אשכול הזהב 2013

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

עגבניה. אין לי מילה אחרת לתאר את ההרגשה שיש לי, למראה רשימת היינות הזוכים בתחרות היין הוותיקה בארץ. זה לא המיתון, אלא ענף היין שקובר את עצמו במו ידיו. ולא, התרוץ של "אין לנו כסף להשתתף" לא תופס כאן

גילוי נאות: אחרי שנתיים-שלוש שבהן שפטתי בתחרות , לא הוזמנתי הפעם. זה בסדר גמור מבחינתי. באמת. כמו בשנה שעברה, הטענות שיש לי גם השנה הן לא כלפי המארגנים, שעשו את המירב – והשנה בצורה מקצועית עוד יותר – אלא כלפי המתארגנים – היקבים בישראל.

הקומוניקט שקיבלתי הבוקר סיפר על 236 יינות שנשלחו לאשכול הזהב, מ- 54 יקבים. ספרתי 67 מדליות שחולקו בתחרות, כולל הרבה מקומות משותפים – ראשון וגם שלישי. דעתי על מקום משותף היא לא מהנוחות, אבל אם זה התקנון, אז שיהיה.

בעקבות פרסום תוצאות אשכול הזהב 2013, ידידי רונן פרלמוטר ('מקור ראשון') כתב יפה בדף הפייסבוק שלו על חלוקת העניינים בין היקבים בישראל: כרמל לוקחים את המדליות באשכול הזהב, ברקן ב'טרה וינו' ורמת הגולן זוכים באהדת הקהל. במאמר אגב אספר שעורכת אחד מאתרי היין ניצלה בזריזות את הדיון המתפתח, והעלתה כמה לינקים לאתר שלה, ובהם מוצגים השגי יקבי רמת הגולן בתחרות "הדקנטר" (קוראים לה פשוט "דקנטר", אגב). לדידי זה ניצול ראוי ל- flaming של פוסט של מישהו אחר בפייסבוק, אבל כמו בפסקה הקודמת – שיהיה.

תשע מדליות ליקב אחד זה לא סבבה ליקב. לא, אני לא מטיל דופי ביושרתו של א' בן עמי ולשם שינוי אני מוכן להיות אמביוולנטי לגבי כרמל, היקב הזוכה. שיהיה לו לבריאות, אבל מרבה נכסים – מרבה דאגה.

אשכול הזהב בשנים האחרונות: האם היחס שבין מספר היינות למספר היקבים משקף את מידת העניין הנמוכה שלהם בתחרות?

אשכול הזהב בשנים האחרונות: האם היחס שבין מספר היינות למספר היקבים משקף את מידת העניין שלהם בתחרות?

אשכול הזהב של 2013 משקפת שוק שנמצא בירידה וגרוע מזה. אם באשכול הזהב 2012 חוויתי הרגשה של מיתון, למרות הגידול במספר היינות ששלחו לתחרות ב- 2012 – שנת שיא כמעט, השנה גיליתי שהשוק לא מעניין יותר אפילו את עצמו. היקבים הגדולים מדברים על שיתוף פעולה ותקציבי שיווק, אבל מה עם היינות הגבוהים ביותר? זה נראה כמו משחק קליעות בכדורסל שבו היצרנים משולים לשחקנים, שהשאירו את המשחק לשחקן אחד ונתנו לו לשחק במגרש כשהוא זורק הרבה ולבד. כשכבר לא נעים להם, הם עולים למגרש לכמה שניות, זורקים איזה כדור כלאחר יד, וחוזרים לעניינים שלהם. במצב כזה, לו אני הייתי אותו שחקן בודד שניצח את עצמו, הייתי יורד לחדר ההלבשה, מתקלח, מתלבש, ומשאיר את הגביע מאחור.

זה לא צריך להיות ככה: ההשתתפות הלא משכנעת לטעמי של היקבים מעמידה בסכנה אמיתית עוד יותר את העניין של הצרכנים בתחרויות יין ובמאמצים שיווקיים אחרים. אתם יכולים להיות ציניים מזכרון יעקב ועד רמת הגולן, אבל לתחרות יש מוניטין מצוין והשפעתה שווה הרבה בשוק. אם 'אשכול הזהב' תאבד, יאבדו היקבים כלי שיווקי חשוב, אחרי שאיבדו כבר את רוגוב, עליו השלום. האם פורמט היין זקוק לריענון? יכול להיות, ואני בטוח שא' בן עמי יצליח לרענן אותו. אבל הוא ויזמים אחרים בענף לא יכולים לעשות כלום בלי שיתוף פעולה ורק כזה יוכל לצלוח את המשבר הקיים.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה ארועים ותחרויות, יין, תהיות שונות, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.