מוני קולומבאר וסמיון/שרדונה 2012

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

שני יינות חביבים ביותר לראשית הקיץ מגיעים מבית היוצר של סם סורוקה ביקב מוני

כמה בקבוקים של יין לבן נשארו אצלי כרוחות של טרום קיץ וימי שבועות. אני לא ממש מאמין בעניין הזה של 'יין לבן לשבועות' (רק בגלל שהוא לבן), אבל אני כן מאמין ביינות קרירים, ובפחות הנג-אובר, ergo ביין לבן.

יקב מוני הוציא לפני כחודש שלושה יינות בסדרה בסיסית שאותה הוא מכנה "M". זוהי סדרה של יינות, במחיר האטרקטיבי של 39 ש"ח לצרכן. בכל פעם שאומרים לכם שאי אפשר לעשות יינות ישראליים במחירים האלה, נסו לזכור את היינות האלה, לצד אחרים.

"M" של הנרי קרטייה ברסון...

"M" של הנרי קרטייה ברסון…

הקולומבאר של מוני הוא כבר כמה וכמה שנים הצלחה יפה: יין יבש, ארומתי וחביב ביותר, עם קצת אפרסקיות נחמדה. הוא רענן, טעים וקליל אמיתי. גם באחיו החצי יבש – הסמיון-שרדונה 2012 M של מוני – אפשר למצוא את אותה רעננות: ה'חצי יבש' הוא פחות מחצי, לטעמי, והיין טיפה רזה, אבל עדיין שומר על איכות נעימה. הוא קצת פאזי, למי שאוהב את היינות שלו כאלה.

בשני הבלנדים אין עניין של 'אופי זני' או משהו מסוג זה. הקולומבאר אולי יותר נאמן לאופי הזני. טוב עשה סורוקה שלא הלך לכיוון החומצי שהענב הזה יכול לתת, בוודאי שלא במחיר הזה.

"M" של יקב מוני (צילום: קית' גלסמן)

"M" של יקב מוני (צילום: קית' גלסמן)

באשר לרוזה: קצת קשה לי. הוא חביב, כן, אבל עוד לא מצאתי את הרוזה שאוהב, השנה, וזה לא מה ששבר את העניין, לצערי. כנראה שבשביל רוזה טוב צריך בועות ושמרים בבקבוק, אין ברירה.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.