פגמים ביין – מבוא בסיסי מאוד

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

קיימות הרבה מאוד סיבות לפגמים ביין. חלק מהן קשורות ביכולות נמוכות של היינן, כולל יקב מלוכלך, וחלק קשורות בתנאים שאין ליינן שליטה עליהם – פגמים בפקקים, בחביות או במכלים עצמם. חלק מהפגמים הם כאלה שאי אפשר לקבל אותם, והם נחשבים לכאלה שפוסלים את היין, וחלק הם כאלה שמתקבלים על הדעת, בצורה כזאת או אחרת, ואפילו מוסיפים משהו ליין – עניין ומורכבות אפילו. באנגלית מבדילים לכן בין Faults – פגמים ממשיים, שאין לקבל אותם, ובין Flaws – פגמים 'קטנים' יותר, או כאלה, שכאמור, מתקבלים על דעת הטועם.

חלק מהחומרים או המרכיבים שגורמים לפגמים ביין קיימים בו ממילא, ואינם ניתנים לגילוי בטעימה כיון שהריכוז שלהם נמוך מדי. הבעיה מתחילה כשריכוז החומרים האלה עולה משום מה, או כאשר משתנים התנאים כך שיש חומרים נוספים שנקשרים ומעצימים את אותם חומרים פגומים. אלה יכולים להיות התנאים שבהם היין נשמר- אם אין מספיק חמצון, למשל, נקבל יינות "מחוזרים", עם ריחות לא נעימים וגופריתיים, בחלקם. אם היין יחשף ליותר מדי חמצן, נקבל ריחות מחומצנים, שיזכירו שרי, והיין יאבד את צבעו הטבעי במהירות.

הנה רשימה של כמה פגמים מוכרים ובולטים, והריחות הנלווים והאופייניים שלהם. קחו בחשבון שיש פגמים שאפשר לזהות כבר בראיה, כמו חמצון מוקדם של היין, שמשפיע על צבעו, או עכירות לא נעימה, שעלולה להגרם מזיהומים, וגם מאותה 'אוקסידציה'.

TCA - אימת הייננים. גורם לריחות של מרתף טחוב והורג את היין

TCA - אימת הייננים. גורם לריחות של מרתף טחוב והורג את היין.

  • אצטאלדהיד – ריחות של אגוזים קלויים או קש מיובש. ריחות אלה מזוהים בעיקר עם יינות שרי, שבהם הם מקובלים.
  • אמיל-אצטאט – ריח שמזכיר בננה, או יותר נכון ארטיק בננה; ריח מזויף, ולא טבעי.
  • ברטנומייציס – "ברט" – ריחות של אורווה, ריחות בשרניים במיוחד וריחות סוס שונים. לפעמים גם ריחות מדיצינאליים, של פלסטר או ריחות סינטטיים מסוג זה. ברמות מסוימות – ועל ידי טועמים שונים – מקובל.
  • שיעום – קורקי – ריחות של קרטון לח או מרתף טחוב, עיתונים ופטריות מעופשות. בפה – היין חסר חיים.
  • דיאצטיל – ריח של חמאה מקולקלת.
  • אתיל אצטאט – ברמות נמוכות: מתיקות מסוימת. נחמדה. ברמות גבוהות – לק ציפורניים, חומץ וטינר.
  • H2S – ביצים סרוחות.
  • יוד – ריחות של ענבים מעופשים.
  • חיידקים לקטיים – ריחות כרוב חמוץ ועכבר.
  • מרקפטנים – ריחות של גומי שרוף או כרוב מבושל.
  • חמצון – ריחות של אגוזים (יותר מדי), פירות מבושלים. שרי.
  • סורבאט וחיידקים לקטיים ביחד – ריח של עלי גרניום מרוסקים.
  • SO2 – גומי שרוף או גפרורים שרופים.
  • VA – חומצות נדיפות בעודף. ריחות של חומץ ולפעמים אצטון.

פגם נוסף, בולט במיוחד באקלים שלנו, הוא זה שנגרם על ידי חשיפה לטמפרטורות גבוהות מדי: יינות מבושלים אלה יהיו חסרי חיים, יתבגרו טרם זמנם (בגלל חמצון), ויהיו רזים ושטוחים בפה. שהפקק שלו בולט החוצה, או הקפסולה נראית מעוותת, או שהפקק שלו 'נצבע' בפס ארוך של לכל אורכו, מוטב לו שישאר על המדף או ימצא את דרכו לכיור.

לחיים, ותודה לוויקיפדיה.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 Responses to פגמים ביין – מבוא בסיסי מאוד

  1. מאת דני רובין‏:

    עזוב אותך מ"בסיסי מאוד".
    תענוג.
    תודה !

  2. מאת ליאור‏:

    קודם כל תתחדש על הבלוג ובהצלחה

    עוד בהקשר הזה אהבתי את הכתבה הבאה של אבי הלוי בנושא:
    http://wines-israel.co.il/index.php?act=page&id=105385

    לחיים

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.