כיוונים ביין, בירה ואלכוהול לשנת 2013

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

ארצות הברית לא נראית כמו המקום הבריא ביותר מבחינה כלכלית בתקופה הקרובה, אבל יש להניח שאנשים שם לא יפסיקו לשתות. חברת המחקר Technomic פרסמה את הצפי שלה לשנת 2013, מבחינת הטרנדים הלוהטים בשנה הבאה, ביין, ומשקאות. העזתי לקחת את הקומוניקט שלהם, ולצרף לזה את התובנות שלי. מאוד יכול להיות שאני טועה. כרגיל

הויז'ואל הפנטסטי (צילום: כרסטיאן שולר) בדף הבית הוא חלק מלוח השנה החדש של קמפרי, שבו מככבת השנה פנלופה קרוז. על העניין הזה – בקרוב.

בינתיים: מסקנות המחקר המדובר מתבססות על ניתוח של ראיונות ושיחות עם אנשי שטח, מוכרנים וסוכנים, וכן ראיונות עם צרכנים. אני חייב לאמר שיש דמיון בין המסקנות האלה, למה שאני לפחות רואה בשוק הישראלי. ההאטה בשוק היין גדולה – אין כמעט מישהו שלא מתלונן – בעוד המיסוי השפיע השפעה ניכרת על תחום הבירה.

בישראל מחכים מצד אחד לרפורמה של 2014, שספק, לדעתי, אם בכלל תגיע או תתבצע (ביטולי מיסים הם לא הבון טון בימים אלה), ומצד שני יש כל מיני שמועות על קניית ג'ים בים על ידי דיאג'ו, וכיוונים דומים לגבי יצרנים אחרים. הסיכוי, אם כך, שיבוא של יצרנים קטנים יגיע לכאן, קטן והולך.

טכנומיק מנבאים כך:

1. יותר מתוק, ויינות מתוקים יותר. מוסקטו עולה ופורח – את זה גם רואים במקומות אחרים וגם כאן – והוא מגיע לא רק לשולחנות הביתיים, אלא גם לתפריטי ובמבעבעים. בלנדים של יינות אדומים גם הם הופכים פופולריים יותר (מקברנה ויינות זניים) עם נטיה לצד המתקתק-פירותי, על גוף בינוני.

כיוונים ביין, בירה ואלכוהול לשנת 2013 1

אבן ויליאמס סינגל בארל 2001: חלק ממגמת הוויסקי המיוחדים. בלי קשר – זה מהברבנים היותר טובים שתוכלו למצוא כאן (צילום: יחצ)

2. בירה הופכת למשקה שמככב בתפריטי מסעדות יוקרה. יותר ויותר רשימות בירה טובות, שמתאימות לאוכל, ומצד שני גם יותר אוכל שמתאים לבירה, לשיפור חווית הביקור במסעדה. בהקשר הזה אומר שחבל מאוד שהמסעדות הורגות את בירות הבוטיק הישראליות עוד טרם לידתן, עם התרוץ הזה של "מס קניה". אין סיבה בעולם שבקבוק בירה קטן יעלה בישראל 30 – 35 ש"ח במסעדה.

3. סיידרים: פרופיל טעמים ידידותי לאוכל, קלות שתיה וטעמים שפונים לכל, החזירו את הסיידר לאופנה. גם אצלנו יש כבר שלושה או ארבעה יצרנים מקומיים, למרות שרק אחד עושה משהו שאפשר לראות בשטח. סיידרים מיובאים יש יותר ויותר, ובשנה האחרונה נכנסו לדעתי שלושה מותגים לארץ, ואני מדבר על סיידרים פשוטים, לא 'מסורתיים' או כבדים.

4. טעמים לא צפויים – במקומות לא צפויים: טעמים מתוקים בוודקה – שמגיעים גם לכאן: וודקה בטעמי בזוקה, וניל, קרמל וכד'. חלקם הם עניין חדש בארץ, חלקם כבר כאן מזמן (ואן גוך קרמל). הקהל הישראלי שלא מעריץ וודקה בטעמים, יכול מאוד להיות שילך על הכיוון הזה, ויפתיע בגדול. צפו לוודקה בטעם שערות סבתא…  ראו גם סעיפים 1, 3: אנשים ילידי סוף המאה ה- 20 רוצים דברים פשוטים יותר, מתוקים וכאלה שיעבירו אותם את הכאוס הכלכלי והבעסה שבחיפוש עבודה בשוק מצטמצם והולך.

