אלטו פיאמונטה: אזור יין נולד מחדש

נביולו זה יופי, אבל ברולו וברברסקו טובים זה יקר. יקר מאוד.

כאן, בלסונה למשל, המחירים עדיין רחוקים ממחירי הדרום וחובבי הנביולו שבינינו ימצאו כאן יינות אופייניים מאוד לזן, בעלי כושר התבגרות יותר מאשר מרשים: טעמתי יינות בני 13 שנים ויותר, שהיו צעירים בגופם וברוחם, ויש לזכור שרעיון הביקור שלי לא היה "להוכיח התיישנות".

היינות שנמכרים היום הם בצירי 2012 עד 2015. הם בעלי אותו אופי פרחוני-דובדבני, עם לא מעט בשרניות ואניס, אבל יש בהם עוד הרבה יותר:

החומציות הגבוהה של הקרקע וההרכב שלה, ההבשלה האיטית – מזג האוויר כאן נפלא לנביולו, תומך הבשלות ארוכות ובעל הפרשי יום-לילה ניכרים – והדגש על עבודת כרמים אורגנית כמעט בכל מקום יוצרת יינות ארוכים, בעלי נגיעות מינרליות יפהפיות, כמעט מלוחות לעיתים, מלווים בטעמי פלפל שחור עוקצני וחומציות מעולה.

אין כאן יינות בומבסטיים, אין אלכוהול גבוה ואין טאנינים הורסי פאלט וחדוות-לגימה. יש כאן יינות מאוזנים מאוד ואלגנטיים שתענוג לשתות, אבל אפשר גם לשמור.

מה לעשות חוץ מיין, אם אתם בסביבה של ביאלה ולסונה?

אם אתם קוראים וכבר חושבים על ביקור באזור, אני יכול להמליץ, בחדווה, אבל לומר לכם כך:

קחו בחשבון שחלק ניכר מהיצרנים האלה מייצרים אלפי בקבוקים בודדים בשנה; חלק מהם לא מחזיקים "מרכז מבקרים" או אפילו יקב מסודר, אלא רק כרמים – את היין שלהם הם מייצרים ביקב שכן.

החוויה כאן היא בשיחה עם המגדלים, בטעימת היין ובאזור כולו: חוויה של טיול בתוך היערות, בין שטחים שפתאום נגלים בהם כרמים צעירים או ותיקים.

שווה לטייל בסביבה: טפסו ועלו למשל למתחם הכנסיות שנקרא Santuario di Oropa שמעל עיר המחוז Biella. בגובה 1,167 מטרים ויותר תוכלו לא רק לשתות כוס בירה מקומית מצוינת – Menabrea – אלא גם להתרשם ולחוות את הערפל המקומי, שהעניק לנביולו את שמו.

העיר עצמה – במיוחד החלק העתיק שלה – יפה ושקטה, אולי שקטה מדי לתייר הישראלי, אבל מלאה היסטוריה מקומית. יש כאן גם בית כנסת, שהיה סגור ביום בו ביקרתי. הוא נמצא אגב, בסמטה קטנה בגב של בית הסוהר המקומי, לשעבר.

ומכאן – ליקבים; קראו הלאה

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.