש"ח (המחיר שבו בוודאי יימכר עכשיו), זהו יין בהחלט נעים וטוב. מקורר היטב, הוא יתאים כאפריטיף קל, אבל מעבר לזה, הוא דורש קצת יותר התעמקות כדי ליהנות ממנו.

מעניין, ליין במחיר די בסיסי. (89) לשתות – 2021

 

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.