קמפיין יצוא יין ישראלי: תעצרו את זה

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

בבקשה, כל עוד אפשר.  מגיע ליין ישראלי יותר.

אני פונה אל הלב שלכם, באמת. תעצרו את זה. תחשבו רגע. אולי תחשבו מסלול לאיזה צד או משהו.

הקמפיין המדובר של מכון היצוא לעידוד יצוא יין ישראלי, במימון ותמיכת כמה וכמה מהיקבים הישראליים עלה לאחרונה ברשת, ואני לא יכול שלא להגיב לעניין הזה.

בזמנו שאלתי את מכון היצוא כמה שאלות בנושא, אבל קיבלתי תשובות בנוסח "כשיהיה לנו מה לומר (או לפרסם), נשלח לך אינפורמציה."  לא קיבלתי "אינפורמציה" או הודעה על כך שהקמפיין עלה, ואני מסתמך לכן רק על מה שעיני רואות.

ואני די בהלם, אני חייב לומר.

אני לא מבין את זה, באמת: אין יד מכוונת? אין ביקורת מקצועית על הקמפיין הזה מטעם היקבים בישראל?

שאלתי את אחד השותפים למימון והוא אמר ששלח שאלות בעניין והשגות, אבל לא זכה לתשובה או להתייחסות.

אני לא מדבר על האתר המזוויע בעיצוב שלו, המיושן והגנרי כל כך שמייצג את 'יינות ישראל'. הוא מזוויע, מיושן וגנרי. כל יקב או רביעיית יקבים יכולים טוב יותר. כל מדריך תיירים עם קצת שאר רוח יכול טוב יותר.

אני לא מדבר על האתר, כי אני מתפרנס מבניית אתרים, ואולי זה ייראה "לא אתי", אבל ראבק: יש כל כך הרבה כוחות עיצוביים טובים בשוק הישראלי, זה מה שאתם באים איתו?

והסיסמא: "Where the Mediterranean begins"

עם תמונה של בקבוקים גנריים באיזו שמפניירה על רקע של עיר כלשהי. תל אביב? העיר באפור?

הא? שם? על גגות עיר כלשהי, עלומת שם, שם מתחיל הים התיכון? אזור הים התיכון של היין?

ואיפה כמה מילים על המטבח הישראלי? על חיבור של יין ישראלי ואוכל ים-תיכוני? אין אפילו אזכור לזה באתר. אין כלום, וזה בזמן ששפים ישראלים פותחים מסעדות בכל עיר נחשבת בעולם.

אבל העיקר שיש ציטוט של ורד בן סעדון מיקב טורא.

ורד היא היחידה שמצוטטת באתר, ועוד תחת הדף המרכזי "Timeless Israel". האם היא באמת מי שצריך לייצג בציטוט שלו את תעשיית ועשיית היין הישראלי?

ציטוט שלה, ופרק שלם על "מאמרים מאת אדם מונטיפיורי".

אדם חבר, באמת, ואני מעריך אותו כאדם וקולגה. אבל מה? הוא תרם את המאמרים שכתב לאתר? למה מגיע לו כזה קרדיט ופרסומת אישית? אולי גם אני רוצה פרסומת אישית כזאת? (ולא, לא היה מכרז, למיטב ידיעתי). המאמרים באתר אפילו לא חדשים או עדכניים! יש שם מאמר שפורסם ב- winesisrael בשנת 2016.


עדכון: 26.8 – 16:00

אדם מוניטיפיורי מסר בתגובה שהמאמרים שבאתר נלקחו מהאתר של ישראל פרקר – winesisrael.com- על ידי חברת ההפקה של הקמפיין – colangelopr. הם לא רצו לקשר למאמרים באתר של ישראל פרקר, שמא יהיה בלבול בין שני האתרים, ובסופו של דבר בחרו על דעת עצמם את התוכן והעלו אותו בצורה שבה העלו אותו. "לא קיבלתי תשלום עבור המאמרים, ולא כתבתי או התבקשתי לכתוב תוכן חדש. הקרדיט ניתן כפי שניתן." אמר לי אדם.

מוטיפיורי גם רואה את ההישג שבקמפיין עצמו, בעובדה שכמה עשרות יצרני יין מישראל הצליחו לעשות קמפיין כזה יחד ולקבל גם מימיון ממשלתי לשם כך: "שלושים שנים אני מחכה לזה, וכאן ההישג," הוא הוסיף.

