דלתון: חלקות ותת חלקות ברוח הזמן

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

, ייננית , רואה בשורה עתידית ביינות החלקות והכרמים השונים של ''. זהו סוג של מגמה בכמה וכמה מהיקבים הבינוניים והגדולים, ודלתון לא שונים בכך. אז הנה טעימה של כמה דוגמאות מכרמים שונים, לצד כמה יינות חדשים של היקב

ראשית ליינות שקיימים בשוק, או עומדים לצאת בימים הקרובים.

דלתון רוזה 2013
שיראז (48%) קברנה סוביניון (43%) וברברה (9%). חצי יבש, עם צבע ורוד-סלמון יפה. פשוט ולעניין, עם מתיקות נעימה ורעננות טובה. היקב שומר כאן על הקו של השנים האחרונות, אולי טיפה פחות מתוק – לא בטוח. יש מרירות קלה ליין, בעיקר בסיומת. 13% אלכוהול – 50 ש"ח – אחלה לפורים.

דלתון זינפנדל D2012

דלתון זינפנדל D, בציר 2012 (צילום יגאל עמר)

דלתון D זינפנדל 2012
הפתעה: היין חוזר לשוק, אחרי שהיקב אמר שככל הנראה הוא מוותר על הזן. סיבה? אלכס הרוני, הבעלים, אומר שפשוט ישנה דרישה לכמות מסוימת של היין והיקב שמח לספק אותה, אם גם בסדרה הרגילה שלו.
עסיסי וטעים, עם מתיקות פרי טובה, מלווה בארומות וניל. גוף בינוני. יין קלאסי למסעדות, יכול להתאים למגוון גדול של מאכלים, כולל בשר צלוי או בשר לבן 'קוטלט' סטייל.  15.5% אלכוהול, כיאה לזינפנלד עברי מהגליל (ספסופה). 69 ש"ח – קניה מצוינת.

ועכשיו לטעימות המכל והחביות של יינות מחלקות שונות של יקב דלתון, עם עוד משהו בסיומת.

אני מניח שתמיד יהיה ויכוח קל, האם יין מחלקה או כרם מסוים ראוי לצאת תחת תווית כזו כל עוד הוא מובהק מבחינה כלשהי, או שהוא צריך להיות גם מורכב מאוד או להתבלט מבחינת איכות בצורה אחרת. לא כל היינות שלעיל יצאו כיינות SV וחלק מהם ימצא את דרכו לבלנדים, אבל היה מעניין לראות זה לצד זה את ההבדלים השונים דווקא ביינות בתהליך. לפעמים, ביינות גמורים, ההבדלים קצת מטשטשים.

פומה בלאן (סוביניון בלאן) 2013 – דוגמת מכל
לימון ופומלה, עלי הדרים ירוקים באף הראשון. הפה – למרות שהוא מאוד פירותי – יבש מאוד, עם חמיצות מצוינת. בכלל, 2013, מאופיינת ביינות עם חמיצות טובה, והיין משקף את השנה הזו. סיומת בינונית-ארוכה, טובה, עם קצת מליחות.

פומה בלאן (סוביניון בלאן) 2013 – דוגמת חבית
אופי היין קצת שונה כשהוא בא מהחבית: הארומות סגורות יותר. הפה משמר כמובן את החמיצות אבל מלווה ביותר רוחב וקצת יותר פלפול. יש איזו מתיקות פירותית קלה, שמתאזנת יפה מאוד עם החמיצות. הסיומת ארוכה מאוד – יותר מדוגמת המכל.

סוביניון בלאן ריזרב 2013 (מכרם אלקוש)
נעמה סורקין רואה יותר הטיה לכיוון הגוף, ופחות לכיוון הארומתי של היין. הוא אכן סגור ופחות מודרני. מאוד חומצי – טאני – נוטה לכיוון הליימי, הדרי, כשהצד הזה  מאוד חזק. את החמיצות הגבוהה סורקין משייכת יותר לחלקות – כרם אלקוש – מאשר לייננות, שפחות או יותר זהה במהלך השנים. כ- 11-12 אלף בקבוקים.

