5Stones: חמש אבנים לפסח

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

יקב חמש אבנים – Five Stones בשם שעל גבי התווית – חוגג חמש שנות פעילות, עם 55,000 בקבוקים, ומציע כמה יינות לא רעים בכלל לפסח

"לא רעים בכלל", ובמחירים יחסית שפויים. "יחסית" אני מתכוון לזה לאיכות היין ולאיכות האריזה: בכ- 80 ש"ח, מחיר של בקבוק יין בינוני ביקבים רבים, אתם מקבלים יין טוב מאוד ואפילו יותר מזה, ארוז בתווית שעושה לו – ולמי שמביא אותו לסדר פסח – כבוד.

כמות הבקבוקים שהיקב מייצר, אומר אילן חסון, מייסד היקב (שותפיו, כזכור, מגיעים רובם מעולם המסעדנות), לא צפויה לגדול. היקב ימשיך לפעול מתוך יקב מוני, שם נמצא הציוד שלו, אבל במתכונת של "יקב בתוך יקב" אמיתי: ציוד אחר מזה של מוני, מכלים וחביות ועוד. ששון בן-אהרון, היינן של המיזם ואחד השותפים בו, אמנם מייצר אם כך את היין במוני, אבל מפרי שהוא כולו של היקב, איכותי הרבה יותר מזה של האכסניה, ובציוד שונה, כאמור.

האמת היא שה- set up  הזה של חמש אבנים, בתוך מוני, מאפשר אכן לראות מה רבה השפעת הפרי על היין והתוצר הסופי: אותה יד עושה את היין, אבל מוני ומונטיפיורי מייצרים יין מכרמים אחרים וההבדלים עצומים, ממש.

אגב כמויות: רוב התוצרת נמכרת בדיוטי פרי ולייצוא (כ- 65%) ו- 35% נמכרים בארץ, כאשר מרבית היין נמכר כולו: לבנים ורוזה נמכרו ורוב היינות האדומים.

איך היין?

בהחלט ראוי. היקב מייצר רק בלנדים או יינות שהם לא 100% מאותו זן ("בלנד" של שרדונה עם 5% סוביניון בלאן הוא לא בדיוק בלנד), בשתי סדרות + יין אחד גבוה.

DvsG 2018 לבן
(DvsG = David vs. Goliath). בלנד מאוד ארומתי, מבוסס גוורצטרמינר. הפאלט מפתיע והוא יבש לגמרי, עם סיומת טובה, חומצית ולא בעטנית. אולי לא מורכב, אבל בהחלט 'יפה' וכאמור – ארומתי. (89) – 79 ש"ח.

DvsG 2018 רוזה
ורוד סלמון קל יחסית. בציר מאוד מוקדם של קברנה סוביניון ומרלו ובלידינג מהיר של מיץ. אף עדין ממש ופה חלק ורענן. סיומת עדינה. זה רוזה עדין – מאוד עדין – יחסית ליינות ורודים ישראליים, שנוטים לקבל צבע ורוד עמוק, עם יותר מדי גוף. (87) – 79 ש"ח.

DvsG 2017 אדום
100 ש"ח: אף כהה, אפל ממש, מעט ירוק. יין קצת פאנקי, שלוקח לו קצת זמן להתעורר ולהתעדן. החומציות טובה, כאשר הסיומת טאנית אבל יחסית חלקה. בלנד של שיראז, מרסלאן, פטיט סירה וקריניאן, שעדיין צריך קצת "איפוס". לשתות: 2020 – 2022. (90)

הסדרה הגבוהה

Nobility 215a 2017 לבן
שמונה חודשים בעץ עברו על השרדונה הזה, כולל תסיסה. 5% סוביניון בלאן. אף מאוד "שרדונה של פעם" בעיני, אפילו קצת חמאתי. עם זאת, יש ביין – בעיקר בפה – טינט קצת ירקרק, שיכול להיות שמגיע מהסוביניון בלאן. הפה מתובל, הסיומת חומצית וטובה. מאוד 'בסטייל'; מי שמחפש יינות שרדונה ללא עץ – לא בשבילו. (90) – 130 ש"ח.

Nobility 215a 2018 לבן
מאוד שונה! פחות זמן בעץ. אף מהודק מאוד. פה עגול עם חומציות בינונית. מאוד מהנה, גם על רקע העץ. להשכיב עוד שנה – שנתיים. (90) – 130 ש"ח.

Nobility 215a 2016 אדום
בלנד של קברנה סוביניון, מרלו פטי ורדו וקברנה פרנק. היין מאוד ירוק באף הראשון, אבל oddly enough, לא ממש הפריע לי. הוא חלק מאוד ונעים במיד פאלט, עם חומציות טובה  ותיבול בהחלט מרשים. יין טוב, גוף בינוני. (89) – 130 ש"ח.

Nobility 215a 2017 אדום
אותו בלנד כמו של 2016 (אולי אחוזים קצת שונים). האף מאוד "שחור". הפה מעניין: טאני, עם גוף בינוני. הסיומת חומצית, אבל שומרת על האלגנטיות של היין ולא בועטת. מאוד מאוזן, בקיצור. (91) – 130 ש"ח.

Virtuous 2015
הפאלט מאוד רך, ואני מתחיל מזה בכוונה, כיון שהוא מאפיין את בשלות השנה. היין ירקרק באף הראשון והפה מעט מאובק. הוא מאוד משתפר עם הזמן, והגוון הירקרק בטעמי היין דווקא מוסיף לו רעננות. אפשר לקנות ולשתות עכשיו אחרי חדרור ראוי או לקנות במגנום: דווקא בפורמט הזה נראה לי שיצא משהו מאוד מעניין. (90). 240 ש"ח.

Virtuous 2016
עדיין סגור יחסית, אבל מרגישים פרי אדום-סגול, על רקע של קצת אניס. הפה חלק ואלגנטי מאוד, יפה, והטאנינים טובים. חומציות מאוד טובה. הייתי משאיר את היין: 2020 – 2023 לפחות. (92+)

צילומים: מוטי פישביין ז"ל.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.