לה ז'אמל: (גם) מורבדר משובח

השקדיות מחזקים את השיווק של אחד ממותגי היבוא שהם מאמינים בו מאוד, והוא לה ז'אמל שמאזור לנגד'וק רוסיון שבדרום צרפת. היינות עצמם – רובם – מעניקים תמורה טובה מאוד לכסף

פרדריק פקאו, מנכ"ל לה ז'אמל, ביקר כאן בישראל ממש לאחרונה, לקראת תערוכת סומליה 2018. במאמץ שיווקי רב, האחים העניקו ליקב את הדוכן שלהם בתערוכה השנה, גם בגלל החשיפה לקהל הרחב בתערוכה עצמה. למה? כיון שהמותג הוא מותג "value", בראש ובראשונה, מעין "החתול מצרפת" (רמז לגאטו נגרו).

פקאו דיבר מעט על לנגד'וק והזכיר שמדובר בחבל ארץ בינוני בגודלו, אבל בעל תפוקת מטורפת, ממש: באזור מייצרים יותר מאשר בכל אוסטרליה וניו זילנד יחד. את היין הזה צריך למכור, מן הסתם, ועד לפני כמה שנים הוא נמכר בעיקר כיין מכלים, ליצרנים גדולים מהצפון או כיינות ביורו-שניים.

יבוא יין והקלות בכלל על תנועת יין באירופה גורמים צרות צרורות ליצרנים באזור לנגד'וק, ואין פלא שזהו האזור בו צמח מה שהצרפתים מכנים "ארגון טרוריסטי" בשם Comité Régional d'Action Viticole או  (CRAV, Regional Committee for Viticultural Action).

מורבדר

לה ז'אמל מורבדר (צילום יחצ)

הגוף הזה אחראי לכמה וכמה מהמהומות הגדולות ביותר סביב עולם היין, מאז מהומות השמפניה של תחילת המאה ה- 20. ממש בימים אלה-  16 בינואר 2018 – הוחלט לעצור שבעה ייננים מהאזור, בחשד שהיו מעורבים במהומות-יין באביב של 2016.

אבל מציאות לחוד, ויין לחוד:

לה ז'אמל הוא מותג יין של קתרין ולורן דלוניי, שני בני זוג שמקורם בבורגון בכלל, ונפגשו בזמן הלימודים שלהם. היא הגיעה ממשפחה של כורמים והוא ממשפחה של בעלי יקב, והרצון לעשות משהו אחר ושונה,ללא גבולות אפלסיונים נו'קשים כמו אלה של בורגון, שלח אותם לדרום צרפת.

קתרין – שבצוותה שבעה יינננים ושני כורמים – היא "מעצבת היין" של היקב. החברה מייצרת 6,000,000 בקבוקים בשנה, רובם תחת המותג לה ז'אמל. בנוסף לו יש מותג אחר, גבוה יותר.

בארץ נמכרים היינות הבסיסיים במחיר של 50 ש"ח פחות או יותר, והיינות הגבוהים יותר בכ- 80 ש"ח. בעיקר מדובר על יינות זניים (22 סה"כ – תשעה מגיעים ארצה) לצד כמה בלנדים.

מהמגוון של שקד אהבתי מאוד את המורבדר 2015, שהפה שלו מקסים, קטיפתי מאוד ובעל פירותיות מצוינת. הוא בעל סיומת טובה, חומציות טובה ובסך הכול, גם הם הוא לא מורכב במיוחד, הוא נותן תמורה מצוינת ב- 50 ש"ח.

יין נוסף הוא ה- Selection Special GSM 2016, שלו אף פרחוני ומאוד נעים, טרי, והפה חלק וטאני בדיוק במידה (80 ש"ח).

השרדונה-ויונייה 2015 בהחלט טעים, הקברנה סוביניון טוב, אבל לא משהו שאי אפשר למצוא במקומות אחרים. יש גם רוזה, שעשוי מסנסו, שאהבתי. הוא עשוי בדימום, יש בו פרי טוב ובסה"כ יכול להיות אפריטיף נחמד לכל ארוע.

 

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.