טפרברג 1870 שיראז ריזרב

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

או: איך המדיום עשה את מסיבת העיתונאים, ודחק את היין הצידה

טפרברג מוכרים את היינות שלהם ברשתות השיווק כבר כמה שנים. השנה היקב מרחיב את מגוון היינות שהם משווקים, יוצאים מחנויות היין ונכנסים לרמי לוי ולכלל "הרשת הרביעית", גם עם יינות הריזרב. הרעיון טוב, כיון שברוב רשתות השיווק הזולות מוכרים רק יינות בינוניים ומטה, וכאן יש יינות שהם קצת יותר יקרים. האם ההצלחה תאיר פנים יותר כאן, מאשר בחנויות היין – זאת שאלה.

לפני החגים ערכו אנשי טפרברג טעימה 'משודרת' שבה מיקמו את יינן היקב באולפן במשרדים של חברת מייקרוספט בישראל, ואת עיתונאי היין (ואחרים) בבתיהם שלהם, עם בקבוקי שנשלחו מראש, עם הכוסות שלהם והמחשבים שלהם. כך הוזמנו כולנו להתרשם מהיין, ולשאול שאלות את היינן ואת הנהלת היקב, שקיבל נקודות זכות על השימוש במדיום טכנולוגי חדשני – משהו שתאורטית יכול היה להצליח.

תאורטית, העסק הזה יכול היה להצליח. מעשית, קצת היה לי קשה עם הבגרות – אני חייב לאמר – של חלק ממשתתפי האירוע, ועם בחירת הקהל של מסיבת העיתונאים.

בארצות הברית, כאשר אתה מצטרף למסיבת עיתונאים או כינוס וירטואלי, כזה שמשודר באינטרנט, אתה מגיע אליו דקה או שתיים קודם. אז מוודאים לרגע שאין בעיות טכניות, ומתחילים. כאן, בישראל כמו בישראל, מי שהגיע בזמן שוב נאלץ לחכות למאחרים, אבל גרוע יותר: כמה מילדי דור האינטרנט לא הצליחו להתגבר על חלון הצ'ט המפתה, והעסק הפך למושב ליצים מביך לעיתים. הודעות 'של ממש' (כמו "היין שלי קורקי") נבלעו בבליל הצחוקים והדחקות, שהמשיכו תוך כדי האירוע.

תערובת של עיתונאי יין, עם כתבי טכנולוגיה – אני חושב – גם לא עשתה טוב לעסק, וחבל. הרעש מסביב הקשה על מי שרצה להתרכז במה שיינן היקב היה לו לאמר, והשאלות הבסיסיות מאוד לעיתים הוציאו את אנשי היין מה- loop. העובדה היא שבסקירה של האינטרנט שלאחר מעשה (היום, 4.10) ראיתי שחלק גדול של ההתיחסויות היו לעניין הטכנולוגי ולפן החדשני, ויש הרבה פחות התייחסויות ליין עצמו. חבל כי היין לא רע בכלל.

ואגב שאלות שנשאלו, ולא זכו לתשובה:

האם טפרברג יעשו קידום מכירות בתוך הסניפים. השאלה הזאת שלי נשארה ללא מענה. העניין הזה, של טעימת יינות בסופר הוא מאוד לא מקובל בסניפים של רשתות שיווק, ודווקא היה מעניין לראות שינוי בגישה, על בסיס יותר מספורדי.

אז הנה: אחרי שבקבוק היין שלי היה ככל הנראה דפוק, הלכתי ודאגתי לעצמי לבקבוק נוסף, במה שנקרא הסניף הקרוב למקום מגורי, ונתתי בראש עם פותחן ועם כוס, בשקט שלי.

טפרברג 1870 שיראז ריזרב 2009

צבע סגול אטום, יפה. האף עתיר עץ, מוציא לא מעט וניל ושוקולד. איתם, אפשר להרגיש בריחות פטל ופירות סגולים. הפה רך, עגול ונעים מאוד במתקפה, ובעל חלקות טובה. הוא טאני מאוד, ובעל חמיצות מאוזנת. הסיומת ארוכה למדיף עם מעט מרירות עץ ותיבול. אין מה לצפות כאן לשיראז אוסטרלי באופי שלו, אבל זהו יין מוצלח, מלבד שהוא מעט אלכוהולי (14%). רצוי לשתות עם אוכל – בשר מתובל.

מחיר – 110 ש"ח לצרכן.

נעשו מהיין הזה כ -6,500 בקבוקים מהיין, כשמדובר בכרם די ותיק ביקב, שרק בשנת 2009 הגיע לאיכויות של היקב לריזרב. היקב ימשיך לעשות יין מהכרם הזה, כאשר שנת 2011 מסתמנת כשנה טובה וארוכה.

קברנה פרנק 2010

הכרם – קטן – באזור שילה – כחמישה דונם. טעימת חבית. צבע שחור אטום יפה מאוד. מתחת לארומות הירוקות יש גם פרי אדום כהה. פה מתובל לא כבד. טאנינים עדינים למדי.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.