תקן היין: יש התקדמות

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

חלקו הראשון של תקן היין הישראלי פורסם לעיון הציבור בימים אלה. זהו החלק הראשון של תקן היין, שעוסק בהגדרות ותהליכים

אחרי שנים ארוכות של התדיינות, ושנים ארוכות עוד יותר שבהן אין בישראל תקן יין מעודכן, הניחה ועדת תקן היין לעיון הציבור את החלק הראשון של התקן. חלק זה עוסק בכל נושאי הייצור וההגדרות הכלליות של “מהו יין”, למעשה.

“הוועדה נצמדה הפעם לתקנים ולהנחיות של ה- OIV,” אמר לי צחי דותן, מנכ”ל מועצת גפן יין. המשמעות של העניין הזה לא פשוטה: לדוגמא, יבואני יין רבים נאלצו לכתוב “יין חצי יבש”, על יינות שבמדינות המקור שלהם נחשבו ליינות יבשים – אוסטרליה, למשל. יינות בעלי ריכוז אלכוהול נמוך, כמו יינות שונים מגרמניה, בכלל לא יכולים היו להקרא יין עד שלב מסוים, ועוד.

צחי דותן (צילום: ברוך לגזיאל)

צחי דותן (צילום: ברוך לגזיאל)

מנגד ליינות נמוכי אלכוהול (ראו למטה), הוועדה מסדירה את נושא האלכוהול הגבוה ביינות. בשנים האחרונות ישנם יותר ויותר יינות בעלי ריכוז אלכוהול של 15% ויותר. בעבר כבר הובע חשש שיינות אלה עלולים להכנס להגדרה של ליקרים, בגלל ריכוז הכוהל הגבוה. הוועדה קובעת שיין חייב אמנם להכיל 8.5 עד 13.5%, אך אם הכוהל נובע מהענבים עצמם, אין הגבלה לריכוז האלכוהול הגבוה.

חברי הוועדה כללו אנשים ממכון התקנים, יינני יקבים ויועצים וכן נציג של רשתות השיווק (שלומי כהנא, לשעבר בשופרסל): רותי ארדי, שרי דודיאן, אד זלצברג (יו”ר), ויקטור שונפלד, איתי להט, שלומי כהנא וליאור לקסר תרמו להכנת התקן שלמה כהן (ז”ל) – מי שהיה מנהל מכון היין הישראלי עד מותו, לפני כשנה, וישראל פלם, יבדל”א, מי שהיה היינן הראשי של יקבי כרמל.

את טיוטת תקן אפשר לקרוא באתר של מועצת גפן יין.

 בגדול, היא קובעת ש”יין” יקרא רק מוצר שעשוי מענבי יין – ולא מפירות אחרים. החוזק האלכוהולי המינימלי ליין יהיה 8.5%, ויין קידוש יכול להכיל עד 35% של נוזלים שאינם יין:

יין ממותק (יין קידוש) הוא יין שמתקיימים בו כל התנאים האלה:

– מוצר המכיל 65% יין לפחות;

– 65% לפחות מחוזק הכוהל שבו מתקבל מתסיסה כוהלית;

– מכיל תוספות מבין אלה: סוכר, סירופ סוכר, כוהל מלסה, קרמל;

– חוזק הכוהל למעשה במוצר הוא בין 9.0% בנפח לבין 14.0% בנפח

המעניין הוא שלפי הטיוטא, יין קידוש חייב להיות אלכוהולי יותר מיין ‘רגיל’.

ההצעה לתקן מסדירה גם את נושא היינות נמוכי האלכוהול: על פי טיוטת התקן, יכול להיות יין בעל חוזק אלכוהולי נמוך:

יין שמתקיימים בו כל התנאים האלה:

; – מיוצר מזני הגפן המפורטים (ויטיס מיניפרה או הכלאה שלה או קונקורד)

– חוזק הכוהל למעשה בו הוא לפחות 5% בנפח, וחוזק הכוהל הכולל שלו אינו גדול מ- 8.5% בנפח; במוצר זה חוזק הכוהל הפוטנציאלי של הענבים בעת הבציר אינו קטן מ- 8.5% בנפח;

– החמיצות הכללית שלו, מבוטאת כחומצה טרטרית, אינה קטנה מ- 3.5 ג’ לליטר;

– התסיסה הופסקה על ידי תהליך פיזי;

– חוזק הכוהל שבו מופחת על ידי אחד התהליכים המפורטים

הבשורה בעניין התקן לא קטנה, כמובן. זאת התקדמות רצינית ועבודה שגם מסירה את השאלות השונות שעלו במהלך שלושים השנים האחרונות או משהו. עכשיו נותרו רק הדברים ה”קטנים”: הגדרת אזורי היין הישראליים וכל נושא הפיקוח על ההגדרות האפלסיוניות. זה – כולל השאלות הפוליטיות המדיניות שבו – עוד חזון למועד.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.