בנימינה ריזרב 2010

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

יקבי מספקים חדשות מעניינות בחזית היין, לשם שינוי. הפעם זו סדרת הריזרב שלהם, שמקבלת חיזוק ממקור לא צפוי בחזית הלבנים

בין היינות הוותיקים של היקב בסדרה זו – פעם נודעה כ'ספיישל ריזרב' – מוציא היינן הראשי של היקב, ששון בן-אהרון, גם יין לבן חדש מזן רוסאן. יש כאן חדשה מעניינת ומיד אגיע אליה.

ככלל, היינות ברובם נחמדים, ובתור יינות שנמכרים גם ברשתות שיווק מסוימות, רובם בהחלט מספקים את הסחורה. היינות הלבנים מחירם 73 ש"ח לצרכן. האדומים – 79 ש"ח.

בנימינה שרדונה ריזרב ללא עץ 2012

הענבים מצובה. אני חייב לומר שלא מצאתי פה בשורה, לצערי הרב: ארומתית היין מאוד סגור והפה עדין מאוד, עם קצת מנטה ומשמש. הסיומת בינונית ולמרות שהיין לא עבר מלולקטית, עדיין חסרה לו חמיצות.

בנימינה סוביניון בלאן ריזרב 2012

מאוד נעים. טאני במקצת. קצת ארומות ירקרקות, אספרגוסיות. חמיצות טובה ותיבול עדין.

בנימינה רזרב רוסאן (צילום: גבריאל בהרליה)

בנימינה רזרב רוסאן (צילום: גבריאל בהרליה)

בנימינה רוסאן ריזרב 2012

היין החדש בסדרה וחדש גם ביקב: הכרמים של קיבוץ מירב שבגלבוע, באזור שאפשר לומר שהוא אזור כרמים חדש. היתרון הגדול של שתילה באזור שלא שימש קודם לכן לגידול גפנים הוא שהוא מרוחק מכל מיני וירוסים וצרות אחרות. הגלבוע נשמע קצת מוזר, במיוחד שהתרגלנו לראות בו אזור תיירותי, וסביבה שגדלים בה תמרים, מנגואים וזיתים, אבל למה לא, בעצם? אדמת טרה רוסה ברובה, עם חשיפה טובה לשמש והבשלות מוקדמות יחסית בזנים הלבנים, באווירה יבשה ובריאה. הגובה הוא סביבות 450 מטר, מה שגם מבטיח סוג של קרירות בעונות מסוימות, דומה מאוד להרי ירושלים. אני לא יודע יותר פרטים על הכרם, מלבד זה שבנימינה נטעו בו עוד זנים לא 'בינלאומיים', אלא זנים שעדיין צריכים אקלום, כמו הרוסאן, מרסאן, מרסלאן, קלדוק וכד'.

אחרי תבור, בנימינה הוא היקב הישראלי השני שמוציא יין מזן הרוסאן (עם מעט ויונייה ומרסאן). האף מאוד מתוק, ובאסוציאציה הראשונה נראה כאילו הויונייה נותן פה בראש, אבל לא רק ,כמובן. מעל הריחות המתקתקים עולים ניחוחות כשותיים מעט וטובים. הפה מצוין: חמיצות טובה שגורמת אולי גם לקצת טאניות. הסיומת בינונית פלוס ומאוד יבשה. 7,000 בקבוקים בלבד; לשתות קר! מומלץ.

בנימינה ריזרב גווירצטרמינר 2012

אני יודע שהישראלים אוהבים את היין הזה, אבל לא מצאתי בו משהו יותר מאשר ריחות מי ורדים ומתיקות יחסית עדינה. מאכזב.

בנימינה ריזרב שיראז 2010

הרבה בשר באף הראשון. מתחת לזה – פרי אדום, כמו פירות יער או דובדבנים. הפה חלק מאוד, קטיפתי, עם טאנינים עדינים במתקפה ויותר דומיננטיים בסיומת. חמיצות טובה, סיומת חדה ויבשה. יין טוב.

בנימינה מרלו ריזרב 2010

היין די ירקרק, עם לא מעט עץ. טאנינים וחמיצות טובים אבל מעט מאפייני פרי. הסיומת קצרה-בינונית.

בנמינה קברנה סוביניון ריזרב 2010

הבסט-סלר של היקב: ירקרק קמעא ומעט פרחוני עם קצת אפר. הפה תקיף וטאני יותר מכל היינות האחרים ועשוי בהחלט עם אמירה יותר מהם. פרי אדום כהה, כבד, בפה והסיומת בינונית-ארוכה. חמיצות טובה ביין שעדיין צעיר.

בנימינה קריניאן ריזרב 2011

היחיד בין האדומים שהוא מבציר 2011. הענבים מגיעים מסביבות כפר תבור, והיין שוהה שנה, בערך, בחביות מעורבות. הקריניאן בעל חמיצות טובה, ובהשוואה לקברנה סוביניון הוא פחות מרוסן ופחות הומוגני. היין מוכן לשתיה, אבל ירוויח לדעתי מעוד כמה חודשים או שנה במרתף. החבית עדיין בולטת במקצת, אבל התחושה היא של יין שישנה בו מורכבות טובה והוא מעניין. סיומת כמעט טובה מאוד – היה שם שמץ מימיות שתפס אותי, ממש בשניה האחרונה.

לקינוח: קינוח. גווירצטרמינר בציר מאוחר 2010

בנימינה כמעט לא מפספסים עם היין הזה, שנה אחרי שנה. מאוזן, לא מתוק מדי ונראה יפה. צריך לשתות קר מאוד. בהשוואה לאחיו הכמעט יבש הוא הרבה יותר מרוסן מבחינה ארומתית, ולא גולש לוורדניות מלאכותית, כמו יינות אחרים בז'אנר.

 

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.