קוניאק דופואי כשר – עכשיו בשיווק 'כרמל'

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

יקבי כרמל קיבלו את זיכיון השיווק בישראל של הקוניאק הכשר של דופואי – Dupuy – ביבוא אינווקטוס ואילן חסון; הזמדנות מצוינת לדבר קצת על קוניאק כשר ולעשות היכרות עם המגוון הזה

בתקופה האחרונה אנחנו עדים למיני-התקפה של קוניאקים כשרים בישראל. המותג האחרון שעלה על המדפים הוא Naulin, של משפחת Boinaud: משפחה מבוססת וותיקה מאוד בקוניאק, עם ייצור גדול של ברנדי וקוניאק (יבוא של ישרקו/הסקוטית).ה- VS, שאותו טעמתי, הוא רך ונעים מאוד, במיוחד יחסית לקוניאק צעיר.

מלבד אלה אנחנו מכירים את גודה, קורבוזיה ולואי רוייה, כאשר בעולם יש מותגים נוספים, כמו Montaigne ובוודאי אחרים.

בחרתי את ההזדמנות הזו כדי לדבר קצת על קוניאק כשר, מה הבעייה לייצר אותו ואיפה הוא יכול להועיל למגזר הדתי ואפילו לחרדים.

מבחינת התועלת – היא לאורך כל השנה כמובן, אבל לא מעט ממנה הוא בפסח, כאשר יש הרבה סעודות וארוחות חג ואין אפשרות לארח על כוסית של ויסקי. האופציה היא קוניאק כשר, או ברנדי כשר מייצור מקומי או אחר.

מבחינת כשרות ה'בעיה' היא כמובן עם יינות הבסיס: אין כל כך בעיית כרמים בחו"ל (בגלל שאין מצוות שקשורות בארץ – שמיטה, עורלה וכו'), אבל יש בעיה בייצור היין עצמו: התסיסה חייבת להיעשות על ידי שומרי כשרות ובפיקוח. לאחר הזיקוק, החביות ליישון התזקיק חייבות להיות כשרות.

בשני המקרים – זה של ייצור היין וזה של היישון של התזקיק – יש בעיית הספקה: יש מעט מאוד יצרני קוניאק שיש להם גישה ליין כשר ואז חביות או מכלי עץ כשרים. בנוסף, הבנתי ממש לאחרונה שהרבנות לא מתירה הוספה של קרמל לקוניאק – תוסף שמאפשר ליצרנים לנרמל את צבעו של המשקה.

כלומר: אם אנחנו רוצים לקבל קוניאק כשר היום, אנחנו צריכים להיות כבר בעלים של או דה וי ישן, בן שנתים לפחות, כדי לקבל דרגת VS, ארבע שנים – VSOP ושש שנים – XO. גם אם רוצים לייצר נפוליון או קוניאק שלושה כוכבים, המינימום הדרוש הוא שנתיים.

זה לא נשמע הרבה, במיוחד כאשר יש היום תודעה לצורך בקוניאק כשר, אבל רוב היצרנים רוצים קוניאק מתיישן, עם שליטה באיכות שלו, ולכן צריך תזקיקים ישנים הרבה יותר.

וזה לא משהו שיש לכולם.

דופואי לוקסוס - 550 ש"ח (צילום: אייל קרן)

דופואי לוקסוס – 550 ש"ח (צילום: אייל קרן)

אז לדופואיי יש, במיוחד בזכות העובדה שה- cellar master שלהם הוא בעל כרמים משלו, ושהם מזקקים את הקוניאק בעצמם. היות והכרמים הם בפטיט שמפן (החלק הטוב של קוניאק), ה- VS וה- VSOP מכילים תזקיקים יקרים יחסית, ויקרים יותר מזה של המוצר הלא כשר.

מעניין.

ולקוניאק עצמו: הבית שייך למשפחה נורבגית, שמייצר גם מוצרים שונים תחת שמה – Bache Gabrielsen. משלהם טעמתי אקוויט מצוין, עדין מאוד וממש אלגנטי, שיגיע בקרוב לישראל. הקוניאקים שלהם (תחת השם שלהם) מיועדים לקהל שונה, צעיר ואירופאי בעיקרו, והם לא כשרים.

Dupuy VS: קוניאק צעיר, ירקרק מאוד. די עוצמתי – בוודאי בהשוואה ל- VS אחרים, שנוטים להיות מאוד אנמיים לפעמים.  יש בו משהו מאוד מינרלי. בסופו של דבר זהו קוניאק בעל טעם מתקתק, קרמלי וקצת "אפר". 160 ש"ח.

Dupuy VSOP: הפה יותר סוכרייתי, מזכיר קצת תות אדום ובשל של ממש. ב- 200 ש"ח יש כאן קוניאק שמנוני יחסית, בהחלט טוב, שונה מאוד מה- VS.

Dupuy XO: חלק ומלא הרבה יותר מהשניים האחרים, מן הסתם. די אלגנטי – במיוחד בהשוואה לקוניאקים מבתים גדולים, שהם יותר עבים וכבדים. יש פה עוצמה טובה ומשהו שהזכיר לי לרגע תמרים. (600 ש"ח).

Dupuy Luxus: מוצר שהוא XO ברמה  שלו ומכיל קוניאקים בני  10 – 12 שנים (XO – 15). מאוד רך, מעט שמנוני, עם סיומת טובה. יש בו קצת חומציות והוא מעט חד בסיומת. בהחלט מתאים לקהל יותר צעיר, שמחפש 'קיק' שונה. 550 ש"ח.

 

 

 

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה אלכוהול. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.