מהו טעמו של הסוביניון בלאן?

ניו זילנד

האחות הקטנה של צרפת, בכל מה שקשור בענייני סוביניון בלאן, אני מניח. פיזור טעמים שאליבא דוויקיפדיה דומה מאוד לזה של הלואר, ומוניטין מפה ועד לקוטב הדרומי. חוצה יבשות, ממש.

ציור 3: טעמי היין של ניו זילנד

ציור 3: טעמי היין של ניו זילנד

ציור מספר 3 מראה את פיזור המילים של יינות ניו זילנד מהמגזין. אם חשבתם – במידה לא מעטה של צדק – שתמצאו שהמילה הראשונה, הגדולה ביותר (ולכן התכופה ביותר בתיאורים) היא המילה gooseberry, הרי שטעיתם.

הנה, למרות שאותו טעם ירוק מוזר שג'נסיס רובינסון הגדירה כ"שתן חתולים על שיח גוזברי" הנחיל לניו זילנד את תהילתה, דווקא האשכולית הצנועה היא-היא שטעמיה מופיעים תכופות בתיאורי היין הניו זילנדי.

עלים ועשבים, עגבניות ואז פירות טרופיים שונים מלווים את היינות של ניו זילנד והמילה "medium" מככבת: הכוונה לעוצמת היין – בינונית, ולא כבדה.

אם משווים את התיאורים האלה – צרפת וניו זילנד – מגלים שיש אכן תאימות מסוימת: החלק העשבוני משותף לשתי המדינות, והאשכולית – האשכולית שם, big time. הרבה יותר מכל דבר אחר.

אז האם כלשהו הוא באמת "ניו זילנדי"?

הלכתי ל- Cellar Tracker, כדי לחפש יין ניו זילנדי אחד טוב, סוביניון בלאן ברמה טובה – אותה רמת 19$ בערך – שיש עליו כמה שיותר רשמי טעימה.

ואיזה כיף: 2016 Kim Crawford Sauvignon Blanc Marlborough, זכה לציון ממוצע של ציון 87.7, ויש לא פחות מאשר 145 רשמי טעימה במאגר.

האם זה יין אופייני? בעיני הצרכן חובב היין כנראה שכן: יש ממנו 2,611 בקבוקים במאגר – מספר עצום, ו- 95% מהאנשים שטעמו אותו, אהבו אותו וחושבים שזה יין טוב.

  • ומה פרופיל הטעמים שלו? האם הוא עשבוני או טרופי?
  • האם הוא מתאים לפרופיל הטעמים של טועמי המגזין?

Vox Populi, אם ככה, וציור מספר 4 מדבר בעד עצמו, אני חושב: מי שיצר את היין הזה, ייצר אותו ממש לפי הספר, עם הרבה אשכוליות, חומציות טובה, קצת טרופיות ומעט מאוד מאותו משהו שמזכיר, איך נאמר? שתן חתולים על שיח גוזברי.

ציור 4: סוביניון בלאן מייצג מניו זילנד: הרבה אשכולית, לימון ורעננות.

ציור 4: ב- סלר טרקר: סוביניון בלאן מייצג מניו זילנד: הרבה אשכולית, לימון ורעננות.

לאן נעלם החתול והגוזברי בוש שלו?

בציור מספר 5 אפשר לראות תוצאות של כ- 20 יינות שונים מניו זילנד, מרשמי טעימה אקראיים לחלוטין של מכמה אתרים: דקנטר, שני אתרי יצרני יין ניו זילנדי ועוד שני אתרי ביקורת כלשהם. העניין כאן הוא שמדובר ביינות בעלי ציונים גבוהים מהממוצע; יינות כאלה שדקנטר ואתרים אחרים ממליצים עליהם כעל יינות "גבוהים" או גדולים, מניו זילנד.

ציור 5: גוזברי מצד אחד, טרופי מצד שני. לאן נעלמה האשכולית של ניו זילנד?

ציור 5: גוזברי מצד אחד, טרופי מצד שני. לאן נעלמה האשכולית של ניו זילנד?

בסכמה הזו רציתי לראות עד כמה שונה פיזור התיאורים והמילים המובילות באתרים שונים, לעומת המגזין "שלנו". זה לא סטטיסטי ואפילו לא מאוד מלמד, כיון שאין לדעת מה ידעו הטועמים על היינות שלפניהם, אבל דבר אחד כן אפשר לראות כאן: פתאום, דווקא ברשמי הטעימה האלה, מופיעה המילה gooseberry במלוא הדרה.

  • האם הטועמים מנוסים יותר, ולכן ידעו להגדיר במילה אחת את כל אותם הטעמים הירוקים?
  • ואולי הם ידעו מה לחפש, דווקא, או חשבו חזק מה הם אמורים לכתוב?
  • ואולי היינות הטובים יותר של ניו זילנד הם אכן יותר "גוזברי" מהיינות האחרים? שהם מיץ אשכוליות?

מי אני שאומר…

והאם יש משהו שהוא "הלואר במיטבו"?

אם יש משהו כזה, זה יין של דידייה דגונו המנוח, האיש שרצה לעשות את הסוביניון בלאן הטוב ביותר בעולם.

משלו, בחרתי את ה- 2007 Didier Dagueneau Pouilly-Fumé Silex , יין שהיו לו משהו כמו 105 רשמי טעימה (פחות כמה בפולנית ואיטלקית, שזנחתי). הרשמים מופיעים בציור 6, וגם אלה מדברים בעד עצמם: חומציות גבוהה, מינרליות משמעותית, הרבה הדרים והרבה "ירוק".

ציור 6: יין 'גדול' מהלואר. השוו אותו לממוצע הטעימות הצרפתי של ה- Wine Enthusiast. האם הוא מאוד שונה? עד כמה?

ציור 6: יין 'גדול' מהלואר. השוו אותו לממוצע הטעימות הצרפתי של ה- Wine Enthusiast. האם הוא מאוד שונה? עד כמה?

לסיכום החלק הזה, בגלריית התמונות שלמטה אפשר לראות את מילות המפתח הראשיות ליינות סוביניון בלאן ממקומות שונים בעולם.

שווה לראות שבמקומות 'חמים' כמו זה שלנו, ביינות יש אלמנטים עשבוניים לצד מאפיינים טרופיים, בעוד שבמקומות קרים יותר מתקבלים טעמים ירוקים וטעמי הדרים, אבל קשה מאוד למצוא מאפיינים טרופיים ומאפייני הדרים שיגורו זה לצד זה.

 

לחלקו השלישי והאחרון של המאמר הקליקו כאן

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, תהיות שונות, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.