יקב המערה 2010

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

'המערה' הפך בשנים האחרונות לאחד מהיינות המבוקשים בישראל וכיום הוא ניצב בשורה אחת – מבחינת הביקוש – עם קצרין של רמת הגולן ועם 'יער יתיר'. בציר 2010 עושה כבוד ליין
יקב המערה היה יוזמה של אילן חסון – מי שהיה מנכ"ל והבציר הראשון שיצא היה בציר 2000. היינן היה ששון בן-אהרון, שהגיע ליקב ב- 2001. היקב הוא יקב כמובן, וזאת למרות שחסון ניסה במשך שנים להתעקש שמדובר בשתי ישויות נפרדות.

הרעיון היה פשוט: בנימינה, שלצערי לא סבלו מעולם מתדמית טובה במיוחד ובוודאי שלא נחשבו אז כיקב משובח, יקימו יקב בוטיק איכותי, שייצר יינות מתיישנים באיכות גבוהה. במהלך השנים היו כמה נסיונות ליצר לא רק בלנד אדום – 'המערה' כפי שאנחנו מכירים אותו היום – אלא גם שרדונה וגרסא של מגפנים ותיקות. עוד יש בארסנל של המותג גם ברנדי, שזוקק כבר לפני שנים רבות ונמכר במחיר של קוניאק XO…

השרדונה נגנז ואת ה'גפנים ותיקות' כבר לא ראיתי תקופה ארוכה. לעומת זאת, יין המערב עצמו עולה ופורח, וכמו שכתבתי בתת-כותרת, מדובר באחד מהיינות המבוקשים ביותר בישראל, בעיקר בשוק הדתי-חרדי וביצוא. עד כדי כך מבוקש, שהכמויות עלו מ- 10,000 בקבוקים בשנת 2000, לכמות שגבוהה פי שישה מזה, בבציר הנוכחי – 2010.

כמו אילן חסון, גם ששון בן-אהרון כבר לא ביקבי בנימינה. אותו ואת אסף פז, שעכשיו ב'סגל', החליפו יפתח פרץ ויעל סנדלר: יפתח – מ'כרמל' ויעל מהכשרה באדלייד, עם נסיון מבורך כסומליה במסעדות משובחות בלונדון. השניים הם אלה שהציגו את היין ושני יינות מבצירים קודמים והם גם אלה שמבקבקים עכשיו את הבלנד של 2011, שאותו עשו בן-אהרון את פז. מסיבת העיתונאים נערכה ב-Winery' של מלון ממילא בירושלים, תחת ניהולו המאוד מוצלח של עוז קורנברג, הסומליה. הבר והמסעדה (Roof top, שף קובי בכר) התגלו כפנינה אמיתית.

המערה 2010

בלנד טוב מאוד של 60% קברנה סוביניון, 35% מרלו ו- 5% פטי ורדו מגפנים בגליל העליון. האף מאוד יפה, לא כבד אלא אלגנטי, וזאת למרות בשלות ורכות של שנה יחסית חמה. ליין ישנם גווני אניס ירקרקים, תיבול טוב וסיומת מדויקת וקצת שמנונית על השפתיים. החמיצות טובה, מאוזנת, והטאנינים רכים מאוד. מחיר המחירון הוא 210 ש"ח, מה שאומר שהמחיר הממוצע ליין יהיה בסביבות 180 ש"ח.

המערה 2002
כוונתם של יפתח פרץ ויעל סנדלר הייתה להביא כדוגמא עוד יין משנה חמה: 2002 הייתה שנה שבה הבציר היה חם במיוחד, ורבים לא יכולים היו לבצור בזמן, בגלל החגים, ובעיקר יום הכיפורים, שחל אז פחות וא יותב בחמסין הגדול ביותר. למרות שבשנים הראשונות שלאחר הבציר, הוא היה נראה כמו שנה די אבודה, הרי שיינות רבים שאני נתקל בהם מאז עדיין חיים – ויותר מזה.

המערה מבציר זה לא היה שונה מאוד: היין מפתח טעמים בוגרים, אבל יש בו ירקרקות והמון חמיצות דובדבנים ופירותיות, מתחת לטאנינים. היין חלק, לא מאוד יפה במראה, אבל מתפתח יפה בכוס.

המערה 2000
הבציר הראשון ליין והוא כבר מפורק למדי ודי חום. ניסיתי כמה דוגמאות ופה ושם אפשר היה להתרשם משרידי חמיצות וטאנינים אבל זה vin anglaise מבוגר אמיתי, כינוי ליינות לחובבי הז'אנר בלבד.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.