מסעדת שיקגו אילת

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

אחד הדברים הדי סבוכים באילת, הוא המסעדות בעיר. אזור התיירות אמנם מלא מסעדות, אבל רובן הן מסעדות עממיות או מסעדות-רשת, שבינהן למסעדות אחרות בארץ אין כמעט הבדל. אוכל גורמה, נגיד ככה, הוא לא החלק החזק של העיר, למרות שמסתבר שיש גם אחרת…

בארים ומקומות בילוי לצעירים לא חסרים בה, אבל לא קל לנהל מסעדת שף או מסעדת גורמה יקרה באילת. רבים מהתיירים שמגיעים אליה שוהים רוב הזמן במלון, ולמרות שהקהל של ‘הכל כלול’ הוא לא קהל היעד של מסעדות אלה, עדיין, האווירה הכללית היא שאם רוצים לאכול טוב, נשארים בתל אביב. אפילו הדרך לאילת, אם חושבים על זה, לא בדיוק רצופה מקומות טובים לחווית אכילה קצת יותר מ’עממית’. בהקשר הזה ‘מוזה’, בערד, היא נקודת עצירה טובה ובודדה למדי.

שמחתי מאוד לגלות את ה’שיקאגו גריל בר’ בהילטון מלכת שבא. המלון הגדול, היפה, מסתיר בקרבו מסעדת בשרים מהנה מאוד, שלמרות שהיא כשרה, מצליחה בהחלט לספק חוויה מצוינת, הן של אוכל והן של אווירה. החסרון הגדול הוא, שבהתאם למסורת הבלתי מעורערת של בתי המלון בישראל, מחירי המנות העיקריות די גבוהים. אבל – קוץ ואליה בו: אם אני משקלל את גודל המנות (עצומות) ואת האפשרות להעביר ערב בשקט יחסי ובצורה נינוחה, אפשר בהחלט להגיד שיש כאן תמורה טובה מאוד לכסף; ב’שיקאגו’ אין מוסיקה בקולי קולות, ישנם תאי ישיבה ואפילו אם נפלתם על ערב עם ילדים קטנים בסביבה, לא קרה כלום.

כבד אווז... אני יכול רק להצטער שאיכויות מצלמת הסלולר לא מתאימות לצילום אוכל...

כבד אווז… אני יכול רק להצטער שאיכויות מצלמת הסלולר לא מתאימות לצילום אוכל…

מיקי ניר, שף המלון שגם אחראי ל’שיקאגו’ מכיר ויודע יין, והדבר הזה ניכר: תפריט היין מגוון ביותר ויש בו לא מעט יינות בכוסות או בחצאי בקבוקים. לצד יינות מתיישנים או יינות מרתף (קצרין, יער יתיר וכד’), אפשר בהחלט למצוא כאן בקבוקים טובים של יין מקומי במחיר נמוך מ- 100 ש”ח לבקבוק או בסביבות המחיר הזה (ולא מדובר בסלקטד או הר חרמון). בהתחשב בזה שכל מסעדת “פלטת סלטים” בתל אביב לוקחת 130 ש”ח על בקבוק גמלא שעמד חודשים במחסן הפרודוקטים, מחירים של 100 – 150 ש”ח לבקבוק יין טוב הם בגדר הסביר. אגב, אם מתעקשים, יש גם דום פריניון ב- 2,900 ש”ח לבקבוק, ויש מי שצורך גם את זה.

אכלנו: למנה ראשונה הצמחונית אכלה סלט קייצי שהיה סלט עלי תרד וסלק אדום בליווי פירות קיץ ואגוזים קלויים בוינגרט, בזיליקום ונענע. קל ומרענן, בלי הרבה חוכמות. בהמלצת השף, לקחנו ‘סטייק’ של כבד אווז בתבלינים, שהיה מורכב ממשהו כמו 150 או 170 גרם כבד אווז, מונח על ופל בלגי ברוטב ולרונה מתקתק ואגוזים. המנה הזאת די בה כדי לשתק כל סועד ממוצע, ויכולה בהחלט להספיק כמנה ראשונה זוגית. הכבד היה מצוין, עשוי בדיוק במידה, עסיסי וטעים.

למנות עיקריות הזמנו פילה של דג דניס עם אספרגוס לבן, ירקות ושאלוט. הדג היה טעים, וזו בהחלט מסוג

טובים השניים: פילה על רקע של פילה אחר...

טובים השניים: פילה על רקע של פילה אחר…

המנות שיכולות לאזן בקלות כל אומצת כבד אווז. ככלל, אגב, בתפריט המסעדה ישנן מנות שמוגדרות “מנות בריאות” והיא ללא ספק אחת מהן. לא חייבים להתסער על האווזים, או אפילו על המנה הבאה: סטייק פילה בליווי מח עצם ו’ז’וס’.

אם הזכרתי את גודל המנות, הרי שכאן מדובר ב- 270 גרם של פילה בקר צעיר (הילטון קונים את הבשר מ’אדום אדום’) שהיה עשוי מצוין; אין לי מילה רעה להגיד. לא בדקתי או ביקשתי מידת עשיה מסוימת, והבשר הגיע רייר, אך ‘סגור’ וצרוב היטב מסביב. הבשר מגיע עם עצם מח טובה ושמנה, עם אספרגוס וירקות – בדומה, אגב לדניס – וציר בקר שיכול לחזק את הטעמים, אם אתם מעוניינים בכך. הכל היה מאוד מוקפד ונעים לעין.

את הארוחה סגרנו בסורבה וקפה, ובאמת שהיה קשה לנו לזוז…

נקודות חלשות: כל המנות העיקריות מגיעות אוטומטית עם תוספת של אורז אדום וקוביות ‘פרייז’ במחבתות ברזל. ההגשה מאוד נחמדה אבל יכול להיות שאפשר לוותר על רוטב חלב הקוקוס שעטף את הפרייז, ולהשאיר אותם עשויים בתנור בלבד, בתבלינים. אני חושב שכך היו מתאימים יותר למנת הבשר. האורז היה טעים, אבל יכולנו בהחלט לוותר עליו. נקודה נוספת, בהקשר שרות היין: כשמביאים שמפניירה, יש להביא איתה מפית או מגבת מתאימה, לספיגת המים מהבקבוק.

שיקאגו גריל בר
הילטון מלכת שבא, אילת
טווחי מחירים: 35 – 75 ש”ח למנה ראשונה, 65 – 130 ש”ח לעיקרית (175 ש”ח לפילה)

טלפון: 08-6306687

שעות: 19:00 – 23:00

צמחונים: יש

ילדים: יש

כשרה

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה אוכל, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.