עוד יין: קריית ארבע 875

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

כנראה שפרופ' שוסיוב ישאר לנצח בדעת מיעוט: עניין הגובה חשוב מאוד ביין. אולי לא גובה הכרמים, אבל אם הוא לא חשוב לייצור היין עצמו, הוא חשוב מאוד לשיווק. תראו את החבר'ה מחברון, שמצאו עוד תרוץ לשים מספר על התווית שלהם

כשכרמי לבנשטיין באה ליקבי עם רעיון ה'אלטיטיוד' – אותה סדרת יינות של היקב שמסווגים לפי גובה הכרמים, היא בוודאי לא חשבה שהרעיון שלה יתפוס כל כך טוב. אבל מסתבר שהרעיון החזק של חיבור בין יין וגבהים (עבודה שיווקית-תדמיתית רבת שנים של יקבי רמת הגולן), תפס עוד יותר חזק, כששמו אותו ליד מספרים. תראו איך שהוא תפס מקצה הארץ ועד קצה.

אז בתחילה היו לנו רק שלושת הגבהים של ברקן, ואליהם הצטרך הגובה (היחיד בינתיים) של הר תבור – 562, שהפך לשמו של יין מבעבע מתוצרת יקב תבור. ואגב זה, מודעה מאוד חביבה שנעשתה עם היין היתה דווקא בעקבות שת"פ עם רולדין. מודעה שמשקפת את כל מה שאני אוהב בפרסום, וחסר לי, במודעות השבלוניות והמשעממות של היקבים בישראל.

עכשיו מסתבר שהבשורה נדדה והגיעה מהגליל העליון והתחתון, עברה את מחסומי הדרכים, נסעה על הכבישים ליהודים בלבד ונחתה סוף סוף בהרי יהודה. ולא סתם בהרי יהודה, אלא בארץ אבותינו ממש – בקריית ארבע, בואכה חברון. אני לא יודע מתי לראשונה יצא היין הזה לשוק, אבל הוא די חדש. מדובר ביין מתוק – אדום ולבן – שהתווית שלו נושאת בגאווה את המספר 875.

חברון 875

חברון 875: יין לבן בהתיישנות מיוחדת, ואדום מתוק גם.

תשאלו, האם מדובר בגובה הכרמים של החברים מיקב חברון? האם מדובר בגובהו של היקב? האם מדובר בגובהם של הרי חברון?

לא ולא. יקב חברון, כיקב שאליבא דערוץ 7 מייצר יינות למטרות 'ערכיות' (קידוש וכד') שוכן באזור התעשייה של קרית ארבע, שבתורו שוכן בגובה של 950 מטר פלוס. ככלל, באזורי חברון, הגובה הוא 955 – 988 מטר מעל פני הים, כך ש- 875 מטר הוא גובה קצת מוזר. אם אכן מדובר בגובה.

אז כן, מדובר בגובה. הגובה קשור לערכים, ולא ליין. זהו הגובה – לפי החברים מקרית ארבע – של מערת המכפלה. למערה הזאת, שבה קבורים אבותינו, וקבור גם אדם הראשון, הקדישו אנשי היקב את היין שלהם. זהו אמנם גובה לא מדויק (הפינה הדרום מערבית גובהה 874.92 מטר, והגבוהה ביותר גובהה 883.6), אבל זאת הבעיה הקטנה ביותר של התווית. המקפידים לקרוא, יזהו פנינים שונות ומשונות – מסוגים שונים. אדם הראשון אולי קבור במערת המכפלה ואולי לא, אבל מה שבטוח הוא, שנח, על שבע שגיאותיו, יושב על התווית הזאת, וצוחק צחוק גדול. לנוחות עינכם הבלות מזוקן הבאתי כאן הגדלה (הקליקו על התמונה), ועוד יותר מזה, את הטקסט המופלא, במלואו.

תווית חברון 875

ענבים מיוחדים, רמת טבעיות גבוהה במיוחד, ניחוח פירותי גבוה, תהליך התיישנות מיוחד. תרצו עוד משהו?

875 הוא גובהה של מערת המכפלה במטרים, מעל פני הים. יין אדום מתוק זה מופק מענבים מיוחדים, הגדלים בהרי חברון, שגובהם עולה על 957 מ' מעל פני הים. תהליך התסיסה עוכב בשיאו, כדי לשמור על רמת טבעיות גבוהה במיוחד. ליין מתלווה ניחוח פירותי גבוה, אודות (sic.) לתהליך ההתיישנות המיוחד.

ליין הלבן, אגב, אותו 'ניחוח פירותי גבוה', וגם זה אודות לתהליך ההתיישנות המיוחד. אבל למי אכפת? העיקר שיש רעיון טוב, משהו שאפשר להתלות בו ולמכור אותו ולהיות אך שמח. מי יהיו אלה שיחשבו על ערכים ומקוריות.

צילום: אתר המעצב – פיני מזרחי (שאגב עשה כמה עבודות מצוינות בתחום, ותודה לש. שגב ששלח לי את הלינק).

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, תהיות שונות, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

1 Response to עוד יין: קריית ארבע 875

  1. מאת כרמי‏:

    בשיווק ראשוניות היא ערך.
    היה ברור לי שיהיה קל לחקות אבל הקרדיט ישאר תמיד של ברקן. הערך של המותג עם מספרי הגובה חזק יותר גם בגלל השם- אלטיטוד.(שם רשום כמובן)
    לא רק את המספרים אהבו גם את השם אהבו עד כדי כך שאחד היקבים האיכותיים קרא לסדרת יוקרה שלו רום.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.