יינות ברקן וסגל מבצירים שונים

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

קבוצת “טועמיה” התארחה במרכז המבקרים בחולדה, לטעימה מודרכת של יינות ברקן וסגל על ידי עידו לוינסון, יינן היקב. הנה התרשמות שלי מכמה יינות עבר, לצד יינות עתידיים

“טועמיה” היא קבוצה של שוחרי יין שומרי מצוות וכשרות, שמדי פעם נפגשים לטעימות יין. אני אמנם לא שייך לקבוצה הזו (ראו ציטוט מסביר של ג’ מרקס בעניין הזה), אבל כך יצא, והנה אני כאן.

הגעתי, לא אחרי שנאלצתי לעבור בדרך-לא-דרך חשוכה שמגיעה למרכז המבקרים, כמה בורות חינניים בשביל הלא סלול וכו’.

עידו לוינסון נכנס לתפקי היינן הראשי של ברקן וסגל בשנת 2017, ממש עם תחילת השנה. זה אומר שהבצירים של 2016, ואלה שקדמו להם אינם בצירים שהוא פיקח עליהם ושמידת ההשפעה שלו על 2017 הייתה מוגבלת לתארוך הבציר ולמה שבא אחר כך, ופחות לגידול הגפן.  מה שזה עוד אומר הוא, שהייתה לו בהחלט השפעה על יינות גבוהים של בצירי 2016 ואולי גם קודמים להם, כאלה שזמן היישון שלהם יחסית ארוך או כאלה שהבלנדים שלהם נעשו החל בינואר 2017.

לוינסון קיבל לידיו את היקב הגדול במדינה (כ- 10,000 טון ענבים, בכל חלקי הארץ), כאשר הוא עובר מאופרציה בינונית מבחינת נפח ומספר תוויות, לאופרציה גדולה מאוד, מכל הבחינות. מה שאולי עשה את החיים קצת קלים יותר הייתה ההבטחה שהוא יקבל כל דבר שירצה מבחינת ציוד ושהיקב שכר את שירותיו של אלברטו אנטוניני; יועץ יקבים ידוע מאיטליה. בכך, אגב, נשאר לדעתי רק טפרברג ללא יועץ חיצוני, בין היקבים הגדולים. (אולי גם ‘כרמל’, אבל מי יודע מה קורה שם).

תפקידו של יועץ חיצוני מסוג זה הוא בין השאר להראות מגמות, תמונה כללית ולהביא מבט שונה מזו של ייננים, שלעיתים מתקבעים סגנונית, למשל, בגלל שאין להם זמן או יכולת להשתלם, לרענן ידע וכו’.

אליבא דלוינסון, השינויים הבולטים ביקב בשנים הבאות יהיו יותר יינות נגישים ובסגנון “שתי”. בשביל זה צריך טאנינים רכים יותר, מיצוי (אולי בחימום מהיר על חשבון השריות ממררות) של זגים וארומות ופחות עץ קטן ויותר חביות 500 ליטר (הבאריק יוצאות לחלוטין מהיקב).

ברקן – סגל – הפרדות ענייניות ופחות ענייניות

תחת הניהול הקודם של היקב, לא היה הבדל או בידול תדמיתי בין שני היקבים – ברקן וסגל. בעצם היה “סגל” מעין סרח עודף, ששימש להשד יודע למה: “סגל”, ממקומו כאחד מהשמות האייקוניים-היסטוריים של ישראל, הלך והתדרדר אל נבכי המאסה ואל היינות הזולים וחסרי העניין. בואו של לווינסון מבשר במידה מסוימת שינוי בכיוון הזה:

עד כמה שאני רואה, ברקן הוא היום השם ה”צרכני-כללי” של טמפו-יין, כאשר “סגל” חוזר ומקבל מקום קצת ארטיזנלי, מדגיש-פרי, עם דיבור על איכות ועשייה פחות מאסיבית ויותר קרובה לכרמים. תחת סגל של לוינסון קיבלנו את ה- free run ואת “התססה פראית” (אוי, הביטוי הזה), עם כיווני התערבות מינימלית ביין, ותחת ברקן אנחנו מקבלים עיטורים, מדליות, והמון – המון – זהב בינלאומי על גבי תוויות שחורות.

דף הבית של יקב ברקן - ללא אזכור לסגל

דף הבית של יקב ברקן: רק אדומים. ואיפה סגל?

דבר נוסף שעדיין בולט, הוא ההטייה של בעלי היקב (טמפו) כלפי ‘ברקן’ על חשבון סגל: באתר של ברקן אין זכר לסגל בכלל ומי שיחפש “יקב סגל” או “יין סגל” בגוגל, לא ימצא זכר לאתר יקב או לשום סוג של מידע רשמי.

אולי זה עוד ישתנה.

