עו-גי, עוגיעוגי עוג, עוג מלך הגולן

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

האמת, שרציתי לשמור את הכותרת הזאת לאורי חץ ול'עוג' של שאטו גולן, אבל הקדימו אותו עם הטעימה. אז eat your heart out – חץ
את השאטו עוג – אני בוש לאמר – לא זכור לי שטעמתי. לא תחת תווית, נגיד ככה, וזו הסיבה ש'בזלת' מקבלים את הכותרת השנונה הזאת*, פרפרזה על הפזמון החוזר מהשיר הנפלא של אלתרמן. מסכן עוג מלך הבשן: המשורר ירד עליו ועשה ממנו צחוק, וזה לא ממש היה הוגן: הוא היה האחרון לרפאים, ומלך על האמורים, ולא רק:

עו-גי, עוגיעוגי עוג, עוג מלך הגולן 1

מיטתו של עוג. (תחריט: Johann Balthasar Probst, 1770)

המדרש אומר שהוא היה היחידי (מלבד נח ובני ביתו) ששרד את המבול. עוג היה אותו 'פליט', שמוזכר בבראשית, וחי לאורכו של כל התנ"ך, עד אשר מצא את מותו בספר דברים. היה כל כך גדול, וכל כך השפיע על שוקים שלמים של נהנתנות ואהבת חיים והנה, מלבד איזו אצבע (במגרש הרוסים) וספק איזו מיטת ברזל ענקית שעדיין מחפשים אחריה, לא נשאר ממנו דבר וחצי דבר.

אבל עכשיו יש על שמו. (וגם יין.)

'מבשלת הגולן' הוציאה בימים אלה את הבירה העונתית השניה שלה, והראשונה בניצוחו של עמרי זילברמן, הברומאסטר החדש של המבשלה (הראשונה – ויכול להיות שאני טועה כאן, היתה בירה חיטה, שיצאה כעונתית עוד לפני שלוש שנים או משהו, ונשארה במגוון). המבשלה גדלה בשנה האחרונה, ומה שהחל עם 4,000 ליטר בירה בבישולים הראשונים שלה אחרי כניסת יקבי לשותפות, מסתיים עם כ- 100,000 ליטרים של בירה בשנה האחרונה. טלי לוין, מנכ"לית המבשלה, אומרת שהמבשלה מייצרת היום כ- 12,000 ליטר בחודש, ומפיצה לכ- 200 נקודות מכירה ברחבי הארץ.

 'עוג ג'ינגי" קוראת המבשלה לבירה החדשה, ולמרות השם העצום, לא מדובר כאן בבירה כבדת משקל או עתירת אלכוהול. למודאגים אומר שיש כאן בסך הכל 4.1% אלכוהול, מה שבעיני רבים הופך את ה'עוג', ל'עוגיה'. אבל עוגיה טעימה; עוג בילדותו, כזה.

עו-גי, עוגיעוגי עוג, עוג מלך הגולן 2

בזלת הגולן 'עוג': בירה לסוף הקיץ, ולתחילת שנה חדשה. צילום: כפיר חרבי

בזלת 'עוג' עשויה כבירה לסוף הקיץ, אומר עמרי זילברמן. משהו סתווי, מרווה, שאפשר לשתות כבר בטמפרטורות מעט גבוהות יותר – 10 מעלות. היא מוגשת בגביע טוליפ רחב מאוד, במזיגה מחבית או מבקבוקי 330 מ"ל.

זוהי בירה בצבע כתום עמוק, בעלת קצף לבן, סמיך ועמיד למדי. באף אפשר להרגיש ריחות של לתת, לצד משהו פרחוני-מתובל, ונעים מאוד. אפשר להרגיש מדוע בחר זילברמן ללכת על שני סוגי הכשות בהם בחר: ההלרטאו והטטנאנגר – שני סוגים קלאסיים לייצור לאגר.

בפה, הגוף בינוני-קל, בעל מרירות טובה וסיומת עסיסית מאוד אך לא ארוכה. זוהי בירה מרווה, עשויה היטב והעיקר – נקיה.

סיכום?

הבירה טובה והכיוון מצוין. לטעמי, אם המבשלה תמשיך ללכת על הכיוון הגרמני-צ'כי האוורירי יותר, במקום על בירות בלגיות כבדות משקל, יהיה כאן שמח הרבה יותר.

—————–
*לא משנה, ובאמת שזה לא נאמר בסרקאזם, או שאני רוצה לסכסך או משהו. השאלה הזאת עלתה, ובכל מקרה, 'בזלת' ו'שאטו' פועלים שניהם בשוקים אחרים, כך שבאמת אין בעיה. איילה זינגר – מי שעומדת אחרי מיתוג המבשלה – טרחה לציין באוזני שלא רק ש'רמת הגולן' בדקו הכל, אלא שרשם הסימנים אישר להם לרשום את הסימן 'עוג' בלי שום בעיה. אין פה גם מצב של הפרת זכויות – כמו לדוגמא זה שגיליתי להפתעתי המרובה, ממש לאחרונה: יקב מסוים עשה שימוש מסחרי במשהו שכתב כתב יין מסוים (הלו, בלי שמות), בלי לקבל את אישורו של אותו כתב. למרות שקטנוניות אינה דרכו של הזֶן, לאותו כתב עשויה עדיין להיות דילמה, האם לשמור על יחסיו התקינים והטובים עם אותו יקב חובב שיחות טלפון ידידותיות, או לפנות לבית משפט, כדי שיורה לאותו יקב לפרסם התנצלות ולהוריד את הפרסום – לפחות בשלב ראשון.

זה ממש לא המצב הזה.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה בירה, ידיעות בירה, תהיות שונות, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 Responses to עו-גי, עוגיעוגי עוג, עוג מלך הגולן

  1. מאת ליאור‏:

    יא זריז
    אצלי עוד נשארה בירה בזרם הדם

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.