5. Next Level Retailing: אם אין לכם חנות מקוונת, אתר אינטרנט או גישה מקוונת אחרת ללקוחות שלכם – אתם בצרה. אם אתם עוד לא בצרה, אז תהיו שם. זה, אבל לא רק זה: שימו לב לכך שמוצרים עוברים מאריזות גדולות לאריזות מוערבות, פרטניות. יותר ויותר חנויות אמריקאיות מציעות משקאות אקטלטיים, בטעמים יחודיים ואישיים. מה שהשקדיות כבר יודעים מזמן – טעימות בחנות מוכרות – הולך להיות ה-עניין: שיווק ומכירה אישיים יותר, בדגש חוויתי. זה נשמע מוכר? זה מתחזק.  מצד שני, זה כיוון שבארץ עלול להתעכב, בגלל היעדר רפורמה יעילה במיסוי ועליה בהוצאות הובלה ושילוח (יבוא).

5.א. בסעיף הזה אני רוצה להוסיף תת-סעיף משלי: מילוי עצמי בבקבוקים ומכירה הביתה 'מהברז'. גראולרים של בירה הולכים להיות פופולריים יותר, בעיקר במקומות כמו מבשלות בירה, אבל לא רק. שימו לב לכך שיופיעו כאן יותר ויותר מכונות למזיגת יין, בזמן הקרוב. כן, גם במסעדות. יינות בקגים הם רעיון נפלא, שיאפשר מזיגת יין במצב טוב יותר, במחירים סבירים וטובים יותר (מי שמעוניין למסעדה שלו – שיפנה אלי; יש).

6. עליית המיקסרים: טכנומיקס אומרים שכיוון האיכות מתחזק ומשפיע גם על כלל המוצרים בהם משתמשים בארים ומסעדות. עד כדי כך, שהצגת המיקסרים – מיצים, נותני טעם ותמציות – מאחורי הבר, היא כבר לא הכרח מגונה, אלא רצוי. בארץ? הממ… אולי, אולי… משהו בנוסח "אנחנו משתמשים רק בנקטרים!"

7. מכירים את המסכים האלה, בצד השולחן במסעדה, שמאפשרים לכם להזמין מנות אוכל או לראות אותן לפני ההזמנה? זה הולך להיות העניין הבא בבארים. טאבלטים הולכים להיות כלי המחמד לעניין הזה, בסוג של 'קיוסקים אישיים' ליד השולחן. אנחנו כבר בונים מערכת כזאת, כולל התאמת מנות לקוקטייל או לדרינק, שבר יכול להתחבר אליה. ארמוז, שלא חייבים להשקיע בטאבלטים כדי להשתמש בה, אבל אפשר, אם רוצים…

כיוונים ביין, בירה ואלכוהול לשנת 2013 2

דניאל זך והחשודים המיידיים: אורן אבראשי מטמפו, שירי דובר מגלובס, ואחרים. "פאולנר" לקחו חסות על הביר גרדן של כרמלה, בשעתו. (צילום: יח"צ)

8. גני בירה – בפנים ובחוץ. היי, איפה דניאל זך כשצריך אותו? זוכר את הביר גרדן שחוללת בכרמלה בנחלה בערבי הקיץ? זה הולך להיות שוס. החוויה הקומונלית, המינגלינג של שעות הערב עם אנשים זרים לגמרי ליד השולחן. איזה כיף! טוב, זה כיף אם אלה אנשים נורמליים, והשאלה היא כמובן איפה יש כאלה? המלצות שלי? פאבו – המבשלה בזכרון, ושישקו – המסבאה בתל אביב. אם יש לכם מקומות נוספים, ספרו לי.  דרישה מוקדמת: גינה ושולחנות ארוכים או כאלה שמחברים כחלק ממדיניות המקום.

9. לסיום: ויסקי. מוויסקי בטעמים ועד משקאות בטעמי ויסקי. כן, אני יודע שזה מזעזע, אבל גם סעיפים 1 ו- 3 לא עושים לי חשק גדול לקום בבוקר לעבודה, אז מה? אפשר להתנחם בכך שבקטגוריה הזאת עולה גם חלקם של הוויסקי המיוחד וויסקי משנות בציר וקציר. נראה כאן יותר שיפון – אולי סוף סוף IBBLS יעשו חסד עם הווילד טרקי? – ובהשפעתם של יבואני בוטיק ומתמחים אולי נראה כאן יותר מוצרים כמו הבאפלו טרייס שכספי מביאים, והאבן ויליאמס סינגל בארל של הסקוטית (כתבות בקרוב).

זהו. זה פחות  או יותר העניין. אתם מוזמנים להגיב, כרגיל.

שתהיה לכם 2013 שמחה ומאושרת, וכדברי א' בץ: "עד כמה שניתן".

מוזכרים בכתבה:

טכנומיק

זפיר בניית אתרים

דניאל זך וטרומפלדור 10

 

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה אוכל, אלכוהול, ידיעות בירה, יין, תהיות שונות, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.