מכל העולמות: יינות מתוך פורטפוליו חברת הכרם, 2018

יינות מוכרים יותר ומוכרים פחות, כאלה שהם חדשים יחסית בקטלוג הגדול מאוד של 'הכרם' וכאלה שכולנו כבר מכירים: טעימה שתוכל לחחד מעט את הזיכרון, לפחות לחלקנו

אני מודה שחלקם של יינות היבוא בסקירות באתר הזה הוא קטן מאוד, יחסית ליין הישראלי. זה טבעי ונכון מהרבה סיבות, ומשקף את העובדה שרבים מהישראלים הולכים וקונים את מה שהם מכירים ומה שהוא בטוח עבורם: יינות מקומיים, שלפחות שם היקב אומר להם משהו.

חברת הכרם מחזיקה היום בפורטפוליו שלה לא פחות מאשר 750 מק"טים שונים, רובם יבוא, שחלק גדול מאוד מהם יש ממנו מספר בצירים במלאי. נכון, חלק מסוים מיועד ללקוחות קצה מוגדרים, כמו קבוצות מסעדנים מסוימות, אבל הרוב המכריע בהחלט מגיע לחנויות היין ולכלל המסעדות בארץ. בסך הכול, אומר שריאל שני, ראש חטיבת היין של 'הכרם', יש סדר גודל של 1,000 מק"טים שונים במלאי, והיין מהווה כיום כ- 1/3 מהמחזור של חברת הכרם, שמייבאת (וגם אחראית לייצור של) הרבה מאוד אלכוהול וגם בירה.

טרנדים ומגמות

מלבד העליה בצריכת יין לבן יבש, ישראל הפכה ממש בשנים האחרונות למעוז של יינות בורגון ושאבלי (זול), אבל בעיקר מדובר בתל ישראל, פחות על ישראל עצמה. מספיק להסתכל על מפת החיפושים אחרי הביטוי 'שבלי' בגוגל (למטה) ולהשוות אותו למשל לבורגון, כדי לדעת ששאבלי מעניין בעיקר את התל אביבים, ובורגון? אולי גם את ההרצליינים ואת הראשונאים.

הכרם זיהתה כבר לפני שנים את מגמת היין הלבן, ואחת הצורות שלה להתמודד עם המגמה הזו היא להוסיף יינות לבנים מאיטליה דווקא, אומר שני: "הכנסו הרבה יינות לבנים מזנים חדשים למלאי, גם כי אנחנו רואים שינוי באיטליה. שם יש יותר ייצור של יין לבן משהיה בעבר ואפשר לנצל אותו." החברה לא זנחה חלילה את היין הלבן מצרפת ולא את שבלי (יותר מתריסר תוויות מהאזור הזה יש בקטלוג), אבל שמה דגש על איטליה, גם בעזרת המומחיות שלה באזור.

שריאל שני

שריאל שני: הרבה חיבה לפוטבול, מלחמת העולם השניה וליין. (צילום: יאיר קורן)

הטעימה

כפי שאפשר לראות בצילום, מדובר בטעימה ארוכה למדי, מקיפה ומגוונת, של יינות שמחיריהם מתחילים בסביבות 65 – 70 ש"ח ומסתיימים אי שם באיזורי ה- 250 ש"ח לצרכן, אולי קצת יותר. היו כאן הרבה דברים מעניינים של ממש, לצד יינות טובים, אם גם לא מרשימים או מיוחדים.

