As WILD as it gets: למה דווקא, דלתון?

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

יקב דלתון הוציא יינות בסדרה חדשה, לה הוא קורא "אסופה". בין חמשת היינות, שאחד מהם עדיין לא בשוק, יש גם 'וויילד' אחד, שנין בלאן. למה זה הזכיר לי משהו אחר?

אני לא רק רוצה "לשים את זה כאן", אלא כן להביע את דעתי.

לפני כמה זמן התבשרנו שיקב דלתון החליט לתבוע יקב חדש בשם "דלתא" על השימוש בשם "דלתא" ובלוגו שמבוסס על האות היוונית הזו.

כתב התביעה הוגש, ואני לא רוצה להיכנס לכל העניין הזה – בשביל זה יש בתי משפט. מצד שני, אם יקב כבר כל כך חרד לתדמית שלו ולמקוריות של הדברים שהוא עושה, הייתי מצפה שהוא יהיה רגיש גם לדברים שאחרים עושים.

דווקא 'דלתון' מספקים את הדוגמא לעניין הרגישות: היין שבעיני מדגיש את הרגישות הדרושה הוא אסופה Wild One Chenin Blanc  של היקב.

דלתון עשו יין בתסיסה על שמרים פראיים. הם עשו יינות על שמרי בר בעבר – שרדונה וויונייה – וגם אם היו יכולים לעשות את זה עם כל זן אפשרי, נניח, הפעם בחרו בשנין בלאן. ממש כמו יקב אחר, בשם סוסון ים.

ה- Wild הזה, של סוסון ים, הוא מהיינות הלבנים המבוקשים ביותר בארץ על ידי מסעדות וחנויות יין, למשל. מלבד השנין, לסוסון ים יש יין Wild נוסף, בשם Wild Syrah.

על התווית האחורית דלתון מציינים שהיין הוא "בהתססה ספונטנית", ממש כמו יקב אחר – השרדונה והקברנה סוביניון "התססה פראית" של יקב סגל.  צמד המילים "התססה פראית" או "התססה ספונטנית" הוא שיבוש; אתה לא יכול לעשות משהו אקטיבי, שעדיין יהיה פראי – ללא התערבות אנושית.

האם יכול להיות שהטעות ביקב דלתון הייתה פרוידיאנית?

מצד שני, האם ייתכן שב'דלתון' היו מודעים ל'וויילד שנין" של סוסון ים, ול"התססה פראית" של סגל, וחיפשו דרך ללבוש משהו, אבל לא בדיוק את אותם גרבי רשת ועקבים?

מילא ההתססה, אבל "WILD ONE". למה? שאלתי את היקב כך:

"מדוע בחרו לקרוא ליין השנין בלאן (בסדרת "אסופה") בשם Wild ולהעניק לו תווית ירקרקה?
האם היקב, שדואג כל כך לתדמית המותג שלו, כפי שהשתקף בתביעה שלו את יקב "דלתא", לא חושש מה- Wild Chenin של יקב סוסון ים, ומסדרת Wild כולה, של היקב?"

התשובה שקיבלתי (עם תמונת היינות שהיקב עשה לפני כמה שנים) היא זו:

"יינות אסופה הם סדרת היינן הראשונה של יקב דלתון, לכל יין הענקנו תויות ייחודית ושם בהתאם לאופי ולסיפור היין המשקפים את אסופת החויות והרגעים שצבר היינן גיא אשל במהלך שנותיו במקצוע.

את התויות איירו אמנים שקבלו השראה מהטעם והסגנון של כל יין.

ליקב דלתון יש היסטוריה של מעל עשר שנים בייצור יין על שמרי בר, לדוגמא: ויונייה ושרדונה על שמרי בר – מצורפות תמונות – יין זה הוא מחווה לכל מי שהתגעגע ליינות הללו ומכאן גם שמו לביטוי תהליך העשייה והאופי שהזן מעניק.

כמו כן בעולם היין יש דוגמאות רבות ליצרנים בעלי שם המשלבים את המילים שנין בלאן ופראיות בצורות רבות.

יקב דלתון המייצר יינות איכות מהגליל, כבר למעלה מעשרים וחמש שנים, מבטא את אזור הגידול עם הרבה השראה מהנעשה בעולם."

על המילה WILD אין לאף אחד בעלות. זה נכון. יש גם שנין בלאן Wild בעולם. גם זה נכון. אבל העולם פחות מעניין אותי. מעניינת אותי הביצה המקומית, וכאן, למרות שבעבר דלתון השתמשו במונח Wild Yeast Fermentation על התוויות שלהם, כמעין הסבר, הם בחרו להשתמש הפעם במילים "Wild One", שהוא מינוח מיתוגי לחלוטין ואפילו מתריס. המונח "התססה"  גם הוא לא שגרתי.

אני לא יודע. בניגוד לדלתון VS דלתא, אני לא מניח שזה יגיע לבית משפט, אבל בשנה או בשנתיים האחרונות אני רואה יותר ויותר חוסר דמיון ומקוריות בקרב יקבים שונים. בסופו של דבר, זה פשוט חבל.


צילומים: דלתון אסופה – אורי גרון. יינות WILD של סוסון ים – יקב סוסון ים.  תווים מסחריים ולוגו – מתוך כתב התביעה של 'דלתון' נגד יקב דלתא.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה תהיות שונות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.