ארכיאולוגיה: רשות העתיקות מעלה את הארכיון המדעי

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

אחרי הפרוייקט הסופר חשוב – ומוצלח – של סריקת המגילות הגנוזות והעלאתן לרשת, באה רשות העתיקות ומעלה את הארכיון המדעי שלה, שבין השנים 1919-1949, עיקרן שנות המנדט הבריטי בארץ ישראל. הפרוייקט חשוב, הביצוע – גרוע

יכולתי להיות נחמד, ולומר שאתר הארכיון המדעי של רשות העתיקות הוא “בוסרי”, אבל לא. הפעם, הכוונה הייתה טובה, והרעיון מצוין, אבל אתר הארכיון עלה לרשת בלי שהוא מוכן ובלי שהוא מסוגל להיות יותר מאנקדוטלי, במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, הוא מרגיז.

בשלב זה, העלתה רשות העתיקות לרשת רק חלקים קטנים – או מה שנראה כמו חלקים קטנים – מהארכיון שלה. מדובר בעיקר במסמכים וצילומים מעכו ומירושלים ומחפירות ה- PEF של 1867-70, בשעה שאני נוטה להניח שיש במרתפי רוקפלר עוד מסמכים רבים, שמחכים לגאולה. הכוונה היא לסרוק ולהעביר למדיום דיגיטלי אלפי מסמכים כתובים בכתד יד או מודפסים במכונות כתיבה עתיקות יומין או דפוס, כולל העתקי שמש ושרטוטי תוכניות שונים. המסמכים והתמונות הועלו לאתר, עם תיוג מינימלי שבמינימלי – ממש מועט – ללא OCR (סריקת טקסטים) וללא אפשרות לביצוע חיפוש כלשהו עליהם.

למה אתר הארכיון של רשות העתיקות הוא אתר מרגיז?

זה מתחיל בעיצוב, שנראה כאילו נעשה עבור איזו חנות מזכרות בעיר העתיקה. לאתר יש רקע כבד שלא מוסיף, אלא רק מקשה על הקריאה. זה ממשיך בדפי תוצאות חיפוש שמציגים מיניאטורות זעירות שבזעירות של התמונות, בלי שאפשר בכלל להתיחס לתוכנן, ולא מסתיים רק בפונטים, שלא מתאימים להצגת טקסטים ברשת.

מנגנוני התצוגה של התמונות השונות לא מאפשרים שמירת התוכן – אתם לא יכולים להוריד את התמונות אליכם למחשב, או להדפיס אותן אפילו ב- local, והכל עובד לאט. מאוד לאט. במקום להעלות תמונות באחד מאלפי מנגנוני הקוד הפתוח הקיימים, שמאפשרים הצגת מסמכים, זום, הדפסות וכן הלאה, בחרו מי שתכנתו את האתר באופציה שבה בחרו. אופציה בעצם לא מאפשרת לכם לעשות שום דבר, חוץ מאשר לקרוא או להתרשם מהמוצג בפניכם מעל צג המחשב.

ישראל – על ההסטוריה שלה – היא אחד המקומות המעניינים בעולם. ירושלים היא אחד המקומות החשובים בעולם. יש להניח שהארכיון הזה ימשוך אליו אלפי גולשים ביום, ואולי יותר. וזה, זה מה שאנחנו מציגים.

מתוך עניין בארכיאולוגיה – לרוב בזאת של יין ובירה בארץ ישראל – אני מדווח כאן לעיתים קרובות על דברים שהרשות עושה, מוצאת ומתחזקת, אבל הפרוייקט הזה הוא לא מהטובים שבמעשי ידיה. לא ניכרת כאן עבודת אפיון טובה, אין כאן שמץ של שימושיות וחויית משתמש ובמצבו הנוכחי אתר הארכיון הוא חסר תועלת לחלוטין.

ביקשתי תגובה רשמית מרשות העתיקות, לכמה מהדברים שהעלתי כאן. אני מקווה שזו תגיע, ואביא אותה ברגע שייעשה כך.

 

 

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה תהיות שונות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.