שמן זית: מצוקות והפתעות

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

הרבה מאוד מדברים בזמן האחרון על מצוקת כורמי הזיתים ובתי הבד בישראל. ויכוחים על גבי ויכוחים בין משווקים ויצרנים, מגדלים, יבואנים, יבואנים למחצה ויצרנים, ועוד ועוד. הענף, חייבים לאמר, בבעיה שלה גורמים שונים ומשונים. מה קורה שם? ומה בין "ישראלי" לשמן זית שהוא ישראלי באמת

שמן זית מוכר וידוע בתור מוצר איכות בעל יתרונות רבים ובכל זאת מחירו מושווה כל הזמן למחירו של שמן קנולה או שמן סויה. מצד אחד מדובר במוצר מורכב, סבוך ומסובך מכל בחינה, ומצד שני הוא commodity, 'סחורה', שכולם לוחצים את מחירה כלפי מטה.אחרי כמה שנים של מחסור, ישנה מלחמת השרדות בגלל מחירים נמוכים באירופה, ובעטיה יש בארץ חקלאים שמסתובבים עם הראש באדמה. בנוסף מתנהלות בארץ מלחמות יהודים טיפוסיות, על רקע אי סדרים שגם הם לא מוסיפים בריאות לאף אחד.

ובכל זאת אני מגלה נקודות אור:

אלי כהן הוא אחד מאנשי טכנולוגיית שמן הזית המובילים בארץ, ובעל כרם זיתים קטן משלו. הוא מייצר שמן זית בשם 'נתאר' בגבעת עדה, ועוסק כבר שנים בהשבחה של כרמי זיתים ובטכנולוגיה של מיצוי השמן, מלווה ומייעץ לבתי בד גדולים. גם ממנו שמעתי שבעלי כרמים קטנים עוקרים את הכרמים שלהם, או מציעים מהעצים שלהם למכירה, אבל לו יש תובנות שמציעות אור בקצה המנהרה, והוא רואה קצת over reaction בשוק:

"הכורמים שעוקרים עושים טעות בכך שהם לא מסתכלים קדימה. חקלאות זה עניין לתכנון." אומר כהן. "שורש העניין נטוע במדיניות לא נכונה או מתוכננת של הממשלה בארץ. בשנים האחרונות ניתנו מענקים למגדלים לטעת עצי זית ללא שום תכנון או ראיה לעתיד. תוכניות מודרניות," הוא מוסיף, "דורשות התארגנות מוקדמת: תכנון נטיעות, דישון נכון, השקיה מתאימה ולא מעט גם עיבוד נכון בבית הבד. זאת תעשייה שמרנית ברובה, ולהכניס שינויים באופן בו היא עובדת ופועלת לוקח זמן רב. קשה לאמר שהיא היתה מאורגנת למשבר הקיים."

"מבחינת הממשלה, צריך היה לדעת מתי לעצור את הנטיעות." הוא ממשיך, "אני מסתכל בקנאה על האוסטרלים: היתה להם תוכנית מובנית לענף שמן הזית, ופתאום הם ראו שכמות העובדים לדונם שהם צריכים גדולה משחשבו, והתעשייה מושכת עובדים זרים. הם עצרו הכל."

מה קורה באירופה?

בשנה-שנתיים האחרונות יש עודפים גדולים של שמן באירופה, שנוצרו בעקבות המיתון הכלכלי שעוברת דרום היבשת, צרכנית השמן הגדולה. האירופים מכרו שמן במחירי רצפה ועדיין יושבים על מאגרים שרק מתיישנים והולכים: מחיר של 1.85 יורו לקילו שמן איטלקי מדרגת כתית מעולה (Extra Virgin) היה מחיר ממוצע בבורסה של איטליה עד לפני חודש. בחודשים יוני-יולי 2012 קיבלו הספרדים פחות מ- 1.75 יורו לקילו, והיוונים ירדו למחיר של 2.38. עם כתיבת שורות אלה, באוגוסט, עולים מחירי השמן הספרדי ובסוף החודש הם עומדים על 2.4 יורו, אבל לא בזכות סיום המיתון באירופה. צפי לירידה ביבולים בספרד – עד כדי 40% באזורים כמו Jaen ואחרים – הוא שהביא את היצרנים והמגדלים לקבוע מחירי מינימום לשמן.

שמן זית: מצוקות והפתעות 1

מסיק מכני של זיתים. כאן בכרם 'גשור' ברמת הגולן

למעשה, במהלך 2012 מחיר שמן הזית הגיע נמוך עד כדי כך, שמועצת הזית העולמית (International Olive Council ) הוציאה הודעת הרגעה נדירה ואמרה ש"הדברים ישתפרו": "זה לא משהו מובנה בתעשייה," הם אמרו, "אלא שינויים זמניים במלאים קיימים והרגלי צריכה." כדי להגן על המגדלים ביבשת, נעשית עכשיו חשיבה חדשה באירופה, בעיקר בנושא סימון המקור של השמן.

סליחה, מאיפה השמן הספרדי הזה?

בנוסף למיתון, נכנסו בשנים האחרונות לשוק כמויות גדולות מאוד של שמן מטורקיה ומצפון אפריקה – תוניס, מרוקו (100,000 טון בשנה). אלה מוסיפים שמן למדורת השמן הזול מספרד, ומורידים מחירים עוד יותר. בגלל הצטמצמות שולי הרווח, בתעשייה – שלא ידועה בהגינות וביושרה שלה – רק התחזק הפיתוי לערבב שמן זית זול בשמן יקר יותר. כך, מי שקונה שמן בתוניס ומייבא אותו לספרד או איטליה בצובר, יכול לערבב אותו בשמן זית מקומי ולכתוב עליו "תוצרת איטליה" או "תוצרת ספרד", ממש כאילו היה שמן זית מקומי. יתרה מזאת, הוא יכול לייצא אותו בתור שמן זית כזה, ואף אחד לא ידע שחלקו, רובו או רוב רובו, הגיע ממקורות אחרים. כצרכנים, כשאנחנו רואים "איטליה" על התווית, יש לנו בראש פרופיל טעמים מסוים, אולי של שמן ריחני וקל יותר. שמנים מצפון אפריקה יהיו שונים, גם אם הופקו היטב. לעיתים מדובר בשמן טוב, אבל לעיתים רבות יותר מדובר בשמן פשוט לא טעים, או בעל חיי מדף קצרים.

חיי מדף הוא עניין חשוב: זה נכון שבשנה הקרובה צפוי מחסור ביבולים בספרד, אבל הספרדים יושבים כבר היום על יתרות שמן זית גדולות, שאותן ימשיכו למכור במחירים נמוכים. למעשה, חלק גדול מהיתרות האלה כבר נמכרו למתווכים או לחברות שיווק, ומחירן ישאר נמוך. במידה והן לא תמכרנה, הן תגענה במחיר גבוה יותר לשוקים שלא מסוגלים לזהות שמן זית בן שנתיים או יותר, שיתכן ובכלל עבר בחלקו זיכוך.

כאן קיימת סכנה נוספת: שמן זית במחיר נמוך שיגיע לשוק, אבל הוא שמן זית ישן, שטעמיו פגומים והוא כבד ושמנוני. ברמת הצרכן, זה גורם לו נזק, וברמת התעשייה, לקוחות לא מנוסים שנחשפים לשמן כזה לא יקנו ממנו יותר ועלולים לצאת ממעגל צרכני שמן הזית. אדבר על זה מיד, אבל באירופה מזככים שמן זית 'ישן', והשמן המזוכך מוצא את דרכו לשוק – גם לישראלי – לתוך בלנדים של שמן או תחת תוויות של "שמן זית משובח" או "שמן זית טהור", שאין להן שום משמעות תקנית או חוקית. בישראל לא מזככים שמן זית ושמן ישן, אם קיים, נמכר לסבון – מה שמביא אותי לפרק הבא: למה להעדיף שמן זית כחול לבן.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה שמן זית, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות בנושא שמן זית: מצוקות והפתעות

  1. פינגבאק: שמן זית כחול לבן: למה, בעצם? | יין בירה ואלכוהול - שגיא קופר: המרקקה היומית - The Daily Spittoon by Sagi Cooper

  2. פינגבאק: שמן זית: צרכנות, זני זיתים ופיתוחים חדשים | יין בירה ואלכוהול - שגיא קופר: המרקקה היומית - The Daily Spittoon by Sagi Cooper

  3. מאת ששת שצ‏:

    אני אישית מעדיף שמן גשור, ושמן שאינו בפיקוח ותוצרת ישראל אי אפשר לדעת איזה סיבוב הוא עבר מה יש בו והצרה, הצרה היא שיצרני השמן בישראל הם אלו שמכניסים אותו לתוך השוק אולי אפילו מערבבים אותו.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.