רק כדי להבהיר: אין לי ולא הייתה לי טענה לאדם. זה חלק מהקידום האישי והמסחרי שלו וזה בסדר גמור. אני מסכים איתו גם לגבי חשיבות המהלך, ורק חבל לי שכך נהרס הרושם הראשוני שיכולה התעשייה לעשות, בגלל ביצוע והפקה כל כך רשלניים.


אבל אני לא מדבר על האתר. אדבר רק על קמפיין האינסטגרם שהתחיל עכשיו. שימו לב לגלריית התמונות למטה. היא תחסוך לכם גלישה לאינסטגרם.

אני לא מבין הרבה במדיום הזה. אבל אני חושב שאני מבין (א) בפרסום, (ב) באילוסטרציה של טקסטים (ג) בכתיבת טקסטים, (ד) מעט ביין.

קמפיין יצוא יין ישראלי: אני מסתכל על התמונות ואני לא מאמין.

מה שמייצג את הטרואר של ישראל (ציטוט: "In winemaking, location is everything") זה סרטון שנראה כאילו נלקח מאיזה Shutterstock זול במיוחד.

תמונה נוספת, שמלווה את הטקסט הפואטי ממש:

"Soaking in the magic of nature, waiting for the perfect moment to be picked. "

היא תמונה של ענבי מאכל!

ואחרי שדיברו איתנו על הרצון "להתרחק מהשוק הכשר, לשם שינוי", אחרי זה שמו תמונה של אדם חרדי מתפלל שחרית בכרם. אפילו לא יינן. אולי איזה משגיח כשרות. זה, במדינה שבה "ancient traditions meet modern techniques". איפה כאן ה"מודרן טקניקס"?

הפוסט, אגב, מדבר על זה שאין קשר בין "כשרות" ואיכות יין. לי זה אומר "אנחנו שמים מישהו שיתפלל בכרם, ויוצא סבבה יין."

מה נפל עליכם?

דוגמאות נוספות מתוך אותו קמפיין אינסטגרם הן התמונות שמדברות על החוויה של שתיית יין – משהו עם איזה זוג שיושב על שתי כוסות יין לבן, עם מאפרה ומפית מצ'וקמקת בקדמת הצילום, ומעקה זכוכית שנראה מטונף. החוויה הישראלית במיטבה, alright.

והתמונה של המבעבע של יקב רמת הגולן. רוצים לדעת עוד על היין? לחצו על הלינק הזה. כן, כן, זה הקישור, לשם אתם מגיעים – לא טעיתם.

אז הנה, לנוחות מי שמתפעל את הדף הזה: How to Setup a Linkin.bio Page.

בדף האינסטגרם יש כמה תמונות של תוויות ובקבוקים. אני מניח שחלוקת ה'חשיפה' תהיה שווה או בהתאם למה שכל משווק ויקב שילמו.

אז יש סלקטד של כרמל (שמייצג את תעשיית היין הישראלית?! הלו? שכחתם שזה לא אתר פרסומת לכרמל, אלא לתעשייה? אז אולי נשים משהו יותר "מרשים"?) ויין של טוליפ (לפחות התווית יפה) ומשהו של טורא – שמן זית דווקא – בתור – שימו לב: הזמנה לטעימת היינות הגדולה הראשונה של יקבי ישראל בארה"ב.

תמונה של בקבוק שמן זית (עם פיתה ספוגה שמן, או משהו כזה).

ויש תמונה של זוג, מחובק אל מול התבור – אני מניח. אני מניח שזה התבור, כי לא כתוב שזה התבור. למה???

ולמה יש תמונה של מדבר, שמדברת על כרמים במדבר, בלי תמונה של כרמים במדבר? חסרות תמונות כאלה? יש המון. ויפות.

ולמה אין תמונות של האנשים שעוסקים במלאכה? ייננים? עובדי floor או כרם. זה הבציר עכשיו, קיבינימט, למה אין תמונות מהבציר? עכשיו?! מה? מכון היצוא: שילמתם בשביל פוסט אחד ביום? אז זהו?

הקמפיין החל באחד באוגוסט ויש 15 תמונות. אף אחת מהן לא מבציר 2019, שעכשיו מתחולל. לא תמונות שמחות של אנשים בכרם, או של בוצרים מיוזעים או ייננים מודאגים (או שמחים). איפה הם?

במקום שבו הים התיכון מתחיל. בבועה התל אביבית, בואכה בית התעשיינים.


הייתי קשה, אני יודע. עוד מעט יום כיפור ואני מבקש סליחה, באמת.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, טפשות, תהיות שונות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.