המערה גפנים בוגרות 2007

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

את ההשקה של יין 'גפנים בוגרות' שנת 2007 פספסתי, כשהייתי השנה בתערוכת היין Prowein,

המערה גפנים בוגרות 2007

המערה גפנים בוגרות בציר 2007

בגרמניה. כשחזרתי, ניצלו אנשי בנימינה את השניות האחרונות לפני חג הפסח, והזמינו אותי להשלמת חסרים, על היין הזה. למרבה הצער, אפשר לאמר שהפסח הזה היה לי משהו בסגנון My Passover of Discontent. לא רק שהגעתי מנוזל להחריד לטעימה הזאת, ואפילו הייתי אומר שמנוזל בחוסר אחריות, אלא שפחות או יותר יומיים לאחר מכן הצלחתי להעביר את עצמי מהג'וב הישן שלי בוואינט, בפרץ של התרגזות קנאית אופיינית.

הפרפראזה על דברי ריצ'ארד השלישי האומלל, שרואה את אחיו, יורק, שולט בארץ בהצלחה רבה, והוא מקנא בו, ויורק אש וקנאה, לא באה סתם. את הציטוט המלא אביא בסוף, לנוחות הקוראים, אבל צריך להבין משהו על ריצ'ארד ויורק – הוא אחיו הגדול, הנרי ה- IV. ריצ'ארד תמך באחיו והיה נאמן לו במשך שנים ארוכות יחסית, בהן שלט בצפון אנגליה. עם מותו של אחיו, לקח על עצמו ריצ'ארד להגן על שני בניו, שאחד מהם צפוי היה להיות הנרי ה- V, המלך. בשלב כלשהו השתבשו העניינים: הילדים מצאו את עצמם (מתים) בטאואר, וריצ'ארד מצא את עצמו (מת) בקרב מול בית לנקסטר – המלך האנגלי האחרון שמת בקרב.

המערה גפנים בוגרות מצטרף למערה ה'רגיל', שהושק לפני כמה חודשים. ככלל, בתחילת דרכה של הסדרה, היתה כוונה ליצור גם 'המערה' לבן, אבל , אז יינן בודד בבנימינה, מצא שהשרדונה לא הצליח לעבור את ההתישנות במערה בהצלחה. ב- 2001 הוא עשה את הנסיונות הראשונים, ובשנת 2002 הגיע הוא ואנשי היקב למסקנה שלא רק שלא יהיה שם יין לבן, אלא שמוטב שמה שיתיישן במערה יהיה בלנד – ממסך – של יינות אדומים.

במהלך השנים ההרכב הזני של היין לא השתנה בהרבה. המערה הרגיל הוא ממסך מבוסס קברנה סוביניון, עם מרלו, בשעור של 30 – 35%, שנוספו לו כמה אחוזי פטי ורדו. מה שאפיין את היין בשנים האחרונות היתה ויניפיקציה כבדה יחסית, די עתירת עץ, אבל אלגנטית ברוב השנים. המערה 2005, שהושק ב- 2008, זכור לי כאחד הטובים של היקב, וממה שטעמתי לאחרונה, ה- 2007 מצוין גם הוא. הצרה היא, שאם לחזור לפרפרזה שעשיתי על עצמי ועל היין בעזרתו של ריצ'ארד השלישי, גם ל'המערה' היו צרות של דימוי ותדמית: הנסיונות של לתת ליין צביון של יין מיקב עצמאי לא כל כך הצליחו, אני חושב, והשנה שמעתי בפעם הראשונה את נציגי היקב שאומרים עליו שבמקורו הוא היה נסיון (שהצליח) להתגבר על התדמית הזולה והלא טובה שהיתה לאליעז; היקב עליו נבנו יקבי . ב- 2003 השיקו את 'המערה' באמצעות טעימות עיוורות, שמיצבו את היין היטב, כיין איכותי. למרות זאת, הוא נשאר תמיד סוג של ריצ'ארד השלישי, שממש כמו המלך, שהיה מוצלח למדי, רק שבאותה רמת מחיר היו ויש יינות גדולים ממנו, שמאפילים עליו.

עכשיו נעשה צדק ליין הזה, עם ה'גפנים בוגרות': יין שמורכב מקברנה סוביניון בלבד, שמקורו באותם כרמים מצוינים בגליל העליון; גפנים בנות 35 שנה בקרוב, שמעניקות ליין תכונות טעם וריח מרוכזות יותר, ועמוקות יותר. נכון, אומרים אנשי בנימינה, עם גידול נכון בכרם וויניפיקציה טובה אפשר להגיע לאיכויות קרובות לאיכויות של גפנים בוגרות גם בכרמים צעירים יותר, אבל אין ממש תחליף לגיל: הנסיון (כמו הרגש), עושים את שלהם.

סדרת "המערה" החלה עם 7000 בקבוקים בערך, והיום יש תחת התווית הזאת לא פחות מאשר 30,000 בקבוקים. שליש מהיין הולך ליצוא – לצרפת ולארצות הברית – והיתרה נמכרת היטב. היום כבר יש מספיק ענבים ליקב, מכרמים שפעם, בשנה הראשונה ליין, היו צעירים, והיום, כשהם בני 12 – 15 שנה, הם בוגרים מספיק כדי לתת את אותן איכויות שהכרמים שלפני עשור שנים, נתנו.

את ה"מערה גפנים בוגרות 2007" אהבתי. זהו יין אלגנטי, בעל גוף טוב ומרקם מאוד נעים. המחיר שלו הוא 280 ש"ח לבקבוק רגיל (המערה הרגיל עולה 200 ש"ח), מה שממצב אותו במשפחה של הסופירייר של ברקן, ולהבדיל – עם הריזרב של 1848. מאתיים שמונים שקלים זה לא מעט כסף (זה אפילו הרבה מאוד), אבל לפחות מדובר ביין טוב, עם רקורד מאחוריו, וכמה שנים לפניו. אם תרצו, יין המערה הוא כבר לא ריצ'ארד ה- III מול יינות מיקבים אחרים. אם תרצו, הוא נשאר בדיוק זה, רק שעכשיו צמח לו אח קטן, יוֹרְק, שמהווה לו שמש עוקצנית קטנה…

 

Now is the winter of our discontentריצארד השלישי בתמונת דיוקן קדומה
Made glorious summer by this sun of York;
And all the clouds that lour'd upon our house
In the deep bosom of the ocean buried.
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.