פלדשטיין: העיקר לא למות משעמום

זהו חלק א' של טעימה ארוכה משל היינות של אבי פלדשטיין. חלק ב' אני מקווה בקרוב

אבא שלי, פרסומאי ותיק ומאוד מנוסה, אמר לי פעם "תקשיב ללקוח. בתוך מה שהוא יגיד לך, תמצא את הכותרת שאתה צריך למודעה."

אבי פלדשטיין

"אני עדיין חושב על רוגוב, כמעט בכל סיגריה שאני מדליק…"

והכותרת הזו היא אכן מתוך דברים של פלדשטיין, שאמר פעם – אולי גם יותר מאשר פעם אחת – שמוטב לעשות יין רע, מאשר יין משעמם.

פעמיים טעמתי את היינות של אבי בטעימות ארוכות או שיטתיות (ולא בקבוק פה או שם): פעם ראשונה, בביקור ביקב בגבעת כ"ח, זמן לא ארוך מאוד אחרי שהקים אותו, בשנת 2015. הכול היה עוד בחביות, ולא היו בכלל יינות גמורים. החלטתי שלא לפרסם אז רשמי טעימה.

הפעם השניה הייתה ב'ברוט', בקיץ 2016, בתאריך ההשקה הרשמי של היקב. אחרי הטעימה ההיא אמר לי מישהו ש"נראה כאילו פלדשטיין, איש רב זכויות, נהנה מאוד מפרגון של התקשורת." הנהנתי בראשי ללא התחייבות להסכמה אבל בהחלט פרגנו לאבי ועדיין מפרגנים לו מאוד. והנה, אחרי שאמרתי את זה, אומר שמגיע לו: בשום צורה הוא לא מאכזב את מי שמפרגנים לו. היינות מצוינים, כל יין בדרכו ובאופיו, ופלדשטיין יותר מאשר מספק את הסחורה, מעורר מחשבה, מלמד ומשכיל ללא הרף.

הסקירה שלפניכם היא כאמור חלק ראשון של סקירה שאני מקווה שתהיה ארוכה יותר. שימו את הציונים בצד רגע, ובואו ננסה להבין את החשיבות הצרכנית שלה, מעבר ל"כמה נקודות קיבל היין".

החשיבות הצרכנית שאני מקווה שתעלה כאן, היא באמירה שאבי פלדשטיין מספק יין בצורה עקבית, שנה אחר שנה אחר שנה. הוא יכול להתאים יותר לטעם או פחות, אבל אין נפילות. יותר מזה, מעבר ליין איכותי ומעבר לסגנון קבוע וברור, יש כאן חיפוש קבוע ומתמיד אחרי דברים נוספים, חדשים ומעניינים, והתפתחות בלתי פוסקת. אין בנאליה, אין חנפנות ואין more of the same.

זו, בעיני, מהות ההצדקה לקיומם של יצרנים קטנים בכל תחום, שלא לדבר על עולם היין.

פלדשטיין סמיון-סוביניון 2016
התחושה הראשונה שהייתה לי הייתה של יין דרום אפריקאי: עולם חדש בסגנון ואלגנטיות של עולם ישן, שתי מאוד ומקסים, עם ירקרקות ממש קלה. הפה עדין, מלא ושמנוני מעט ויש בו מינרליות. הסיומת מלאה, ארוכה ומקסימה. לא לקרר יותר מדי, בבקשה. לשתות או לשמור עד סוף העשור. (93)

פלדשטיין רוסאן 2016
הזן מקבל פירותיות מרשימה מאוד, ואופי שמזכיר במשהו ארומות של עץ. הפרי מגיע מהגליל המערבי – פקיעין – וזה וגם מה שיש בחבית (2018) הוא יין עשיר להפליא. אף מלא וטוב, פרי נפלא עם שלד חומצי משובח. יין לארוחת ערב ממש טובה של דגים שמנים. (91)

רוסאן 2014 היה מלא מאוד, מינרלי ושמנוני על השפתיים. אני דווקא שמח לשתות אותו עכשיו בטווח של שלוש שנים מהבציר.

פלדשטיין סמיון 2016
אחד מהזנים הבאמת אבודים של ישראל. באמת, זן שאפשר לעשות איתו דברים כל כך יפים, והפכו אותו למשהו שחייבים לעשות עבורו מסע שכנועים. זהו יין בעל אף ארומתי, מלא מאוד. הפה יבש מאוד וחומצי עם תחושה קלה בלבד של עץ, שעוטף את הכול בשקט. יין מקסים. (90)

פלדשטיין (ייקרא אחרת) כשר לבן 2015
זו טעימה ראשונה לדעתי של היין הזה: בלנד של סוביניון בלאן ורוסאן – צרוף מאוד מוצלח לטעמי – שנותן יין מאוד מלא. אף ארומתי, חומציות טובה שמגנה על היין מפני גלישה לפירותיות-יתר. יין יבש וטוב. (90)

שלם 2016
בלנד של זנים ובלנד של טרואר: דבוקי,  ויונייה, רוסאן וסוביניון בלאן, ממקומות כמו עמק אלונה והגליל העליון, לצד הרי יהודה. הויונייה – 35% בממסך – מרגיש כאן מאוד דומיננטי, ונותן יין עם פה מאוד מלא. החומציות טובה, וליין יש סיומת מתובלת ויבשה. זה היין היותר פירותי אני חושב, מכל המגוון. (90).

אדומים

פלדשטיין ארגמן 2015
שנה קשה, כזכור. אבי חזר לעבוד עם ארגמן מהשפלה, כאשר עזב את סגל, במקום הארגמן הצוין והמיוחד מאוד של דובב, שאותו בעצם נטע. כאן היבולים נמוכים והיין בעל אופי מאוד מתעתע. יש כאן גוונים שונים של ירוק – יום אחד פלדשטיין יכין את גלגל הארומות הירוקות של יינות ישראל – והם כולם מאוד עדינים. הם באים לצד טעמים של פרי שחור כמו שזיפים שחורים ואלה לוקחים אתכם לסיומת: ארוכה וחדה, שחורה ומרוכזת. יין עשיר, כבד ושחור באופיו, אבל כזה שיש לו חומציות טובה. הטאנינים מצוינים (היין עשוי על השזרות) והתוצאה הכללית מתאימה מאוד לטווח ארוך. (92)

פלדשטיין ארגמן 2018 (טעימת חבית)
גם זה מיוצר בשיטת אפסימנטו אה-לה פלדשטיין (סוד מסחרי) בצרוף תסיסת אשכולות שלמים. האף מלא ריחות של תותים מיובשים; קצת וניל. הפה סגול, עם קפה ירוק ותבלינים חמים. טאנינים טובים – נראה מה יצא.

פלדשטיין גרנאש 2015
ממש טרום בקבוק: צבע גרנאש אופייני – צלול ולא עמוק – עם מתיקות קלה. חומציות משובחת וסיומת בינונית – ארוכה עם נימות של אפר ותיבול. יין מאוד עצמתי – קצת עצמתי אולי מדי; שוב – נראה בעוד זמן.

גילגמש 2015
בלנד של קברנה סוביניון, קריניאן, גרנאש וארגמן עם סירה שתססה עם ויונייה.המתקפה עדינה מאוד, מרמזת. הפה עצמו מלא יותר, טאני ועוצמתי. זהו יין חלק, אלגנטי ובעל עוצמות טובות. (92).

 

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.