La Tunella Rjialla 2016
ריבולה ג'יאלה, מפריולי – מאזור הגבעות המזרחיות, היותר נחשב. האף מיוחד ויפה מאוד, קצת מינרלי, עם נימות של משמש. הפה חלק מאוד, קצת מתקתק ועושה רושם של עשייה מסורתית. חומציות טובה וסיומת בינונית. (87)

Aristos Kerner 2016 Cantina Valle Isarco
ממש על הגבול בין אוסטריה ואיטליה, באלטו אדיג'ה דוברת הגרמנית. הזן הוא קרנר – שהוא מכלוא של ריזלינג עם זן אדום דווקא בשם טרולינגר. היינות מאוד ארומתיים ומזכירים ריזלינג. היין הזה הוא off dry, מאוד ארומתי – מזכיר אפילו קצת מוסקט – קצת מינרלי וטיפה מתובל בסיומת. (91)  בערך 140 ש"ח לצרכן.

Chateau de la Gravelle Gorges 2013
מוסקדה יבש, Muscade Serve et Maine שעבר עדכון קלסיפיקציה ב- 2011, כחלק ממגמה להעלות את המוסקדה על נתיב איכותי ומודרני יותר. היין נעים, למרות שנמצא בסוג של פאזה סגורה קצת. הפה מצוין ושווה להוריד בקבוק כזה מהמדף ואולי לחכות איתו קצת – למרות שמדובר כבר ביין בן חמש. (89/90) .כ- 110 ש"ח.

vila Nove Alvarinho 2017
יין פורטוגלי חביב, חצי יבש, ארומתי מאוד עם נימות עשבוניות. הפה לא מאוד מושך. (87)

Dr. Burklin Wolf 2014 Cuvee Weiss
מהפפאלץ, ללא ריזלינג: בלנד של וייס בורגונדר, סוביניון בלאן ושרדונה. מאוד ארומתי ומינרלי, מזכיר אשכוליות ומאוד יבש. ממש bone dry. מתפתח יפה בכוס ואפשר בהחלט לשמור. (90)

Reichsgraf von Kesselstatt 2015 Scharzhofberger Grosse Lage
אף מאוד מבושם, מפתח מינרליות קלה כבר, אבל לא משמעותית כל כך כמו קודמו. יש פה משהו ירוק grassy קל, מאוד יפה. יין משובח מיצרן די גדול. (92) משהו כמו 230 ש"ח לצרכן.

Boschendal Elgin Chardonnay 2015
מדרום אפריקה, מהצד האטלנטי: הדרים ומינרליות קלה, הפה טוב, שתי מאוד. ליין סטייל די אירופי, סיומת טובה. (90). הייתי משכיב לכמה שנים. 125 ש"ח בערך.

Billaud Simon Mont de Milieu Chablis Premier cru 2015
אף מתון יחסית, עם פרחים לבנים, פה עגול ודי מלא. חומציות מצוינת וסיומת ארוכה ויבשה. נפתח מאוד טוב בכוס וגם יכול להתיישן יפה. עשוי על הצד של העולם החדש. (91/92)  כ- 250 ש"ח לצרכן. לשמור, כאמור.

Chat. St. Michelle 2016 Indian Wells Chardonnay
ללא ספק אחד מהבתים הנמכרים ביותר של הכרם – סט. מישל – שיינות שלו תמצאו כמעט בכל מסעדה אסיאתית. מאוד ארומתי, פרחוני להפליא, עם פה יבש ועדיין רחב ונדיב ובלי שהוא גולש לבנאליות. (90) . כ- 130 ש"ח לצרכן.

רוזה – Chat. de Pampelonne 2017
קוט פרובאנס מאוד קלאסי, עם אף נעים, פירותי, ופה יבש. יין מאוד 'לאוכל'. (88) . 100 – 110 ש"ח

יינות אדומים

Villa Maria Pinot Noir Marlborough 2016
קצת עיקמתי את האף: לא שזה יין לא טוב, הוא פשוט לא ממש פינו נואר. הפה מלא, ואולי קצת מלא מדי. סיומת יבשה וטובה, קצת מינרלית. היה לי קצת More of the same. ניקוד? 84.

