טעימת יינות שבלי – פבר – ובושארד, בציר 2017

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

האחים שקד ודרך היין מציגים יינות חדשים בפורטפוליו שלהם, משל קבוצת Henriot: יינות בוז'ולה ובורדון משל בושארד ויינות שבלי של ויליאם פבר

אין הרבה נציגי יקבים שמבקרים כאן בכל שנה והנציגים של קבוצת הנריו טורחים ובאים לכאן לעיתים קרובות. אצלי ב"פורטפוליו" מצאתי שתי כתבות לפחות על טעימות מסודרות של פבר (פברה) ושל בושארד, ויכול להיות שמסתתרות נוספות. די בטוח שגם כתבתי עליהם בעידן YNET שלי.  הנציג שהגיע הפעם – ולא בפעם הראשונה – הוא לוק בושארד, שמשמש היום בתפקיד מנהל הייצוא של קבוצת הנריו.

על אודות היקבים: פבר – שבלי, בושארד – בורגון

בקצרה: וילאם פבר (Fevre- פברה) הוא יקב בשאבלי. אחד החשובים שם, מבחינה היסטורית, כיון שוויליאם היה זה שקידם, אם כך אפשר לומר, את אזור שבלי בימים שבהם המגדלים רצו רק למכור בו כרמים, ולהיפטר מהם. המאמר הזה מכסה פחות או יותר את כל מה שיכול להיות מבוא לאפלסיון שבלי, על ארבעת חלקיו, וגם מכסה את הסיפור של פבר עצמו.

שאלתי את לוק בושארד אם גם בעולם מהווים יינות שבלי 'גליק' כזה, כמו בישראל. התשובה הייתה כמעט חד משמעית – לא. ישראל, הוא אמר, ייחודית מאוד מהבחינה הזו וזו תופעה שהוא לא ראה במקומות אחרים בעולם. מעניין, מה שנקרא.

בושארד: זה בית שוויליאם פבר, שנפטר אגב השנה, והוא בן 95, קנה בשעתו לא מעט בזכות הכרמים שלו, שנמצאים בקוט דה בון. הבית נוסד על ידי סוחר בדים בשם מישל בושארד בשנת 1731, ובשנת 1746 החל בנו ז'וזף למכור יינות ולרכוש כרמים. השם Bouchard Père et Fils אומץ רשמית בשנת 1785 עם אנטואן-פיליברט-ג'וזף, בנו של ז'וזף. נכון לעכשיו החברה מחזיקה בכרמים של 1,300 דונם בבורגונדי, מתוכם 120 דונם הם בעלי סיווג Grand Cru ו -740 דונם כפרמייר קרו. על הרבה מהיינות של היקב כתבתי כאמור בעבר,גם פה.

למתעניינים בשבלי, אגב, הסרטון הזה מצוין.

שלושה יינות בושארד

Château de Poncié 2017 Le Pré Roi Fleurie
מאזור בוז'ולה. 100% גאמיי. מאוד אופייני לזן: דובדבנים קלים, קצת פלפל שחור, חומציות מאוזנת. יין קל וכיפי מאוד, עם טיפה מרירות בסיומת. 120 ש"ח. טיפה יקר.

Beaune de Chateau 1er Cru, Bouchard, 2017
אף טוב, עשיר בפירות טריים – דובדבנים אדומים, פירות יער קלילים. הפה מתובל ויש בו משהו מהעולמות של היין הלבן דווקא; טעמים שמזכירים קצת פירות קיץ. טאנינים טובים מאוד. הייתי משכיב קצת. (2028-2021) (89)

Meursault Les Clous, Bouchard 2017
אף פרחוני טוב, עם מעט עץ. דבשי ממש בצורה עדינה. הפה מקסים: מתובל, קצת חמאתי. מזכיר קצת שקדים או אגוזים קלויים, בהשפעת העץ, אבל משלב יפה מאוד בין טונים טרופיים-קיציים וריחות הדרים. 270 ש"ח. (2025-2020) (91)

חמישה יינות ויליאם פבר, שבלי

William Fevre, Petit Chablis 2017
אף טרופי-פרחוני נעים. הפה חלק, טאני במקצת. חומציות טובה וסיומת טובה מאוד. (לשתות – 2021) (87)

William Fevre, Chablis 2017
אף מצוין, עם תפוחים ירוקים, קצת אגסים; עדיין סגור יחסית לפטי שבלי. הפה עגול ונעים מאוד, עם מינרליות קלה. סיומת ארוכה, מתובלת וחומצית. (2021 – 2024). (90)

William Fevre, Chablis 1er Cru Vaillons 2016
אהבתי את היין הזה (260 ש"ח). מאוד מאוזן, פירותי מאוד. החומציות הזכירה פירות קיץ לא לגמרי בשלים; משהו ירקרק של משהו שלא בשל עדיין או של אפרסק. לא מרגישים בכלל עץ, והכול ביין הזה מאוד הרמוני. ביום למחרת הוא היה עגול יותר, שלם והרמוני. (2021 – 2027). (90)

William Fevre, Chablis 1er Cru Montmains 2017
זה היה הפייבוריט שלי בטעימה הזו: סופר מרוכז. מינרלי ובעל מבנה מעולה. לא פתוח ונדיב כמו קודמו ברשימה הזו, אלא הרבה יותר מאופק ורציני; מדוד. זה יין שייפתח להפליא בעוד שנתיים – שלוש. (2030-2023) (92)

William Fevre, Chablis Grand Cru Bougros 2017
מינרלי להפליא, מלא פרי – אפרסקים ופירות טרופים. פה עשיר ומלא מאוד, יין ארוך ומהנה, עם פוטנציאל יישון. לשתיה עכשיו עד 2027. (430 ש"ח).

סיכום? היינות טובים וטובים מאוד. מדובר ביצרן גדול, שיש לו כרמים במקומות הטובים ביותר והעשייה הרמונית מאוד ומדויקת. כבר זכינו לטעום כאן בארץ יינות גבוהים יותר של בושארד (אנפנט ג'זוס ויינות אחרים), אבל גם בטעימה הזו, שאולי לא הייתה מרגשת, אבל הייתה בהחלט טובה, היה מעט מאוד להלין עליו.

הצילומים כולם משל קבוצת הנריו (יח"צ).

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.