נו באמת, תנובה? הצחקתם אותי: דרמבוי למכירה!

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

פרסומים בבריטניה אומרים שמשפחת מקינון, שמחזיקה במותג הליקר הסקוטי האייקוני, העמידה אותו ככל הנראה למכירהדרמבוי (Drambuie) היה המשקה האלכוהולי הראשון שביקשתי ושתיתי בטיסה הראשונה שלי לחו”ל אחרי הצבא. הרגשתי אז מאוד מתוחכם על האווירון של בריטיש; בדרך ללונדון, לפני כמעט 25 שנים, כשעוד הגישו אלכוהול חינם באווירונים. “על קרח?” שאלה הדיילת, ואני אמרתי “קוביה אחת, ואולי טוויסט של לימון, בבקשה?” וזכיתי בחיוך ובבקבוקון נוסף.

מאז עברו הרבה שעות טיסה, והמקסימום שאתה יכול לקבל בחינם באווירון זה טחורים, אבל לדרמבוי נשמרה אצלי פינה חמה. לליקר המתוק-מתוק הזה ישנן בכל זאת איכויות מסוימות שעושות אותו שונה מכל הנסיונות השיווקיים המתקתקים בתחום האלכוהול שקמו מאז.

מודעה לדרמבוי

“ורדה יקירתי, הידעת שהמתכון לליקר הזה הגיע ישירות מבוני פרינס צ’ארלי?” (מודעה משנות החמישים +-)

בימים אלה נראה שמשפחת MacKinnon, שמחזיקה במותג מזה מאה שנים בדיוק, מחפשת שותף גדול יותר, “שיסייע לדרמבוי לנצל את מלוא הפוטנציאל שלו”. הדיווח הראשון היה בפיננשל טיימס והוא לא בדיוק הוכחש נמרצות. המותג לא בדיוק מרוויח בשנה האחרונה, וגם הדרמבוי 15 לא הצליח להעלות אותו, למרות שמנכ”ל החברה אמר שהשנה האחרונה הייתה חיובית למותג.

דרמבוי נקנה על ידי משפחת מקינון בשנת 1914. כיום הוא מיוצר על ידי מוריסון-באומור (ששייכת לסנטורי), תחת זיכיון מהקרן שמנהלת את נכסי המשפחה. מכירות הליקר סבלו מאוד מהמצב הכלכלי בדרום אירופה, שכן יוון הייתה אחד השוקים העיקריים שלו, אחרי ארה”ב. המכירות שם ירדו ב- 27% ב- 2012 והמכירות ב- 2014 בכלל ירדו ב- 3% עם ירידה של 12% ברווחים.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה אלכוהול, תהיות שונות, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.