פאכרהוף: יקב איטלקי בדרום טירול דוברת הגרמנית

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

יקב משפחתי שהוא חלק מקומפלקס יין ומלון, חושף משנה חדש ליקב. איך הוא, בעיניכם?

דרום טירול נחשבת לפרובינציה העשירה ביותר באיטליה, ואחת העשירות ביותר באירופה, בכלל. יותר מ- 62% מהאוכלוסייה מדברים ניב אוסטרו-בווארי של גרמני, וכרבע מדברים איטלקית. אנחנו מכירים את האזור בשמו היותר "איטלקי" – אלטו אדיג'ה (שהוא חלק מהשם הרשמי של המחוז כולו).

העיר הגדולה ביותר באזור היא בולצאנו (בוזן, בגרמנית), וכארבעים קילומטרים ממנה, לכיוון האלפים, שוכנת בריקסן, העיירה הקרובה ל'פאכרהוף'; זהו חלק מעמק Isarco.

מחוז דרום טירול עושה מאמץ גדול ואפקטיבי למתג את עצמו כמחוז יין, שמיועד לחובבי יין מכל העולם. יש כאן לא מעט בתי מלון בדגש הזה, כאשר רבים מציעים סוגים שונים של חופשות: מרומנטיות ועד פעילות יותר או פחות, למשל.

פאכרהוף הוא אחד מבתי המלון האלה, כאשר חלק ממנו הוא יקב פאכרהוף: המלון מנוהל על ידי צד אחד של המשפחה והיקב – עסק נפרד לחלוטין – על ידי צד שני (אחות ואח, בהתאמה). ליקב 80 דונם כרמים, שבהם גדלים שמונה זנים לבנים.

ואיך זכה יקב פאכרהוף לסקירה שלי?

לא בגלל שטעמתי או שתיתי מהיינות שלו – לזה לא הגעתי עדיין.  הסיבה היא סיבה אסתטית-עיצובית לחלוטין: לאחרונה עבר היקב שיפוץ כולל ושדרוג, שכולל מעין פירמידה מונוליתית שמשמשת כניסה למרתפי היקב (מהמאה ה- 12) וליקב עצמו.

אישית אני חושב שזה קצת טֶבטוני, כל העניין הזה, אבל אין ספק שיש פה "התכתבות" עם הנופים של האלפים וההרים של דרום טירול. מעבר לכך? הלוואי עלי.

(צילומים: אתר יקב פאכרהוף)

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, תהיות שונות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.