רמי בר-מאור: הכיוון צפון

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

בימים האחרונים אני בקפאון מוחלט. קור אימים וגשם בחוץ, ואני לא מאלה שמחבבים את העונה הגשומה. הקולגה שלי, שאומר שאני אנטיפט, ידבוק בוודאי באמונתו, אבל האמת היא שאני מיזנטרופ של חורף, יותר מאשר אנטיפט: שני זוגות גרביים וסירקולציה של פולני. לתוך הסיטואציה הזאת נחת עלי רמי בר-מאור

איש צעיר, חיפאי במקור, שהספיק להיות סומלייה וגם עובד בחנות יין חיפאית (לא, לא אצל א' סואידן). הוא התאהב בעולם היין כאשר עבד בחנות, ולמרות שבשלב שאחרי החיפוש העצמי פנה לארכיטקטורה, ענייני היין לא עזבו אותו.

בר-מאור החליט לוותר על הארכיטקטורה, פנה ולמד יינאות במכללת תל חי, ועבד שנה (2007) אצל מרגלית: "אנחנו עובדים ממש פרימיטיבי, ולא ממש צריכים אותך," אמר לו א' מרגלית. "אבל אם אתה רוצה, מחר יש לנו הפרדת קליפות, בחמש בבוקר. תעשה ביטוח תאונות אישיות ותבוא."

הפרימיטיבי דווקא התאים לו, הוא אומר. וכדי להשלים את החיפוש אחרי הסגנון האישי, עבר ושוטט ביקבים ובכרמים של שאטונף דו פאפ. את ההכנה לנסיעה הזאת, בת החודש, עשה זמן רב קודם לכן. כמה קודם? בואו נגיד שהוא טרח ולמד צרפתית במשך השנה שקדמה לנסיעה…

בכלל, אם לפשוט לפי השיחה איתו, רמי נראה כמו מי שמכין הכל מראש, לומד וחוקר את הדברים. הכל הופך ל'פרוייקט', וחיפוף היא לא אפשרות, כולל לא בכרמים. האחרונים אמנם לא שלו, אבל הוא מקפיד ללוות את הכרם, לפעמים, הוא אומר בחיוך, על גבול ההתעמרות ההדדית עם הכורם.

היקב החל לפעול ב- 2009, ונמצא כיום בגבעת ניל"י. הכמות היא בערך 5,000 בקבוקים. הענבים מגיעים ממקורות שונים, בינהם רמות נפתלי, סביבות תל פארס שבגולן, ואותו אזור שבו נמצא היקב: כרם במושב אביאל, שנמצא פחות או יותר באותו משולש של מושבים בסביבות בנימינה – אביאל, ניל"י ועמיקם. הזנים איתם הוא עובד הם קברנה סוביניון, מרלו, שיראז וקברנה פרנק. מלבד ק"ס, הרעיון בו הוא מאוהב "ייננית" הוא רעיון הבלנדים, כך שלא בטוח שכל אחד מהיינות הבאים יגיע בסופו של דבר לבקבוקים כיין נפרד.

טעמתי מספר יינות. רובם ככולם טעימות חבית. הדרך עדיין ארוכה, אבל יש בהחלט ניצנים של דברים טובים ואפילו מקוריים, בייננות מאופקת למדי. בציר 2011 שלו הוא בהחלט משהו שאפשר לצפות לו.

רמי בר-מאור: הכיוון צפון 1

"מחר יש לנו הפרדת קליפות בחמש בבוקר. תבוא אם אתה רוצה." חברים, גיסים ורמי בר-מאור מגלים את חדוות העבודה ביקב. צילום: יחצ

רמי בר-מאור קברנה סוביניון 2009

טעמי פרי אופייניים – די הרבה ליקוריץ, לצד ניחוחות ירקרקים-עשבוניים משהו. העץ מורגש, אבל משתלב יפה. להערכתי בשיאו.  זהו היין היחיד שטעמתי, מבוקבק.

רמי בר מאור מרלו 2011

פרי מאזור רמות נפתלי: יין מעניין, ללא ספק. אף קצת ירקרק, אבל נעים. פרי שחור, "קר" ומפולפל מאוד. חמיצות טובה. מאוד טאני. פרי מסביבות בנימינה: שחור ומרוכז הרבה יותר, אבל מעט יותר ירקרק. סגור, בהשוואה לקודמו, וכבד יותר. טיפה ברט.

רמי בר מאור קברנה פרנק 2011

כרם באביאל, לא מושקה. יופי של יין, האמת: לא ירוק בסגנון הקברנה פרנק שהתפתח כאן. מזכיר משהו שבין עולם חדש וישן: יש בו פרי, אבל הוא בעל גוף בינוני-קל, עם טאניות טובה ומרירות קלילה.

רמי בר מאור קברנה סוביניון 2011

מהכרם בתל פארס: פרי שחור כהה, מעניין ולא פשוט. האף מאוזן ונקי, ירוק במידה סבירה, והעיקר – לא עמוס עץ. שוב, כמו הקברנה פרנק, גם זה מזכיר משהו מעולמות קרירים יותר מאלה שלנו.

למעוניינים:

רמי בר-מאור, 054.4388894

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא רמי בר-מאור: הכיוון צפון

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.