עלמה לבן 2013
בלנד חדש של סמיון – 70% ויונייה –  23% והשאר – פינו גרי. האף (יומיים שלושה אחרי הבלנד) נעים מאוד, קליל ומתקתק. בפה יש מגוון שלם של טעמים, כולל קצת ירקרקות של תפוחי עץ, מינרליות והמון – המון – חריפות. יין נועז ממש, לטעמי, יבש. שונה מכל מה שיש עכשיו על השולחן בארץ. יכול להתיישן יפה.

יינות אדומים

שיראז: ארבע חלקות מארבעה כרמים: ספסופה – הוותיק ביותר, תל פארס – רוב היין בשנים האחרונות, וחלקה חדשה באלקוש. נוספת עליהן נטיעת 2009 בכפר תבור.

ספסופה 2013
משהו ירקרק באף הראשון. הפה מתוק, עם משהו מאובק וירוק חזק ומודגש יותר. לא ירוק של פלפלים, אלא תערובת מתובלת של שוקולד ו'עשבים' שונים. מאוד יבש, טאני וחומצי. מצמית את הפה.

תל פארס 2013
סגור מכל הארבעה. משהו קצת 'מפוזר' בפה, כבד יותר. אולי קצת יותר אלכוהולי.

כפר תבור 2013
מאוד פלוראלי, רחב – באף. הפה גם כאן יבש וחריף, עם חמיצות טובה מאוד. פירותיות גבוהה, אבל היין שומר על איזון ואיפוק, בכל זאת.

אלקוש 2013
סגור מאוד. מתקתק במתקפה, רך וקטיפתי. אחר כך מגלה טעמים של הדרים, טאנינים גדולים ועוצמתיים. בסיומת יש פלפל שחור, חמיצות גבוהה וטאנינים שנמשכים הרבה. יין טוב.

אלקוש 2012
מרגיש חם יותר, פרחוני ורחב יותר. הפה עם חמיצות גבוהה ואותם טאנינים עוצמתיים. מרגישים קצת את החבית. בסיומת – מרירות קלה, קצת הדרים. ייכנס ל- SV.

קברנה סוביניון

כרם בן זמרה 2013
חלקה ותיקה – השאר כולן מנטיעת 2009 – האף מלא פירות אדומים כהים על רקע מעט ירקרק. הפה מתקתק, מאוד מחניף, אבל עדיין מרשים. טאנינים טובים מאוד וחמיצות גבוהה. סיומת ארוכה, עם דובדבנים.

זרעית 2013
מאופק יותר, מיושב כאילו. הפה מתוק יותר, אבל גם חסר קצת משהו במתקפה. פלפל שחור מלווה יפה את היין, אוחז בפה. סיומת קצת קצרה יותר מזו של הבן זמרה, אבל יין טוב.

אבן מנחם 2013
גליל מערבי. בעוד שאלקוש גירי ובן זמרה בזלתי, הכרם הזה וזרעית יותר טרה רוסה. הקברנה סוביניון הזה מעניין מאוד: הפה מאוד אלגנטי. יש בו רכות טובה, וקרירות. הטאנינים מרוכזים והחמיצות גבוהה.

אלקוש (מזרח) 2013
ירוק. פה עגול, חם; הכי פלפל ירוק מאלה שלפניו. טאנינים עוצמתיים וחמיצות גבוהה.

אלקוש (צפון) 2013
פאזי. מוזר: קל יותר ומינרלי; פירזיני. קצת הדרים. הכי קצר בטעמים וגם בטאנינים.

קברנה סוביניון כרם מירון 2012
ייצא כסינגל ויניארד בחודשים הקרובים. עבר שפיה לא מזמן. יש בו אלמנט מינרלי, טוב, על רקע של מנטה-אקליפטוס לא מעט עץ. הטאניות גבוהה והחמיצות שנמשכת בסיומת היא אדירה. זה יין שיש לו הרבה דרך ללכת קדימה.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.