אפלסיון שטחים: חוות דעת חדשה באירופה

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

היועץ המשפטי של בית הדין של האיחוד האירופי סבור שחלה חובה לסמן מוצרי התנחלויות באירופה

"Advocate General Hogan: EU law requires, for a product originating in a territory occupied by Israel since 1967, the indication of the geographical name of this territory and, where it is the case, the indication that the product comes from an Israeli settlement."

לפני כשנה פנה יקב פסגות לבית המשפט בצרפת, לבקש צו מניעה נגד סימון היינות שלו כמוצרי התנחלויות. בית המשפט הצרפתי קיבל את הבקשה ועיכב את הסימון, אבל ביקש את חוות דעתו של היועץ המשפטי של בית הדין האירופי, בנושא.

עכשיו התקבלה חוות הדעת, ונראה כאילו שבכל זאת יהיה בישראל אפלסיון חדש: היועמ"ש של האיחוד גורס שיש לסמן את המוצרים כיון שהעדר הסימון עלול להשפיע על החלטת הקניה של הצרכן האירופאי הממוצע. "לא רק בענייני טעם וריח מדובר," הוא אומר, "אלא גם בנושאים אתיים."

חוות הדעת המלאה

כמה אתיים? היועץ מגדיר את יקב פסגות כך:

"(a company specialising in the exploitation of vineyards located in particular in the territories occupied by Israel."

לא בדיוק "יקב" או 'יצרן יין', אלא "חברה שמתמחה בניצול כרמים שממוקמים בייחוד בשטחים הכבושים על ידי ישראל."

ומעניינת גם ההתייחסות לעניין הגיאוגרפי:

"'place of provenance’ of a foodstuff is determined by means of words which are not necessarily limited to the name of the geographical area concerned, especially, where the use of geographic indicator alone might be apt to mislead…"

כלומר אם יש גורמים או נושאים שונים מעניין המיקום, שעשויים להשפיע על תהליך הקניה (או להונות את הצרכן), הם צריכים להיכנס למערכת השיקולים, ואז יש לסמן את המוצרים.

מצד שני, אם חוות הדעת של היועץ, שאומרת שזה ש"פסגות" מנצל במכוון כרמים שממוקמים בשטחים, או שישראל נוהגת בניגוד לחוק הבינלאומי כלפי תושבי השטחים, לא תתקבל, אזי אסור למדינות האיחוד לדרוש סימון של מוצרי ההתנחלויות.

למה?

כיון שהחוק האירופי מתיר למדינות האיחוד חופש בסימון מוצרים רק אם:

"'(there is) a proven link between certain qualities of the food and its origin or provenance’"

ועל זה הוא אומר, שזה שמוצר מיוצר בהתנחלויות, לא אומר שהוא מסוכן לבריאות, או אומר משהו על האיכות שלו, ולכן אין קשר שמחייב או אפילו מתיר סימון עצמאי.

עכשיו נשאר לראות, אם חוות הדעת הזו תתקבל על ידי בית המשפט בצרפת – או שלא. אם חוות הדעת הזו תתקבל, האם היא תהיה מוגבלת רק לשאלת הייצור עצמו (קרי, מיקום מתקן הייצור או המילוי) או שיהיה מדובר גם במיקום הכרמים, למשל.

ההגדרה של "פסגות" שלעיל, לא משאירה בעיני הרבה מקום לשאלה או תקווה, שתלויות עצמן בעיני המתבונן.

אני חוזר על ה'נבואה' שלי (חפשו אותה ב"המדריך הדעתני ליין"): אם לא תהיה בישראל הגדרה תקפה של איזורי גידול, עם פיקוח מתאים, ואם לא יהיה סימון ראוי של מוצרים בהתאם לאפלסיון האמיתי שלהם, כל התעשייה תסבול – מגדול ועד קטן. זה לא יתסכם רק בסימון מוצרים, אלא יגיע גם לתביעות – כספיות – הן בחו"ל והן בארץ.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה תהיות שונות, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.