Langlois Chateau Saumur 2015
100% קברנה פרנק, מאוד פירותי ובעל מבנה טוב. אני ממליץ לשתות את היין בצעירותו: מאוד דובדבנים, פה יבש ויחסית מלא. (88) כ- 80 ש"ח. הבית בבעלות בולינג'ר, שקנו אותו בשביל הקרמאן דה לואר שלו…

Bardolino Monte Zovo 2017
עברנו לאיטליה, עם יין בעל אף ארומתי להפליא, מלא דובדבנים ופירות טריים. הפה חלק, קצת חם וקצת ירוק. הייתי מקרר קצת בהגשה. (87) 62 ש"ח לצרכן.

Planeta Nero D'avola Nocera 2014
יקב קטן יחסית בין היקבים של פלנטה (אחד מיצרני היין החשובים בסיציליה) שנמצא בצפון מזרח האי – ממש ב'טיפ' שמסתכל לכיוון איטליה. היין בעל אף שחור וטוב. הרבה פלפל שחור-אדום ונימות עשבוניות, טאנינים טובים והרבה הנאה. מאוד עולם ישן, לטעמי, ויין שמאוד כדאי לשתות עכשיו ואולי תוך שנה-שנתיים. הפרי שלו הוא העניין כאן. (92) כ- 130 ש"ח – בלבד, הייתי אומר. (תווית היין בישראל קצת שונה)

ולספרד:

Vina Alberdi Reserva 2011
ריוחה, מחצי בקבוק. אחד היקבים הוותיקים מאוד של הכרם; לה ריוחה אלטה. אף 'ריוחני' טיפוסי, עם עץ בוגר וטוב, הרבה דובדבנים ומשהו שהזכיר לי גרעינים שחורים. לשתות עכשיו – עוד שנה. (91)

Alvaro Palacios LesTerrasses 2016
גרנאצ'ה וקריניאנה מאוד עגול ויפה, טאנינים טובים מאוד ויין שישמח לעוד כמה שנים במרתף שלכם. מאוד יבש ובשרני. (92) פריוראט, אגב.  225 ש"ח.

Villa Antinori Chianti Classico Reserva 2013
מיצרן צעיר יחסית לאחד מאבות היין האיטלקי: הרבה רצפת יער ומחטנים, מאוד חם, עסיסי, עם עבודת עץ טובה וגוף בינוני. מחצי בקבוק – לשתות עכשיו או עוד מעט. (89)  130 ש"ח לבקבוק רגיל.

M. Chapoutier Les Meysonniers Crozes Hermitage 2016
אף סופר ארומתי, ממש מפוצץ פרחים. הפה עגול וטוב, יבש מאוד ופשוט טעים. כ- 140 ש"ח  ליין שהוא כולו סירה באף: פלפל שחור, מעושן וכו'. (90)

Catena Malbec Paraje Altamira 2016
עוד אחד מהיצרנים הקלאסיים של הכרם – מהעולם החדש, ארגנטינה. יין בעל אף מאוד אופייני לזן, מאוד בשרני ומענג. הפה מתובל, עסיסי מאוד ודי מלא. סיומת ארוכה וטובה. (89) . לא מאוד מורכב, אבל טוב. כ- 100 ש"ח.

ולקינוח: שוב איטליה:

Cordero di Montezemolo Barolo 2010
יצרן מצוין; משפחתי. נביולו מעולה, במחיר של 270 ש"ח בערך – שמה שאהבתי בו הוא שהוא היה פחות שגרתי. יש אותם דובדבנים ופירות יער צפויים אולי, אבל גם משהו של קליפת תפוזים, שאהבתי. הסיומת טובה אבל לפני כן מקבלים יין בעל מבנה מצוין, יבש ועוצמתי. (92/93). לשמור – כמה שרוצים. לשתות? השנה זה כבר בסדר.

תודה רבה לשריאל שני ולחברת הכרם, וליאיר קורן, עמיתי, על הצילום של שריאל ושל כלל היינות יחד. כל שאר הצילומים – מאתרי היקבים השונים.

 

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.