יינות אוסטריה: מגיעים לישראל

פאנלים וולטאיים ליקב או לבית

האוסטרים באים, האוסטרים באים: הכינו את עצמכם להרבה לבן. גל של יינות אוסטריים הולך לשטוף את חופי ארצנו.

אם לשפוט לפי הנעשה בתערוכת Prowein האחרונה, זו שביקרתי בה, האוסטרים הולכים לכבוש את חובבי היין בקיץ הקרוב ולהיות הדבר הבא גם בשנה – שנתיים לאחר מכן. עם לא מעט יינות לבנים, כן, אבל גם יין אדום, שמיועד בעיקר לחובבי הפינו נואר והסירה. הגל הזה מגיע גם אלינו. עד כדי כך יהיה כאן שמח, שנוכל אפילו להשוות בין ריזלינג אוסטרי לריזלינג גרמני, או פינו נואר מאוסטריה וגראובורגונדר גרמני, אם רק נרצה. הנה אם כך מבוא למה שהולך לקרות – בכמה שלבים.

באוסטריה נטועים משהו כמו חצי מליון דונם של כרמים, אבל בצורה מאוד מוזרה, וכמעט לא מאוזנת: כל נטיעות היין של המדינה דוברת הגרמנית הזאת, שהיתה פעם אחת מהאימפריות הגדולות ביותר (ולכן היתה חשופה להשפעות חיצוניות רבות בכל מה שקשור באוכל ושתיה), מרוכזות במזרחה. מספר איזורי היין לא גדול, אבל גם לא קטן, ואוסטריה יכולה גם להתגאות בכך שהיא המדינה היחידה באירופה שבה לעיר הבירה שלה – וינה – אפלסיון משלה.

מפת אזורי היין של אוסטריה

מפת אזורי היין של (מקור: AWMB)

שווה יהיה לכם לעשות הכרות ולנסות לזכור שמות כמו ואגראם (Wagram), קמפטאל (Kamptal) וכאו (Wachau) ואייסנברג (Eisenberg), אבל כדי לעשות את הדברים פשוטים, הייתי מציע לצרוב לזכרון בעיקר שלושה אזורי-על, שהן בעצם מדינות, שכן אוסטריה היא פדרציה.

Niederosterreich – סביב אזור וינה, גובל בצ'כיה וסלובקיה מצפון ומזרח. וכאו, קמפטל, קרמשטאל, ואגראם ו- טרייזנטאל (Traisental) הם כמה אזורי יין באזור זה, כשבסך הכל ישנם שמונה אזורי יין בנידראוסטרייך, ש- 44% ממנו נטועים בגרינר ולטלינר, הענב הלבן. זהו אזור היין הגדול ביותר באוסטריה, עם השפעה רבה לדנובה, שעוברת דרכו.

Burgerland – אזור היין המרכזי (זכרו שאוסטריה הייננית נמתחת מצפון לדרום, במזרח), עם גבולות עם סלובקיה והונגריה. את האזור הזה מחלקים לשלושה – צפון, מרכז ודרום. בגדול זהו אזור של יינות אדומים: הוא חם למדי, עם יינות ממש בשלים לפעמים. זני ענבים? בלאופרנקרייש, הענב האדום, הוא אולי המוכר ביותר מאזור זה, אבל לא רק: תוכלו למצוא מכאן גם יינות שרדונה מצוינים, כמו גם וייסבורגונדר (פינו בלאנק) וגרינר ולטלינר. באזור Neusiedlersee – אגם גדול בשם זה – תוכלו למצוא יינות Blauer Zweigelt אדומים, לצד יינות קינוח ויינות בוטריטיס, שמתפתחת פה היטב, בגלל הלחות מהאגם.

Steiermark – זהו האזור הדרומי ביותר, שגובל בסלובניה. אזור הררי זה מחולק לשלושה חלקים והוא מפיק יינות לבנים מצוינים, כולל יינות סוביניון בלאן טובים מאוד. הרבה זנים ארומתיים תמצאו כאן, וליינות של Styria – השם האנגלי של שטיירמארק – יש אופי מיוחד מאוד: לצד יינות 'שמחים', קלים לשתיה בצעירותם, יש גם יינות לבנים בעלי גוף ועצמה, שמיועדים ממש להתיישנות.

Wien – וינה. לא הרבה ערי בירה יכולות להתגאות ביקבים של ממש ובכרמים של ממש שנטועים בהן. והנה, וינה, עיר גדולה למדי, מוקפת בלא פחות מאשר 6100 דונם של כרמים, כשבעבר היו מאלה ממש בתוך החומות שלה. בביקור הראשון שלי באוסטריה, לפני שנים לא מעטות, הציעו לי לשתות מה שהמארחים שלי קראו לו "Heuriger", על שם בתי היין שבו שתו אותו. היין הפשוט הזה פינה את מקומו לבלנד – ממסך – יחודי ואופייני לווינה: יין שמיוצר ממספר זני ענבים שנטועים יחד בכרם אחד, ונבצרים יחד, באותו מועד. הרעיון, בעבר, היה לייצר יין באיכות סבירה בכל שנה: אם בשנה מסוימת לזן מסוים יש בעיה, עדיין יהיו זנים שיחפו עליו. כיום, עם הייננות המודרנית, אפשר לייצר בשיטה זאת יינות טובים הרבה יותר מההוריגר של שנים עברו, ואכן יש יינות לא מעטים כאלה. חפשו את ה- Gemischter Satz – שפרושו המילולי פשוט "סט של תערובת".

הויריגר: מקומות בילוי שהפכו שם נדרף ליין. מקור: AWMB/Anna-Stocher

הויריגר: מקומות בילוי שהפכו שם נדרף ליין. מקור: AWMB/Anna-Stocher

בתוך כל אזורי היין העיקריים האלה, ו- 16 אזורי היין בכלל, כדאי לזכור שגם לאוסטרים יש אזורי איכות, שהוגדרו החל ב- 2002, בסך הכל. הכינוי המקביל ל- DOC  או ל- AOC  הוא DAC, שפרושו Districtus Austriae Controllatus.

  • Weinviertel DAC – נידראוסטרייך
  • Traisental DAC – נידראוסטרייך
  • Kremstal DAC – נידראוסטרייך
  • Kamptal DAC – נידראוסטרייך
  • Leithaberg DAC – נידראוסטרייך
  • Mittelburgenland DAC – בורגנלנד
  • Eisenberg DAC – שטיירמארק

ומה עם אופי היין? סגנונות, משהו?

האוסטרים – כמו האלזסים וכמו לא מעט אחרים – אומרים שהיינות שלהם 'גמישים' בכל מה שקשור בהתאמה לאוכל. במטבח האוסטרי אפשר למצוא יותר מאשר שניצל ותפוחי אדמה. זה מטבח שהיה נתון להשפעות רבות מאוד מכל רחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית, ומה שנשאר ממנו הוא אכן רחב מאוד. חמיצות גבוהה יחסית וטעמים עדינים, תוך שימוש מועט בעץ ביינות הלבנים ה'קרירים' ומנגד, יותר "בשר" ביינות שמקורם באזורים החמים יותר – כמו הבורגרלאנד. ביינות האדומים יש ויש: אפשר למצוא את היינות הקלים, המסורתיים יותר, אבל טעימה לא מייצגת שעשיתי, וקצת ברורים, העלו שיש נטייה של האוסטרים לייצר יינות יותר ויותר בינלאומיים, כבדים. הייתי מחפש את היינות המסורתיים יותר. בזנים האדומים – Zweigelt, Blaufränkisch  ו-  St. Laurent. חלק יהיה קל יותר למצוא, חלק קשה יותר. במקרה של האדומים האלה, ההתאמות הבולטות הן לבשרים קלים יותר – עגל, בשר לבן – ובעיקר לצלי מסורתי, יותר ארוך.

ואפשר אולי להרטיב את הגרון עם טעימות, משהו?

Prowein  הוכיחה את עצמה כתערוכה מצוינת לטעימה של יינות אוסטריים. יכול להיות שהיה שם יותר יין איטלקי, או צרפתי, אבל האוסטרים הגיעו מאורגנים מאוד, וחילקו את האולם שקיבלו לפי אזורי יין, כך שהטעימה היתה יחסית נוחה. אפשר היה לראות מי מבין היקבים נחשב יותר, ומי פחות, בעיקר לפי התור שהשתרך מול דוכן הטעימה. מהרשימה הבאה, חלק מהיקבים ייוצגו בקרוב בישראל, וחלק לא. אני משאיר לכם ולעתיד לגלות מי ומה יגיע לכאן.

Across the board קשה לאמר שהתאכזבתי ממה ששתיתי. כן, היו טובים יותר והיו טובים פחות, אבל היו לי הרבה יותר אכזבות בצרפת, נניח, ובעיקר ברמת הגישה. בדוכנים צרפתיים טעמתי יינות שהיו פשוט גרועים – משעממים ושבלוניים, ולפעמים פשוט פגומים – מה שקשה לי לאמר על היינות שטעמתי מאוסטריה.

מחירים? היינות לא זולים. גם לא במחירים סיטונאיים. לא הייתי מצפה פה למכה של יינות לבנים זולים, כמו שמגיעים מספרד או איטליה, כי זה לא הולך לקרות. מצד שני, אני מעריך שבהחלט אפשר יהיה למצוא דברים בסיסיים וטובים בסביבות 55 – 60 ש"ח. פה ושם אתן מחירים – יותר לשם ה"מושג".

Weingut Paul Rittsteuer

היקב יקב משפחתי, בעל הסטוריה מאוד ארוכה – שנת יסוד 1642 באזור Neusiedlersee, הלוא הוא אותו אגם גדול, שבמזרח – כ- 50 ק"מ מווינה. הכרמים, בחלק הצפוני של האגם, נהנים מהרבה מאוד שמש מצד אחד, ומאותה לחות ידידותית ליין שמקורה באגם עצמו. טעמתי שלושה יינות:

  • Welschriesling 2010 – יין לבן צעיר, רענן מאוד ו'טרי', עם ארומות של תפוחים ירוקים. כ- 5.10 יורו לצרכן, ביקב.
  • Weißburgunder 2009 – יותר מלא, ויותר "אגוזי". עם זאת, שומר יפה על רעננות. 6.20 יורו.
  • Chardonnay 2008 – מאוד מלא. רחב ושמנוני אפילו. יין טרופי מקסים, קצת מינרלי, שמה שהפריע לי בו היתה הסיומת – טיפה קצרה, יחסית לשאר היין. זה שרדונה שהיה לא פחות מאשר 14 חודש בחביות, ומשקף אולי את ההצלחה של הזן באזור הזה. הצרה היא שהוא לא מביא שום בשורה מקומית או טרוארית בעיני, וחבל. מחיר? 6.20 יורו.

Gernot & Heike Heinrich

מאותו אזור – Neusiedlersee, שבבורגרלנד. גארנוט, הבעל, מנהל את היקב עם אשתו, הייקה. הם מעבדים משהו כמו 600 דונם כרמים, ש- 99% מהם נטועים בזנים אדומים דווקא: פינו נואר, סן לורנט, צווייגלט ובלאופרנקיש (לאו דווקא בסדר כמויות).

יקב היינריך

הצמד לבית היינריך: לא מעט יינות, באיכות מצוינת רובם ככולם

המעניין הוא שהם לא מייצרים רק יינות זניים, נניח, אלא גם בלנדים, שבהם בעצם הם יותר מפורסמים, לדבריהם. אחד הדברים בהם הם גאים מאוד היא חלקת הכרם שלהם במקום ששמו Gabarinza Ried: כרם שפונה דרום – דרום מערב, ונחשב לאחד הטובים ביותר בכל הבורגרלנד. לבני הזו יש היום 110 דונם מתוך 210 שיש בסה"כ ב"כרם בן זמרה" הזה, כשבשנת 1989 היו להם בסך הכל 1.2 דונם…

היקב הוא חלק מקבוצת Pannobile: קבוצה של בעלי יקבים צעירים יחסית, עם פילוסופיית איכות משותפת. מדובר בקבוצה של תשעה יקבים, שמרכיבים מעין מועדון (דומה מאוד בתפיסה שלו ל- Special Club  בשמפן, ולגילדה הדרום אפריקאית). למועדון הם מייצרים יין שעובר טעימה עיוורת על ידי כל חבריו: לבן אחד ואדום אחד.

עוד משהו שכדאי לדעת הוא שהיקב נבנה ופועל בתפיסה ידידותית-סביבתית מאוד, כולל עבודה בגרביטציה, שמרים טבעיים ועוד ועוד.

מאוד אהבתי את היינות שלהם – כמעט את כל המגוון, והם מייצרים הרבה סוגים. מורגש בהחלט סגנון אישי ורצוף, וגם זה מבורך, ללא ספק.

קבוצת יקבי Pannobile

קבוצת יקבי Pannobile: תשעה יקבים. מה יהיה אם ירצו להוסיף עוד אחד? הלוא "סדר חייב להיות"?

  • Burgerland Chardonnay 2009 – קצת חמאה, משהו שמצאתי בהרבה יינות שלהם. יין מעניין, עם פה חלק מאוד ולא שמנוני. נעים, אבל לא משהו מסעיר.
  • Burgerland Pannobile Rot 2009 – הגרסא האדומה של הפנובילה של היקב. 70% צוויגלט והשאר בלאופרנקיש. אף יפה, מודרני מאוד. פה פירותי ויבש עם חמיצות מצוינת. קצת מינרליות והדרים באף, והפה מזכיר דובדבנים. מחיר? 22 יורו לצרכן.
  • Burgerland Gabarinza 2009 – ממסך של צוויגלט, בלאופרנקיש ומרלו (40:40:20) מאותה חלקת כרם מעולה. אגב אותה חלקת כרם: הם מסתכלים על השכבות השונות של הקרקע ומאפיינים אותה כך ולא סתם באמירה של "לס" או "גיר". הגברינצה מחולק לשני שטחים, שאחד מהם משופע בחימר לכל עומקו – בדרגות שונות של חוליות וצפיפות, והשני גירני מאוד, אחרי כמה סנטימטרים של אדמת סחף. תכל'ס, היין מאוד נעים, יבש וטאני-צעיר, עם פירות בשלים ופירות יבשים. קצת בשל מדי? לא ממש. רעננות של הדרים ופירות יער, עם עבודת חבית מצוינת מאזנת אותו, והסיכום הוא של יין טוב.
  • Burgerland Alter Berg 2009  – כתבתי לעצמ "100% מהצד השמאלי". שמאלי? מה שמאלי? על מה אני מדבר, שאלתי את עצמי כשחזרתי. אז ככה: מדובר בצד השמאלי של חלקה ארוכה, בפניה צפון מערבית. החלק הזה פונה דרומה, עם שיפוע כלפי האגם. שני הכרמים האלה – האלטר והגולד – ברג – מצוינים ליינות אדומים. היין הזה הוא 100% בלאופרנקיש, ופה אפשר היה להבחין היטב באחד המאפיינים הבולטים של הזן הזה: מנטה ומשהו מתובל בפלפל שחור. עם זה, היין היה פרחוני ומינרלי, קינמוני עם קצת סויה… חמיצות מצוינת ובכלל, יין שיהיה מצוין עם אוכל.
  • Burgerland Leitaberg 2009 – עשוי 100% בלאופרנקיש עם המון צבע והרבה מאוד פלפל שחור באף. טיפה VA, חוששני, וחבל, כי הפונטציאל היה שם. בציר ראשון ליין הזה.

יקבים נוספים שטעמתי – Schloss Gobelsburg, Brundelmayer, Kollwentz  ואחרים – במאמר הבא.

צילומים: היינריך, פנובילה ו- Austrian Wines.

שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

1 Response to יינות אוסטריה: מגיעים לישראל

  1. פינגבאק: יינות אוסטריה, יינות אוסטריים, אלדד לוי ויינות לבנים | שגיא קופר: המרקקה היומית - The Daily Spittoon by Sagi Cooper

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.