טעימות יין: ויתקין ושוֹס מרקנאטי

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

רשמי טעימה מכמה יינות שהוצגו היום בתערוכת Israwinexpo 2012, משל יקב ויתקין ויקבי רקנאטי

הסמיכות הגיאוגרפית בין שני היקבים האלה בתערוכה ו’בשטח’ היא זאת שאולי הביאה אותי לצרף אותם לרשימה אחת. מצד שני, יש גם סמיכות רעיונית – בוודאי שלא סגנונית – בין היקבים: רשמי הטעימה כאן הם רובם כולם של זנים אזוטריים (קרי – לא קברנה סוביניון ומרלו).

טעימות יין: ויתקין ושוֹס מרקנאטי  1

יסמין אדום של רקנאטי (צילום: שלמה שהם)

טעימת יינות ‘יין וגורמה’ השנתית, גלתה כמה יינות ‘תמורה טובה’ , ממש בדומה לתוצאות טעימת ‘בסט וליו‘ של אבי בן עמי. היו שם כמה הפתעות, אבל מצד שני – ולא בגלל מארגני הטעימות – היו גם כמה פספוסים. אחד מהם מגיע מרקנאטי, וזה ה’יסמין אדום‘.

שני היינות בסדרונת הזאת – יסמין – האדום והלבן, הם כבר מזמן בגדר ‘סוד ידוע’ של חלקים גדולים מהעוסקים ביין. כמו ה’כנען’ של דלתון והאדום הרגיל של סגל, היינות האלה הם בגדר ‘שוס’ בכל מה שקשור בתמורה שהם נותנים למחיר.

שצברג את לוינסון, שני הייננים של רקנאטי, עשו כאן משהו מצוין: בלנד של קברנה סוביניון ומרלו (בלי השיראז, שתמיד היה בו) שהיה לי מאוד נעים לטעום ממנו: אף קצת ‘איטלקי’ – באמת, משהו שהזכיר לי משום מה קיאנטי חביב, עם פה קל, בשרני ובעל חמיצות טובה. יש לו טאנינים מהסוג החביב על צרכני היין בישראל וסך הכל שלו הוא באמת משובח. 35 ש”ח מחיר מומלץ לצרכן, וראיתי לא מעט ממנו ב- 32 ש”ח. היין הזה הוא סוג של ‘המלצת השבוע’ שלי, אם תרצו.

וליתר הרקנאטים:

פטיט סירה זינפנדל 2010 – ריזרב “פרא”: יין מענבים שגדלו ללא השקיה או בהשקיה מינימלית, יבולים נמוכים וכד’. הבלנד היה תמיד סוג של אייקון ביקב, אבל הוא כבר לא ממש בלנד יותר: שצברג אומר שבסך הכל נשאר בו 5% זינפנדל, וגם אופיו המעורער משהו של הפטיט סירה עבר עידון והרגעה. מה זה? זה אומר שהמתיקות והבשלות הרחבה והמוחצנת מותנה וקיבלנו יין בעל אלגנטיות, לא מפוצץ ורגוע. כן, יש פרי בשל, אבל טעים. גם העץ, אגב, שנמצא בשפע, בוודאי ישתלב היטב ביין, כיון שהפרי הוא בכל זאת “פרי“.

עוד בסדרה תמצאו את השיראז ויונייה, עם אותו אחוז קטן של ויונייה. טעמתי אותו בארוחת ערב לפני יומיים-שלושה והוא היה מעניין: בעל אופי זני טוב וחמיצות טובה. הקריניאן ריזרב “פרא” 2010 גם הוא יין מוצלח, בעל אופי ארומטי נעים מאוד, פה מעט מתקתק אבל בעל טאנינים עזים וסיומת חריפה ממש.

שלושת היינות נמכרים במחיר של 110 – 140 ש”ח.

ויתקין

הרבה זמן לא ביקרתי ביקב, והתערוכה היתה הזדמנות טובה לטעום את המגוון שיש עכשיו ליקב להציע. אם יש שורה תחתונה לטעימה הזאת, אומר שהאופי הפרחוני של היינות פג קצת בחלקם – חלק משמרים אותו – והיינות הרבה יותר טאניים עכשיו. האם זה עניין של שנת בציר, או משהו בדרך עשיית היין?

מסע ישראלי אדום 2010

קריניאן, סירה וקברנה פרנק. מאוד ‘ויתקין’: פרחוני-יסמיני שכזה וקליל. מעבר לזה, לא מעט עץ, אבל נעים. יין טוב, די טאני, שצריך צינון. לשתות עכשיו.

קברנה פרנק 2008

מכיל 15% פטיט ורדו. אף די סגור, אך לא ירוק, תודה לאל. פה מתקתק מאוד אבל גם חריף ומאוד טאני.

קריניאן 2008

קצת מחומצן, לדעתי. פחות פרחוני מהקריניאן ה’טיפוסי’ של היקב. בכל מקרה, אופי הפרי ‘כהה’ והיין מאוד – אבל מאוד – טאני.

ותקין פטיט סירה 2008

כבד ויחסית עתיר פרי. מעט מינרלי. אני לא בטוח שהוא מוכן לשתיה כבר עכשיו, למרות ש- 2009 כבר בוודאי מחכה בבקבוקים, ליום שלו. במידה רבה זהו אנטיתזה לפטיט סירה של רקנאטי. משהו בין לבין, נניח, עם היין של סוסון ים.

ויתקין שורשים 2007

בשרני, עבה מאוד וכמעט אגרסיבי, עם הרבה עץ. יין טאני, חריף ממש, שמהווה סוג של ‘הד’ לקברנה פרנק. מדהים, איך היין הזה שונה בטעימה הזאת, מהטעימה שטעמתי בזמן ההשקה ביוני לפני שנה. זקוק לחדרור ארוך וכנראה לא בשביל לשתות בשלב הזה.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות בנושא טעימות יין: ויתקין ושוֹס מרקנאטי

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.