טפרברג פינו גרי 2016 ושרדונה 2016

שני יינות חדשים בסדרת אסנס, של טפרברג; שניהם טובים, למרות שהאחד טוב מרעהו

לא פחות מאשר 33 תוויות יין נמצאות עכשיו תחת המותג טפרברג בלבד, אומר רועי הראל, סמנכ"ל השיווק של טפרברג, ועל אלה אפשר להוסיף עוד יינות קידוש ומיץ ענבים, יינות תחת סדרת 'אפרת' ו'ישראלי' ועוד. הראל עשה כנראה עבודה לא רעה, כיון שהיקב יותר מאשר הכפיל את המכירות שלו מאז מהלכי התדמית החדשה שעשה לפני כשנתיים.

פינו גרי אסנס

פינו גרי אסנס (הדמיה יחצ)

ואני שואל את עצמי אם ככה, מה היו צריכים אנשי היקב עוד זן ענבים בפורטפוליו שלהם, ומסתבר שיש לו מקום: "הפינו גרי," אומר שיקי ראוכברגר, היינן הראשי של היקב, "הוא יין מאופק יחסית, מינרלי וקולינרי, משהו שחסר היה עד עכשיו."

הענבים מגיעים מגוש עציון, מחלקה ש- 2016 היא שנת הניבה הראשונה שלה. חלקה צעירה מאוד, באזור גבוה שבו עד היום לא היו לטפרברג כרמים. בנוסף על הפינו גרי נטעו אנשי היקב גם קברנה פרנק, מרלו וסוביניון בלאן, כאשר הקברנה פרנק, אומר ראוכבררג, נותן כבר עכשיו תוצאות יוצאות דופן באופיין.

אסנס, פינו גרי 2016
זהו יין שבהחלט צריך לשתות קר – נתחיל מזה. יש לו צבע זהב-חיוור יפה (פינו גרי – גרי פרושו אפור), ובאף עולות מיד ארומות הדרים של אשכוליות צהובות. הוא קצת פרחוני וטיפ-טיפה 'קלוי', למרות שאין בו טיפת עץ; זהו יין שתסס והתבגר כחמישה חודשים על השמרים, במכלי נירוסטה.

מה שיפה יותר ביין הוא הפה: עגול, מרשים וכמעט 'שמן'. יבש, עם פלפול קל בסיומת. אני לא חשתי במינרליות שאותה היקב רוצה כל כך, אבל זה לא משנה; היין מוצלח ואולי גם יפתח את האופי הזה בהמשך.

החסרון שאני מצאתי בו הוא סיומת מעט קצרה במיד פאלט: הטעם נשאר בפה, אבל כאילו לא לגמרי כולו. (90). 75 ש"ח.  בקבוק יפה אגב, ומקורי.

אסנס שרדונה 2016
צבע זהב ירקרק יפה. האף די עדין, סגור ומאופק, ובהחלט רחוק מיינות שרדונה טרופיים-קוקוסיים. הפה די חד, אבל שומר על פאסון 'עצי' ואינו חד מדי. הוא קצת ליימי, אננסי ומשהו בו מזכיר לי אגוזי מלך. 13.5% אלכוהול "בלבד". יין נעים.  (86). 75 ש"ח.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טעימות, יין, יין, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה