סומליה 2018: ביקור שני

ובמהלכו: יינות של מרגלית ובר-מאור, אחד אדום של שאטו גולן ועוד משהו מהגולן, שמבחינתי, חבל שטרח

יקב מרגלית
היקב הציג שני יינות חדשים לחלוטין בפורטפוליו שלו: אחד לבן, שהוא בלנד של שרדונה וזן לא מוכר, ככל הנראה מוטציה של זן אדום, אולי סנג'ובזה. מרגלית מציגים את הזן עצמו תחת השם "מרגלית בלאן" והיין נקרא אופטימה 2016. זהו יין נעים, שנראה ששווה לחכות ולראות מה יקרה לו בבקבוק ובבצירים הבאים.  על הריזלינג החדש ויינות אחרים אפשר לקרוא בסקירה די עדכנית שלי, שנכתבה אחרי ביקור ביקב.

היין השני הוא אניגמה נאפה 2012: בלנד של קברנה סוביניון עם פטי ורדו ומעט מאוד (8%) קברנה פרנק. יחסית ירוק, מאוד אלגנטי, נעים ומאוזן, יין עשוי היטב מכל בחינה. מחירו הוא 600 ש"ח לצרכן, ולפני שאתם צועקים אומר כך: היין יוצר בכמות של שלוש חביות בלבד, בביקור של בני מרגלית בנאפה לפני כמה שנים. הושקעה בו לא מעט עבודה, מאמץ ויוקרה והוא בהחלט במסגרת "סמל" או token, מאשר יין כשלעצמו. על התווית, אגב, כתוב "יאיר", משהו שמזכיר נשכחות, מתחילת הדרך…

יקב
כרגיל, הכול מעניין, אבל שני יינות בלטו מאוד: הארכיטיפ 2014 (230 ש"ח): מלא, עגול, טאני, יבש להחריד, חומציות מצוינת ובעטנות חסרת פשרות. יין יקר, שגם מי שמבין ביין ישמח לשתות ממנו. (91).
היין השני הוא תמוז 2015: טעמים וארומות עשבוניות מאוד מעניינות, מלוות ארומות שמקורן מעט בחבית (דגים מלוחים). מתפתח מאוד יפה בפה; מאוד מאוזן, למרות שהוא די בשל. 85 ש"ח לצרכן, בהחלט שווה (89).

עוד אהבתי את ה'נדיב בלאן' בציר 2016: שרדונה וסוביניון בלאן. זה לא שהוא ללא פגם, אבל הוא בהחלט מפתיע, פירותי ומינרלי. רכיבי היין של השנה הבאה נראים מבטיחים להפליא.

בלטו לטובה גם כמה יינות של יקב : סוביניון בלאן פריך וטעים, מדויק ולא חד מדי. שרדונה טוב ואפילו גווירצטרמינר חצי יבש, שממשיך את מסורת היינות האלה ביקב.

שאטו גולן
קודם כל – גשם ורוד חדש, בקרוב. יופי של יין. סוביניון בלאן טוב מאוד – קצת שונה מבצירים קודמים, לדעתי. שנית, מגנום של קברנה סוביניון בציר 2004: יופי של יין, מאוד פירותי, עסיסי ומלא, עם תחילתה של התבגרות. יש עוד דרך ויש עוד כמה בקבוקים למכירה ביקב (850 ש"ח).

ולסוג של אכזבה:

לא ממש אכזבה, כי לא הכרתי קודם ולכן לא ציפיתי לכלום, אלא יותר ל"אתמהה": יקב שנקרא Terranova: הוא נמצא ב'כנף', בגולן, כאשר הכרם שלו הוא בתל פארס. שלושה יינות זניים בפורטפוליו + שני בלנדים. היינות הזניים סתם לא ממש מוצלחים, כאשר השיראז מתוק להחריד. בלנד שנקרא "בראשית" – מרלו, שיראז וקברנה סוביניון: ה- 2015 היה מחומצן מאוד ולא אטרקטיבי, וה- 2014 היה מחומצן פחות, אבל לא יותר מזה מבחינת איכות. בלנד נוסף – 'חבית' שמו, היה יותר מוצלח; משהו כמו 85 – 86, עם שלד טוב ולא מתוק כל כך. שאלתי ממתי הם עושים יין, והתשובה הייתה 2006.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.