גת מורכבת, בת 1,600 שנה, במשאבי שדה

גת מרשימה לייצור יין, בת כ-1600 שנה, נחשפה במועצה האזורית רמת נגב
בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות סמוך למבני המועצה המקומית רמת נגב, התגלה מבנה רחב מימדים מהמאה הרביעית לספירה (תחילת התקופה הביזנטית), שבו שולבה גת מרשימה לייצור יין.

לאחר שחלק מהמתחם העתיק התגלה במקרה במהלך עבודות פיתוח, נכנסה רשות העתיקות לחפירה ארכיאולוגית במקום. אל חפירת עובדי הרשות הצטרפו בני נוער תלמידי ישיבת "בלבב שלם" בירוחם, במסגרת העסקה כעבודת קיץ, כחלק ממדיניות הרשות לקירוב דור העתיד למורשת הארץ.

לדברי ד"ר טלי גיני, ארכיאולוגית נפת נגב דרומי ברשות העתיקות, "הנגב הדרומי מוכר כאזור חקלאי שגידלו בו גפנים לטובת יצוא יין לרחבי האמפריה הביזנטית. הגת שחשפנו שולבה במבנה גדול מימדים, בנוי אבנים מסותתות, ששטחו כ-40 על 40 מטרים.

יתכן שהמבנה שירת יחידת צבא רומי ששהתה כאן. באתר נחשפו משטח הדריכה של הגת שרוצף לוחות אבן, בור ששימש לשקיעת החומרים המוצקים, ובור איגום שקוטרו מגיע לכ- 2.5 מ' וגובהו כ-2 מ'. על פי חישובים שערכנו, הבור יכול להכיל כ- 6.5 מ"ק של נוזלים".

ד"ר גיני מסבירה את הסיבה האפשרית להפסקת השימוש בגת: "באמצע המאה השישית פגעה באזור מגיפה קשה, אשר הביאה לירידה בביקוש ליין מדרום הארץ. לאחר המגיפה המשיכו להשתמש במבנה, אבל לא בגת. בסוף התקופה הביזנטית המאוחרת המקום ננטש."

שני המיל שלי: אני לא כל כך מבין את הפרשנות לסיבה להפסקת השימוש בגת, שכן אם היין היה ליצוא, האם היו אז מוטרדים לגבי זיהומים שאולי יכולים להגיע עם המגפה?

מצד שני, התקופה הזו הייתה תקופה מאוד קשה לאימפריה הביזנטית, שכללו מרידות של עמים שחיו כאן, כמו השומרונים, וקרבות עם הפרסים שהתנהלו סביב סוף המאה ה- 6, תחילת ה- 7. חוסר שקט לא בדיוק מביא לשמירה על דרישה ליין מיובא, ואולי זו הסיבה להפסקת השימוש בגת.

Share
שגיא קופר
פורסם בקטגוריה יין, תהיות שונות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה