יינות הפרמיום של יקבי כרמל: כרמים יחידניים ועוד

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

הנה סקירת יינות שונים של יקבי כרמל, מהסדרות הגבוהות יותר: מדיטריניאן ויינות הכרמים היחידניים של היקב, כפי שהוצגו בסומלייה 2019

בתקופה האחרונה מנסה 'כרמל' להוביל מהלך שעיקרו שימת דגש דווקא על היינות הזולים והפשוטים של היקב, יינות המאסה, ופחות על היינות הגבוהים שלו. היו אפילו לא מעט שמועות על אודות אי שתילה מחדש של כרמים נגועים בווירוסים בקאיומי ובמקומות אחרים, ושינויים בתמהיל היינות. הדברים האלה הוכחשו אומנם, אבל בשפה די רפה ופחות מחייבת או מתחייבת, שהשאירו אותי עם לא מעט תהיות. הבצירים שיש היום מהיינות הגבוהים של היקב הם בצירים די בוגרים כבר (2016 ללבנים, 2014 לאדומים, כפי שנראה) ונראה כאילו שייצור יינות נוספים בסדרות האלה הושם על hold בצורה כלשהי.

הטעימה הבאה היא אם כן של יינות שקיימים היום בשוק. לדידי הם תצוגת תכלית נפלאה למה שיקב גדול יכול לעשות עם יינות גבוהים. אם היקב רוצה לעשות יינות בסיסיים טובים וזולים זה נפלא – מי אני שאלין על כיוון כזה, כצרכן – אבל זניחת היינות הגבוהים תהיה בכייה לדורות. אין שום יקב מאסה שיכול לחיות על יינות זולים בלבד, כמו שאין שום חברת קפה או עוגיות, שיכולה לחיות רק על נס קפה או על ביסקוויט מרי.

שרדונה כרם אדמון 2016
לא מזמן טעמתי וסקרתי את ה- 2015, שהיה מיינות השרדונה הטובים ביותר שנעשו כאן בשנים האחרונות. היין הזה טוב כמעט כמותו – לפחות בשלב הזה – והוא כבר שנתיים מהבציר: חומציות מצוינת, אף מאופק ואלגנטי ומינרליות קלה, עם סיומת רעננה. (90)

ריזלינג קאיומי 2016
אף יפהפה, פירותי, קצת מינרלי. פה עגול, מאופק וטיפה מנטולי. חומציות טובה בסיומת. יין שממש התרגשתי לטעום. (92)

מלבק אדמון 2014
האף בשרני-חייתי. לזה מצטרפות ארומות של קימל וגיר לבן, פרחים מתוקים. פה חלק, לא שמן וטאני בסיומת. יין יפה מאוד – מעכשיו עד 2023. (91)

קברנה סוביניון אדמון 2014
מעט ירוק, אבל על רקע של אף מאופק למדי וסגור (קצת עיפרון שחור). הפה עגול, רך מאוד במתקפה, טאני וחומצי ואולי קצת חם בסיומת.  לשתות מ- 2020 – 2025. (90)

מרלו שעל 2013
מאוד ירוק. הפה חלק, אלגנטי ורך. מפתח טאניות טובה. מבנה חומצי טוב, אבל לא בשורה אחת עם היינות האחרים בסדרה. לשתות עכשיו – 2022. (89)

שיראז קאיומי 2013
אף חם, מאוד פירותי. זה היין הכבד ביותר ממה שיש כרגע על המדף. הפה חלק, קטיפתי, עם סיומת טאנית מאוד. מעט מליחות מקורית בסיומת. צריכים לאהוב את הסגנון, אבל זה יין טוב. 2020 – 2025. (90)

מהמרתף (לא יינות למכירה):

מדיטרניאן 2010, מבקבוק מגנום
לשתות מעט מקורר. אף כבד, אפל ממש, סגול-אדום כהה. פה מלא וחלק, לא כבד ורק מתחיל להראות ריחות שלישוניים. קצת סטנדרטי לטעמי, אחרי מה שיש ליינות הטובים שבין יינות ה- SV להציע. (90).
אם יש לכם בקבוק רגיל מהיין הזה – שמרו עליו עוד שנתיים לפחות.

שיראז קאיומי 2004 מגנום
מהשנים היותר טובות שהיו בישראל בעשור-שניים האחרונים; שנה אלגנטית וטובה. היין הזה מראה כבר אף שלישוני טוב, בשל מאוד. קצת חם, אבל חלק ומלא פרי על הרקע של הריחות השלישוניים העדינים יחסית (קרקעית יער, קצת עור). סיומת טאנית. (90). אם יש לכם בקבוק רגיל – שתו אותו.

תודה רבה למירה איתן על הליווי בטעימה. מירה עוזבת את 'כרמל' בימים אלה, אחרי ששמשה "קצינת העיתונות" של היקב בשמונה השנים האחרונות. לפני זה הייתה קולגה מוערכת, ואני מאחל לכולנו שנוכל ליהנות שוב מכתיבתה.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.