גת שומרונית – שנייה בארץ מסוגה – התגלתה בצור נתן

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

, בתוך נחלה של שומרוני בעל מעמד גבוה, בת כ-1600 שנה, נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות בצור נתן

זו הגת השנייה המוכרת בארץ, בה מצוי פסיפס עם כתובת ברכה המשוייכת לשומרונים. חפירות רשות העתיקות התקיימו במסגרת הקמת שכונה חדשה ביישוב, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל

'רק אלוהים עוזר לנחלה היפה של האדון אדיוס. אמן'. כך נכתב בכתובת ברכה בת כ-1600 שנה שנחשפה בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה רשות העתיקות בחודשים האחרונים בצור נתן שבדרום השרון.
הכתובת, הכתובה ביוונית, פוענחה ותורגמה על ידי פרופ' לאה די סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והיא מתוארכת לראשית המאה ה-5 לספירה, תקופה בה הגיע היישוב השומרוני לשיא גודלו ועצמתו באזור דרום השרון.

לדברי ד"ר חגית טורגה, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "הכתובת התגלתה בתוך גת מרשימה ששימשה לייצור יין. גת זו היתה, ככל הנראה, חלק מנחלה חקלאית של אדם נכבד בשם אדיוס. הגת היא השנייה מסוגה בארץ, בה נתגלה פסיפס הנושא כתובת ברכה המשויכת לשומרונים. גת נוספת נתגלתה לפני מספר שנים באפולוניה שבהרצליה".

בסמוך לגת איתרו הארכיאולוגים מחצבות אבנים שבהן נחצבו חורים  לגידול גפנים. אלה היו, כנראה, חלק מנחלתו של האדון אדיוס.
"אדון הוא תואר כבוד שניתן לבכירים בקהילה, ומעיד על מעמדו החברתי הגבוה של בעליה של הנחלה החקלאית", אומרת טורגה. "גם מיקומה של הגת, קרוב לראש התל של צור נתן, בו נתגלו בעבר שרידי בית כנסת שומרוני, מעיד על מעמדו הגבוה של אותו אדיוס".

בחפירות שנערכו בעבר בראש התל הסמוך לצור נתן, נחשפו שרידי בית כנסת שומרוני אשר הוסב לכנסייה במהלך המאה ה-6' לסה"נ. בסמוך אליו נתגלה מתחם שבו שולבו חדרים גדולים וחדרים לתעשיית  יין, שמן וחיטה. באחד מן החדרים הללו נתגלו ריחיים של חמור, ששימשו לטחינת קמח, ועליהן חריטה של מנורה בעלת שבעה קנים.

כתובת הברכה בגת מצטרפת לעדויות על היישוב השומרוני הנרחב שהתקיים בדרום השרון לפני כ-1600 שנה, ומוסיפה מידע על חייהם של השומרונים בתקופה הביזנטית.

השומרונים הובאו לארץ במסגרת ההגליות של מלכי אשור וראשית ההתיישבות באזור הר גריזים וסביבתו. לאורך השנים הם התרבו והרחיבו את גבולות יישובם גם לאזור דרום השרון, תוך שמירה על המסורת והמנהגים הייחודיים להם. במהלך התקופה הביזנטית מרדו השומרונים בשלטון מתוך רצון לשמר את זהותם. לאחר מרידות אלה, הצטמצמה אוכלוסייתם והיא התמקדה באזור הר גריזים. כיום  קיימת קהילה שומרונית בהר גריזים ובעיר חולון.

פסיפס הכתובת הועבר למעבדות רשות העתיקות לצורך שימור ומחקר.

כל הצילומים: רשות העתיקות (

תמונות אוויריות של הכתובת וגת היין המשוכללת. צילום: יצחק מרמלשטיין, רשות העתיקות

עבודות שימור הכתובת באתר. צילום: ראלב אבו דיאב, רשות העתיקות

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, תהיות שונות, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.