חלון לים התיכון

עדיין מזמינים קברנה סוביניון ומרלו במסעדה? הגיע הזמן שתכירו את הטרנד החדש של עולם היין הישראלי – זנים ים תיכוניים שהגיעו אלינו מדרום צרפת ומתחבבים על יותר ויותר ייננים ישראלים.

הטרנד האחרון בעולם היין הישראלי הוא יינות מזנים ים תיכוניים. לא עוד יינות קברנה סוביניון כבדים, עתירי עץ ואלכוהול, אלא יינות קלים יותר. יינות מזנים שעליהם לא שמענו עד לפני שלוש או ארבע שנים, אבל כאלו המתאימים לאקלים המקומי ומספקים חווית שתייה רעננה ועדינה יותר.

מרבית הזנים הללו גדלים באופן טבעי בדרום צרפת, בעיקר בשאטונף דו פאפ- בחלקו הדרומי ביותר של עמק הרון. זהו אזור חם יחסית ודי יבש, בזכות רוחות המיסטרל שנושבות בו. הוא דומה לאקלים הישראלי בגלל החום, אבל שונה בגלל היובש היחסי וסוגי הקרקע המצויים בו. בישראל נפוצה אדמת הגיר והטרה רוסה, ואילו בשאטונף נטועים הכרמים בעיקר בקרקע חלמיש שעליה שכבה של חלוקי נחל המפזרת את החום שנוצר בקרקע בצורה שונה מזו המתרחשת בישראל.

בין התכונות שהופכות את זני עמק הרון לאטרקטיביים לייננים הישראלים אפשר למצוא את יכולתם להניב יבולים גבוהים ואת העמידות בפני מזיקים שונים. אבל החשובה ביותר היא אותה התאמה לאקלים חם, שמתבטאת ביכולת להבשיל בצורה מיטבית עוד לפני שכמות החומצות בענב יורדת. ריכוזי החומצות חשובים, כיוון שהן אלו המעניקות את הרעננות ליין, והופכות אותו מיין כבד, מתקתק וחסר חן וליין בעל רעננות טובה, שכיף לשתות אותו.

רוסאן

אחד מהזנים הלבנים שנטועים באזור שאטונף דו פאפ. בטעמים שלו הוא מזכיר קצת תה ואגסים, ויש לו גוף מלא וטוב.

החלוצים בארץ בשימוש ברוסאן היו יקב תבור ויקב בנימינה, שהחלו לייצר רוסאן זני לפני כחמש שנים.

הרוסאן של בנימינה, בסדרת הריזרב של היקב, נמכר במחיר שקשה לעמוד בפניו (59 ש"ח) זהו יין לבן נעים מאוד, פירותי ומתאים לא רק לאקלים שלנו אלא גם לאוכל המקומי המתובל. הארומטיות והפירותיות שלו יהלמו גבינות עיזים.

קונואז

זן מאוד מעניין שמקורו בעמק הרון, על אף שגם שם הוא אינו נפוץ במיוחד, אולי בגלל צבעו החיוור.

בידיו של זאב דוניה, היינן והבעלים של יקב סוסון ים המייצר קונואז זני בשם Pure KU הזן הזה מניב יין מיוחד  עם משהו מתובל-מפולפל, רענן מאוד ובהחלט לא שגרתי. כדאי לנסות אותו עם גבינות כמו תום או גבינות חצי קשות.

גרנאש נואר

אולי הזן הכי ים תיכוני שיש: לא רק משאטונף דו פאפ, אלא בכל ספרד, באזורים נרחבים בצרפת ובמקומות אחרים בעולם שחולקים איתנו את האקלים.

מהזן הזה תוכלו למצוא המון יינות מקוריים וטובים, אבל אחד המייצגים הבולטים הוא זה של ויתקין: גרנאש נואר, בעל צבע טוב, חומציות גבוהה, ארומות של בשר ומנטה וטעמים של פירות אדומים. יין מושלם לשוק טלה עסיסי או סטייק שמן על הגריל ומנגד – לגבינות ספרדיות קשות.

מרסלאן

זהו לא זן אציל אלא הכלאה של קברנה סוביניון וגרנאש. הוא בעל גרגרים קטנים ומרוכזים ועמידות מעולה בפני מחלות ומזיקים שונים ובעיקר עמידות בחום. כיום, ארבעים שנים ויותר מאז שהוצג לעולם בעיירה קטנה ליד מונפלייה שבדרום צרפת, הוא זוכה לעדנה בזכות תכונות אלה, ואנחנו זוכים לטעום יינות מאוד לא שגרתיים.

רקנאטי מרסלאן רזרב הוא אולי המחוספס ביינות שאני ממליץ עליהם כאן: טאני, יבש ומתובל, טיפה פרחוני אם נותנים לו זמן בכוס. יין מצוין לבשרים אדומים או גבינות קשות, מתיישנות.

דבוקי

זן ענבי מאכל מקומי לגמרי, שלמרבה הפלא שימש לא מעט לעשיית יין בישראל. למה? כיון שכאשר היה מחסור בענבים לבנים ביקבים הגדולים, נהגו "לעבות" את מה שהיה כתוב על התווית עם מה שהיה בכרמים. ומה שהיה בכרמים היה בין השאר גם הזן הזה; מתקתק וארומטי.

הדבוקי נותן תוצאה טובה בידיהם של מספר ייננים: אצל אבי פלדשטיין (יקב פלדשטיין) הוא מיוצג כיין זני למהדרין, בעל טעמים עשבוניים ורעננות. בתור בלנד, הוא משתלב בצורה יוצאת מהכלל בידיהם של יינני טפרברג: ה'פמיטאז" הוא פצצה ארומטית נהדרת, במחיר של כמה עשרות שקלים בלבד. בגלל הניחוחות המורכבים שלו הוא יתאים על דרך הניגוד לגבינות עיזים עדינות ורעננות, או על דרך ההשלמה לגבינות קשות ומיושנות.

פורסם לראשונה ב'גורמה' של מגזין את.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.