מגת לחצר חשמונאית-ירושלמית

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

שרידי חווה חקלאית מהתקופה ההלניסטית/חשמונאית וכן בקבוק בושם ומשקולת עשויה עופרת, נחשפו לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות לפני עבודות התשתית של הרכבת הקלה בחפירת בשכונת קריית יובל. החווה שמשה גם בימי החשמונאים וחלקה נבנה על שרידי גת עתיקה עוד יותר, שנסתמה במכוון

באתר נמצאו שרידי מבנים ומתקנים חקלאיים שמהווים, ככל הנראה, חלק מהאגף הצפוני של החווה. בחפירה נמצאו שני שלבי התיישבות עיקריים: הראשון מתוארך לטווח הזמן שבן המאות ה-4 עד ה-2 לפנה"ס, והשלב השני תוארך למאות ה-2 עד למחצית המאה ה-1 לפנה"ס, והוא מיוחס לימי השלטון החשמונאים.

לדברי דניאל עין מור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "עד כה, נתגלו אתרים מעטים בלבד המתוארכים לשלב הקדום של התקופה ההלניסטית באזור זה, ששימש כפריפריה החקלאית של העיר ירושלים. בפרק הזמן שחלף בין כיבוש אזור ארץ ישראל על ידי אלכסנדר מוקדון (332 לפנה"ס) ועד לתום השלטון החשמונאי על הארץ בזמן שנכבשה יהודה על יד המצביא הרומי פומפיוס (63 לפנה"ס), הייתה נתונה הארץ להשפעה הולכת וגוברת של התרבות ההלניסטית. מעט מאוד ידוע על התרבות החומרית וההיסטוריה של תושבי ירושלים והאזור הכפרי סביבה במהלך המאות הרביעית-שלישית לפנה"ס (קודם למרד החשמונאים בשלטון הסלווקי ב- 167 לפנה"ס), והאתר שנחשף יסייע בבניית דגם היישוב באזור זה".

מגת לחצר חשמונאית-ירושלמית 1

פועלים חושפים את החלק החצוב בסלע: שרידי יסודות חצובים של מבנים. בפינה הימנית העליונה ישנו מקום שאולי הוא חלק מבודדה (מתקן להפקת שמן זית).

משלב ההתיישבות הקדום בחפירה, נמצאו יסודות מבנים שנחצבו בסלע תוך כדי השקעה מרובה, וכן גת גדולה לייצור . "מלבד המשטח," מסר לי דניאל עין מור, "נמצא גם בור השיקוע ובור איסוף מרשים, ואף מצאנו את אבן הפקק ביניהם, אך לא מצאנו מתקנים להפקת שמן, פרט לבודדה שיכולה היתה לשמש לכך."

עוד לדברי עין מור, "סביר להניח כי תושבי האתר ניצלו את גדות נחל עין כרם הסמוך לגידול גפנים. כמות שברי קנקני האגירה המרובים מלמדת כי תושבי אתר חקלאי זה אגרו את תוצרתם, וככל הנראה – בדומה לתקופות מאוחרות יותר, היוו חלק מהעורף החקלאי של העיר ירושלים.

את שלב ההתיישבות המאוחר יותר בתולדות האתר, יש לייחס לימי שלטון החשמונאים: בשנת 164 לפנה"ס כבש יהודה המכבי את ירושלים וטיהר את בית המקדש. לאחר עליית החשמונאים לשלטון ומשביססו את מעמדם, חל תהליך של התרחבות העיר, שכלל פעולות בנייה, ביצור, אספקת מים וכו'. דומה שהאתר שנחשף כעת המשיך להיות פעיל במהלך תקופה זו, כפי שמעידים שרידי חצר שנחשפו בחפירה, ובהם טאבון לאפיית לחם. חצר זו נבנתה על גבי הגת מהשלב הקדום. לצורך כך, היה על התושבים למלא את הגת באדמה ועל גבי אדמה זו להניח את רצפת החצר. במילוי האדמה שנחפר מהגת נמצאו שברי כלי חרס מרובים – ביניהם בקבוק שהכיל ככל הנראה בושם.

מגת לחצר חשמונאית-ירושלמית 2

בקבוקון הבושם

ממצא מעניין נוסף היא משקולת מעופרת מעובדת יפה, שבראשה חור לתלייה, ועל גבה חרוטה אות. המשקולת טרם נוקתה במעבדות הטיפול של רשות העתיקות, אולם נראה כי האות החרוטה עלייה היא האות י'.

מגת לחצר חשמונאית-ירושלמית 3

משקולת העופרת – בהערכה גודלה כ- 6 ס"מ – כפי שנמצאה בחפירות בירושלים, לפני הניקוי במעבדות רשות העתיקות

היקפו וטיבו של האתר שנחשף תחת רחוב הנטקה אינו ברור דיי הצורך, וסביר להניח כי עם המשך העבודות במקום ייחשפו חלקים נוספים ממנו, שיסייעו בידי הארכיאולוגים לקבוע אם מדובר אכן בשרידי חווה חקלאית, או בשרידי יישוב גדול יותר שהיה במקום.

1.         תמונה כללית של החפירה. צילום: דניאל עין מור, באדיבות רשות העתיקות

2.         המשקולת. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

3.         בקבוק הבושם. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

 

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, תהיות שונות, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.