קידוש, מס קניה וכמה שקלים על הדרך

בואו נניח לרגע שאתם מייצרים יין קידוש; יין ממותק שכזה, זול, אתם יודעים. אם תמהרו, יכול להיות שתוכלו לעשות כמה שקלים מהצד מהיינות האלה. בואו ואראה לכם איך
ערב מותו, כשהוא על ערש דווי, מוקף במשפחתו הגדולה והאוהבת, מסמן הפטריארך של אחת ממשפחות יצרניות יינות הקידוש לבנו-יורשו בתנועת אצבע קשישה, כמעט בלתי מורגשת, שיתקרב אליו; הוא מנסה לומר לו משהו חשוב.

הבן לא ממש שומע – השכיב מרע כבר ממש בשניותיו האחרונות – והאבא מסמן לו להתקרב עוד.

בעוד כל בני המשפחה שסביבו מייבבים מרה ומתנחמים אלה בזרועות אלה, יורד הבן על ברכיו, מתכופף ומטה אוזנו עוד והאב, ממש לפני שהוא נופח את נשמתו, מצליח ללחוש לו "בני, סבא שלך ואני מעולם לא סיפרנו לך, אבל יין אפשר לעשות גם מענבים."

בדיחה לחוד ומציאות?

המציאות לא ממש רחוקה משם, למרות שאני רוצה שיהיה ברור שאני לא מתייחס לאף אחת מיצרניות היין בארץ או בחו"ל באופן ישיר או עקיף. מדובר בבדיחה ישנה; בסיפור שאני בטוח שמעולם לא קרה.

לפי ההלכה וגם לפי מנהגים שונים, המושג "יין ראוי לקידוש" מתבסס על תכולת יין הענבים שיש במוצר. יש אומרים "25%", יש שמורים על 50% לפחות. יש מי שמתירים הוספת סוכר ויש מי שלא (מיעוט), אבל אין ממש התיחסות לתכולת האלכוהול.

כדי לייצר יין קידוש, לוקחים פחות או יותר את היין שנשאר בצינורות של היקב, מוסיפים את מה שאין מה להתסיס לשום צורך אחר או סתם מיץ ענבים פחות מוצלח, ומוסיפים לכל העסק הזה סוכר, כדי שיהיה מתוק.  בסוף התהליך מוסיפים גם מים, נניח שבשביל למהול את הסוכר.

להבדיל מיין מתוק – יין שכולו יין, רק שתכולת הסוכר שבו גבוהה – יין זה נקרא 'יין ממותק' וכדי שיהיה יין, חייבים להוסיף לו אלכוהול, לרוב כדי להגיע לריכוז סופי של 12% כהל בנפח. היין הממותק הזה נקרא בפי העם 'יין לקידוש', והשם הזה – חשוב.

למה חשוב איך מכנים את היין?

כיון שיש מס קניה על אלכוהול – מס כבד, של כמעט 90 ש"ח לליטר – אבל מי שמייצר יין קידוש, מקבל פטור.

למה?

יין נמזג תמונה - shutterstock

נשפך לכם קצת יין לקידוש? לא נורא.

בואו נגיד ככה: יש יינות קידוש בעשרה שקלים. אם היה צריך לשלם מס מלא על האלכוהול, הם לא היו עולים 10 ש"ח.

כמה אלכוהול צריך להוסיף? זה תלוי:

תלוי בכמות האלכוהול ביין האמיתי שיש ביין לקידוש. תלוי בכמות הסוכר שהוספתם ותלוי לא פחות בכמות המים שהוספתם כדי לדלל את כל התערובת הזו. יקב אחד יכול לייצר ליטר יין קידוש 12% אלכוהול ולהזדקק ל- 100 מ"ל אלכוהול נקי, ויקב אחר יכול להסתפק ב- 50 מ"ל בלבד.

אם אתם מייצרים 10,000 ליטר של יין קידוש, ואתם צריכים 100 מ"ל לכל ליטר, אזי מדובר ב- 1,000 ליטר אלכוהול נקי (96%) שאתם צורכים. שווי מס? סדר גודל של 90,000 ש"ח.

אבל מה קורה אם בסוף גיליתם שאתם צריכים רק 500 ליטר? תחזירו את האלכוהול? תודיעו למס קניה שאתם משתמשים באלכוהול כדי לייצר משהו אחר ותשלמו מס מלא?

כן, ברור, לא?

אבל אולי לא:

אולי תחליטו  להשתמש בו בשביל יין מחוזק אחר, שהוא לא יין לקידוש? ככלל, אתם צריכים להודיע למס קניה על השינוי הזה, אבל אתם עלולים לשכוח. אולי כמו שקרה למישהו כבר בעבר.

ואולי תחליטו שאתם מוכרים את האלכוהול הזה למישהו שאין לו פטור, במחיר שיהיה כדאי לכם וגם לו. מה תגידו אז למס קניה? הוא הלוא יודע כמה בקבוקים של יין קידוש ייצרתם, לא ככה?

טוב, אז קרה לכם אסון על רצפת הייצור ונשפכו 500 ליטר כהל ישר לביוב. כל העסק הזה, תגידו למס קניה, עלה לכם הון: 1.1$ לכל ליטר אלכוהול, בתוספת היין הטוב שהייתם צריכים להשתמש בו בשביל היין הממותק.

אז מה עושים?

אני בטוח שהרמאויות הקטנות האלה לא קורות, אבל מס קניה כנראה לא כל כך בטוח בכך. לפי טיוטת תקן היין החדש ביין קידוש מותר להוסיף סוכר, תירוש או קרמל, צריך להיות 65% לפחות יין (ענבים) ו- 65% לפחות אלכוהול ענבים (השאר אפשר ממולאסות) ועל כך שיצרני יין הקידוש יצטרכו לציין על התווית את מקור האלכוהול שבמוצר:

XX% אלכוהול, מהם X% שאינו מענבים.

האלכוהול צריך להיות בן 9% ל- 14% אלכוהול.

האם זה יפתור את הבעיה? אולי. ואולי לא, כי כל עוד לא בודקים את תכולת המוצרים – אפילו לא בדיקה מדגמית – הראש היהודי ימשיך להמציא לנו פטנטים.

לחיים, ושבת שלום.

 

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה טפשות, יין, תהיות שונות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה