רואדה: אזור היין הלבן של ספרד

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

רואדה: אזור יין שטוח, בעל אקלים יבשתי תחת השפעות אקלימיות קלות מהאוקיינוס האטלנטי. עיקר היינות – לבנים. עיקר היינות הלבנים – ורדחואזור היין של רואדה – על שם עיירה שנמצאת במרכזו – מוכר כבר מהמאה ה- 11. מלך לאון, אלפונסו ה- VI, כבש את האזור, ששוכן לא הרחק מהגבול עם פורטוגל, כשעתיים ממדריד של היום, והחליט ליישב בו את נתיניו. הדבר הפשוט ביותר לעשות, היה להציע להם אדמה חינם, ,ללא דמי פיתוח וללא דמי היוון למנהל. הראשונים לנצל את ההצעה הנדיבה היו נזירים רבים, שהתיישבו באזור, בנו מנזרים ונטעו בו כרמים.

במהלך המאה ה- 18 הפך אזור רואדה לאחד מאגני היין הגדולים של ספרד. עיקר הנטיעות היו של ענב לבן בשם ורדחו, שמוצאו היה ככל הנראה בצפון אפריקה. בשנים ההם הוא שימש לייצור יין מחומצן, דמוי שרי, לצריכה מהירה. סוד הפופולריות שלו היה כנראה באדמה: לא רק שמדובר באדמה חומה, פוריה מאוד ועשירה בחומרי סחף, אלא שהנזירים השתמשו בחימר המקומי להצללה של היינות – עניין חשוב למדי בכל הקשור ביינות לבנים. בנוסף על זה, מזג האוויר היבשתי – חם ביום/קר בלילה – עשה גם הוא את שלו בוודאי.

לאחר דורות של שגשוג ביין, הגיעה דעיכה גדולה עם התפשטות הפילוקסרה בסוף המאה ה- 19, שנמשכה אל שנות העשרים של המאה הקודמת. אז, לאחר שהורכבו הכרמים, חזר ייצור היין לאזור, אבל בפורמט אחר: יינות צובר – bulk – למכירה ליצרנים שונים ולייצור ורמוט וזיקוק.

בשנת 1935 החלו דיונים על מתן DO (אפלסיון) לרואדה, אבל איכות היין ותהפוכות פוליטיות לא אפשרו את העניין. בשנת 1970 היה זה דווקא יצרן יין מחוץ לאזור – מרקז דה ריסקל, מריוחה – שהחליט לעשות מעשה: היקב הגדול קנה כרמים ובעזרתו של היינן הצרפתי הגדול, אמיל פיינו (Peynuad, מורו של מישל רולנד), הוא החל לייצר יינות לבנים, יבשים, בעלי אופי קל ורענן.

העניין תפס. בשנת 1980 קיבל אזור רואדה מעמד של אפלסיון משל עצמו, כאשר רוב הייצור הוא ייצור של יין לבן ורוב רובו מבוסס על ורדחו – הזן הלבן הנפוץ ביותר בספרד. מלבדו, מותר לטעת באזור גם ויורה וסוביניון בלאן (בנוסף לזנים אדומים שונים).

רואדה היא היום יצרנית יין חשובה למדי בספרד, ואחת הגדולות, אם לא הגדולה שבה, לייצור יינות לבנים. האפלסיון, כמו באפלסיונים אחרים בספרד, נהוגה שיטת המדבקות האזוריות, לאבטחת אותנטיות היין. עד מארס 2014 הודפסו ונשלחו ליצרנים ברואדה לא פחות מאשר 21,111,663 תוויות אחוריות להדבקה על יינות, כאשר 20,995,663 מהדבקות יועדו ליינות לבנים. מתוך כל אלה, 68.01% בדיוק יועדו ליינות ורדחו.

בביקור בספרד במארס 2014, טעמתי כמה יינות מהאזור, רובם ורדחו ומקצתם סוביניון בלאן. חלק מהיצרנים משתמשים רק במכלים ולא בעץ, וחלק אחד משתמשים בחביות לתקופות של 6 – 8 חודשים.

Cuatro Rayas 2013
Ángel Calleja הוא היינן שעומד מאחורי היין הזה. האיש נחשב לאחד הייננים המוערכים בספרד, ושולט ביד רמה ביקב הזה, שמייצר 20% מהיינות האפלסיון, וסך הכל כ- 15 מיליון בקבוקים. היין עצמו בעל פירותיות ומינרליות טובה, מאוד נעים ומדויק. היקב מייצר לא פחות מאשר 45 תוויות…

Predio de Vascarlón Atelier 2013
יקב קטן, שנמצא ממש לא רחוק מרואדה עצמה. מייצר יין בשתי סדרות בלבד: אטלייה היא הסדרה הבסיסית, וזהו בהחלט יין ‘קטן’, חביב ביותר ונעים לשתיה. הוא מבושם קצת באף, אבל הפה חד הרבה יותר וה’הפתעה’ הזו עושה הרבה מהיין.

Bodegas Pinord Vaquos 2013
את היקב הזה ישנם אולי מי שמכירים. לצערי לא כל כך בזכות היינות ה’כלליים’ שלו, אלא בגלל היינות הכשרים שהוא מייצר, דווקא בפנדס. Pinord מייצר את יינות “תענוג”, שאם זכרוני אינו מטעה אותי, היו כאן בביקור בישראווין אקספו לפני שלוש או ארבע שנים. מלבד יינות מפנדס, מייצר היצרן הגדול והוותיק הזה (מעל 100 שנה) יינות מפיוראט, ראייס בייסס, ריברה ועוד. לפני שנה הוא נכנס לרשימת מאה היקבים הטובים בעולם של ה’וויין אנד ספיריטס’.
היין הזה פשוט מצוין: יש לו חמיצות יוצאת מהכלל טובה ואף טוב, מגוון מאוד ועם זאת מאוזן ולא מכביד. היקב גאה מאוד ביינות פרויראט וריברה שלו, ופחות ביינות מרואדה, אבל זה אולי חלק מהעניין: עדיין יש מה לגלות…

Bodega la Soterraña Eresma Verdejo 2013
זוה היקב הצעיר ביותר ברשימה: הוא הוקם בשנת 2006 על ידי קבוצה של חברים, כולם אנשי מקצוע: ייננים, כורמים וכד’. הרעיון היה לייצר יינות איכות מאזור רואדה בלבד ובכך, כך נראה, הם עושים חיל. ליקב יכולת ייצור של כ- 1.5 מיליון בקבוקים בשנה, 1,200 דונם של כרמים משלו ועוד כ- 1,100 דונמים של כרמים בחכירה וניהול, כשמרבית הגפנים בנות 40 ויותר, ומקצתן בנות 15 שנה. החלוקה היא פחות או יותר ליינות ‘גדולים’, מושקעים – ארסמה היא הסדרה הזו – ויינות פשוטים יותר, של 2 – 2.5 יורו (בשער היקב). האחרונים הם אכן פשוטים ולא היו מסעירים במיוחד, אבל היין הזה היה פשוט פנטסטי: הוא מלא פרי, עם ארומות של אשכולית אדומה, פומלה וקצת מינרליות. הפה היה מקסים, מאוזן ורענן מאוד.

Bodega la Soterraña Eresma Sauvignon Blanc 2013
אף די טיפוסי; סוביניון בלאן קצר, רענן ואלגנטי. מדובר בחמישים דונם כרמים, שנותנים כ- 30,000 בקבוקים. הבציר כאן כמו ביינות ארסמה האחרים – ידני.

Bodega la Soterraña Eresma barrel fermented Verdejo 2012
ליין הזה משתמשים רק ב- free run, והמקור הוא ענבים מגפנים בנות 50 ויותר. אחרי שמונה חודשים בעץ אמריקאי וצרפתי, היין מושאר בבקבוק ארבעה חודשים נוספים טרם שיווק. התוצאה היא יין מיוחד: העץ קצת מודגש מדי לטעמי וההתרשמות הכללית היא של יין מעט בוגר וכמעט טרופי. מצד שני עדיין יוצאות ארומות מעט ירקרקות ויש מרירות וחמיצות די מאוזנת. עוד קצת זמן בבקבוק? לא יודע.

ולסיום קינוח: ורדחו חצי יבש התגלה כחצי מתוק, עם הרבה ארומות וטעמי הדרים. קצת טאנינים והתרשמות כללית של יין מאוד נעים וחביב.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.