פסגות מרלו 2010

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

יעקב ברג מוציא מרלו חדש, בציר 2010 – רשמי טעימה קצרים, הנה באים

יכול להיות שהייתי מחכה עם היין הזה, עד שיצא אולי מרלו אחר מיקב כלשהו, ואז יהיה קצת ‘בשר’ לכתבה, אבל במרלו החדש של פסגות מצאתי דווקא חידוש, שמצדיק אולי כמה שורות תחת כותרת משלו.

כבר הרבה זמן – אולי מתחילת ימיו של היקב – היינות היו יינות “עציים” מאוד, לעיתים בומבסטיים ומתוקים ממש. יישון של שנה ויותר בעץ משולב – צרפתי ואמריקאי – לעיתים חדש רובו או כולו – עשו בעיני חטא לפרי הטוב של השומרון ויהודה. יכול להיות שסוג הלקוחות של היקב – שמייצא הרבה מ- 150,000 הבקבוקים שלו – הוא שהכתיב את הסגנון, אני לא יודע.

המרלו החדש, משנת בציר שיש לה קווים משותפים עם השנה הנוכחית, שונה מאוד באופיו מיתר יינות היקב. הקומוניקט אמר “חביות צרפתיות”, ולא יסף. האם יכול להיות שהורד ‘מינון’ העץ במכוון? העדרה של מתיקות האלון האמריקאי מורגש, ובאופן כללי זהו יין צנוע יותר והרבה פחות בומבסטי.

מצד הפרי, אין כאן הרבה בשורה: פרי אדום, לא רע, עם קצת דובדבנים ומעט פלפל שחור. הגוף בינוני, נעים ושקט, והטאנינים בהחלט גם הם לא משתלטים על הפה. זהו יין שיתאים לאוכל מעושן, ובעת ובעונה אחת יתגבר גם על מאכלים פיקנטיים.

מחיר? 70 ש”ח. סביר בהחלט.

המשימה הבאה של היקב היא להוריד את משקל הבקבוקים… בהצלחה.

 

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.