טעימת יינות ברקן

לברקן יש כמה וכמה סדרות יין. כמו בהרבה יקבים גדולים, הרוב המוחלט של היינות הם יינות זניים (אסמבלאז’ ו- “פרמייר” הן סדרות קצרות של בלנדים) ויש מעט מאוד יינות על בסיס טרוארי: אלטיטיוד היא סדרה אחת, שבקושי נושמת בתוך בליל התוויות, ואסמבלאז’ מנסה לתת מענה טרוארי מכיוון אחר. אין סינגל ויניארדס – אבל אולי זה עוד ישתנה.

ברקן בטא דבוקי 2019
צבע חיוור צלול, מעט ירקרק. ארומתיות נעימה וחומציות טובה, אבל לא הרבה מעבר לזה. זה הדבוקי הראשון של לווינסון ביקב. (86)

בטא ריזלינג 2018
כרם צעיר – שנה שנייה בסך הכול לניבה. יין נחמד, בעל גוון זהב חיוור. אף ארומתי נעים ופה חלק. אוף-דריי, עם סיומת קצת מינרלית. (86)

ברקן סופירייר קברנה סוביניון 2003
(מיד תוסבר הקפיצה ביינות ובשנתונים). די סגור. האף מעט ירקרק-נעים, אופייני לקברנה גם אחרי כל השנים האלה. הפה חלק, מלא טאנינים, על רקע של חומציות מאוד מאוזנת ומלא באופן כללי. אחרי זמן בכוס, הוא מפתח גוונים של מנטה וקרקעית יער טובה. זה עדיין יין עם פוטנציאל התיישנות, להערכתי. (90) – 2023 בקלות.

טעימת יינות סגל

מעניין, אבל לווינסון בחר בעיקר יינות של סגל לטעימה הזו, אולי בגלל שיש לו יותר השפעה על כיוון העבודה  (1) ואולי בגלל שהם מראים דברים מעניינים יותר: עשייה שהיא אכן פחות התערבותית, יותר טרוארית ויותר – הרבה יותר – קלה על ההדק בכל מה שקשור בעץ (2), (3), (4).  לפחות מכיוון היינן זה נראה כאילו זה המקום שהולך להיות בו מעניין יותר בשנים הבאות.

סגל קברנה סוביניון free run בציר 2018
סגול-אדום. אף טוב, מדויק והרמוני. טאנינים טובים. לפרי האדום יש רקע אנימלי מעניין וסיומת טאנית טובה. היין יורד די מהר, אבל הוא נעים ובהחלט לשתיה עכשיו. (87)

סגל אשכולות שלמים סירה 2017
צבע דם חיוור. אף מתקתק-מפולפל, אופייני במידה רבה לסירה. הפה נעים, רך וממשיך את האף המתובל. יש בו משהו ירוק של “גאריג”. (89/88)

סגל אשכולות שלמים פינו נואר 2017
מאוד מעניין ולא שגרתי. ריח של חזרת ירוקה ממש, באף הראשון, שנשאר לאורך היין. פה בעל חומציות גבוהה וטאני. מעט חם בגרון. מעניין. (87)

קריניאן עין חמד 2018 (טעימה מוקדמת)
זה אולי ניצן לחזרה לאיזשהו כרם יחידני ביקב: מדובר בכרם בעל צורה מעוגלת ממש, עם מגוון מפנים, שנטוע סמוך מאוד לכיכר עין חמד. לווינסון אומר שיש  כאן צד אחד של טראסות וצד שני של שיפולים והבדלים של ממש בין מפני הכרם. אולי זה יהיה ה’אלטיטיוד’ החדש, רק שההבדלים בין היינות יהיו המפנכים השונים?

בכל אופן, ליין יש צבע יחסית עמוק. האף פרחוני בעל עומק פרי שחור. הפה יחסית מלא, עם טעמי חבית, פלפל שחור וטאנינים טובים. יש כאן איזון יפה בין פרי ועץ. (90)

מרלו בר גיורא 2018
טעימת יין שבינתיים לא ברור הייעוד שלו. היין עשוי בחבית 500 ליטר חדשה: באף יש לו תיבול טוב, הוא מלא פרי שחור – שזיפים שחורים, פירות יער כהים. הפה בעל חומציות מרשימה וטאנינים יחסים יפים. לווינסון אומר שהוא יהיה כנראה מרכיב יפה ביין כלשהו. אני כן מריח כאן סינגל ויניארד, בעיקר בגלל ש’ברקן’ נטעו לא מעט כרמים במקום הזה, שהיה נחלתו הבלעדית של “סוסון ים”.

סגל רכסים דובב מרלו 2007
הכרם עצמו – דובב – נעקר הודות לווירוסים, ויינטע מחדש. היין בעך אף בוגר, יפה, דמי מאוד. עץ טוב על רקע של טאנינים וחומציות מאוד מאוזנים. (89) לשתות.

סגל לא מסונן 1999
גוף בינוני טוב, טאנינים יציבים, שנראים מצוין. האף מבוגר אמנם, אבל לא מאוד בוגר או “אנגלי”, אלא מוציא את כל הדברים הטובים שיש ליין מובגר, רק במידה. (92) לשתות – 2023.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.